מה קורה כאשר הרבה אנשים הופכים לארבה אנשים?

הארבה הוא חיה מדהימה. כשהוא בקבוצות קטנות הוא חגב רגיל וקטן, כל פרט די דומה לכל חגב אחר שראיתם. אבל בשנים מסוימות (גשומות במיוחד) נקבת הארבה מטילה יותר מפי שלושה ביצים מהרגיל, והחגבים מתחילים להתרבות בקצב הולך וגובר עד כדי להקות של מאות מיליוני פריטים בקילומטר רבוע אחד. אך מה שמעניין יותר הוא הטרנספורמציה שאותה עובר כל פרט - עם קצב ההתרבות המסחררת, הארבה לא רק גדל כמותית, כל חגב משנה את צורתו לחיה אחרת לחלוטין מהארבה המקורי. החגבים צומחים לגודל של פי שלושה כגודלה של ציפור קטנה, כנפיהם מתחזקות, הם משנים את הצבע שלהם והם נעשים פעילים ביום במקום בלילה. למעשה אם ניקח חגב מלהקת הארבה החדשה ונשווה אותו לנקבה שהשריצה אותו – נהיה בטוחים שאלו שני מיני בעלי חיים שונים. כל אלו יחד נותנים לו את היכולת לנדוד עצמאית, לאכול כמויות אדירות של דגן וירק ולהביא עד כדי רעב ציויליזציות שלמות. אם תסתכלו על נחיל של ארבה לא תוכלו לזהות אף פרט, כענן של אפלה מחרישת אוזניים הוא מתעופף. החגב הוא בעל חיים חמוד למדי, אך הארבה – קטלני.

כל מכה במצרים היוותה מסר עמוק של הקב"ה לאומה המצרית. היא הופנתה ישירות ללב המצרי המשעבד, לב פרעה כלב כל עמו. המסרים הוטמעו בקוד של מדה כנגד מדה. מהו המסר המיוחד של מכת הארבה?

לאחר השואה סוציולוגים רבים חיפשו תשובה לשאלה שייסרה את האנושות - כיצד אנשים שהיו נאורים, משכילים ונורמטיביים הפכו לרוצחים צמאי דם תוך כמה שנים. כיצד גרמניה, מדינה מתקדמת שמנתה כשבעים מיליון בני אדם הוציאה צעדות רחוב מאורגנות של מיליונים ששרים כאחד 'כשדם יהודי נוטף על הסכין'. התשובה אליה הגיעו סוציולוגים ידועי שם כמו סטנלי מילגרם וסולומון אש הייתה מהממת ופתחה מבול של מחקרי קונפורמיות אנושית. כל אדם לגופו יכול להיות נחמד מאוד אך כשהרבים מתאחדים כוחם יכול להתהפך לכוח הרסני ומשתק מבחינה מוסרית. ההרבה הופך ארבה.

הקב"ה מלמד את מצרים – נטמעתם בהמון, במסה, מסרתם את הבחירה החופשית המוסרית שלכם ל'מה כולם אומרים' ובכך אבדתם את צורת האדם שלכם לטובת האפלה האמורפית שנקראת מצרים לכן הארבה יתקוף אתכם. אחרי שהוא יעבור תוכלו לראות את ההריסות שהשאיר.

וכמאמר הגמרא 'מרובה מדה טובה על מדת פורענות פי חמש מאות'. הרב שטיינזלץ היה נוהג לומר שכאשר אדם אחד עושה צעד זה נחמד אך כשמיליונים עושים צעד בבת אחת הם יוצרים רעידת אדמה. וַיְהִ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה יָ֥צְא֛וּ כׇּל־צִבְא֥וֹת יְהֹוָ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ עם ישראל מקבל הפרשתנו שם חדש – צבאות ה'. כל פרט מישראל מקבל צורת אדם חדשה וחזקה יותר לטובה ונדרש לעשות את תפקידו כחלק מהכלל. מכאן ואילך לא עוד עבודת ה' יחידנית כבימי האבות, מעתה עלינו ללמוד לעבוד כעם ודווקא לעם יש את היכולת לתקן את כל העולם.

עשה למען ארצך

 

'אם הבנים שמחה' הוא ספר מעניין במיוחד מפני שהוא פרי של תשובה גדולה שעשה המחבר שלו. הרב יששכר שלמה טייכטל היה רב הונגרי שהתנגד מאוד לציונות. הוא חשב שהחזקת ארץ ישראל על ידי היהודים הציונים מטמאת את הארץ וגרועה מכך שגויים יושבים בה. אך כאשר ראה את נוראות הזמנים שלאחר כיבושי היטלר באירופה, ערך חישוב מסלול מחדש וגילה כי טעה טעות פטאלית.

הא ישב וכתב את מסקנותיו החדשות בספר שלא זכה לראות את צאתו לאור מפני שנספה בשואה. בספרו הוא כותב דבר שלאדם שלא היה שם אין רשות לומר – לדידו השואה הנוראית התאפשרה בגלל שהעם לא עלה לארץ, התאהב בגלות ומאס בארץ חמדה.   

בהקדמה לספר, כותב הרב טייכטל פירוש פשט מדהים על פסוק שמופיע בסוף הקללות שבפרשתנו פרשת בחוקותי: “וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר” (ויקרא כו, מב). הרב מבקש לשאול – זכות אבות שעומדת לבנים היא דבר מובן, אך מהו פשר זכירת הארץ? וכך מספר הרב:

“ראיתי במכתב שכתב רבינו בעל “התניא” לרבינו מברדיטשוב, זכותם תגן עלינו, בשנת תקס”ב, בעת שבישרו שיצא לחפשי ממאסרו בפטרבורג. וזו לשונו: “…מאת ה’ היתה זאת, לגלגל זכות על ידינו בזכות הארץ הקדושה ויושביה. היא שעמדה לנו ותעזור לנו בכל עת, להרחיב לנו מצר ולחלצינו ממיצר”… ולמדתי מתוך דבריו הקדושים ממש דבר חדש שלא ידעתי עד כה, ולא ראיתי עוד בשום ספר – שבזמן שהאדם הישראלי הוא בצרה, רחמנא ליצלן, יוכל להנצל מהצרה בזכות ארץ ישראל ויושביה… ואחר בינותי בספרים, האיר ה’ עיני ושכלי למצוא מקור נאמן לדברי רבינו הנ”ל, ומתורת משה רבינו בעצמו למדתי זאת. בפרשת בחקתי כתיב: “וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור” …עיין ברש”י שם, שכתב: “למה נמנו אבות אחורנית? לומר: כדאי הוא יעקב הקטן לכך; ואם אינו כדאי, הרי יצחק עמו; ואם אינו כדאי, הרי אברהם עמו, שהוא כדאי”, עיי”ש. ועפי”ז יש להוסיף, דאף אם כולם אינם כדאיים והיינו באופן דתמה זכות אבות ח”ו, אבל “והארץ אזכור” — דזכות ארץ ישראל תחלצם ממיצר”.

אכן ישנה זכות לארץ, היא מגינה על המשתדלים בישובה ועל כלל עמו ישראל וע"פ דברי רש"י יוצא שהיא גם גדולה מזכות האבות עצמם (!).
אנו זוכים לדבר שלא זכו לו אבותינו, ולא זכו לו משה ואהרון – לגור בארץ ישראל ובירושלים ללא שעבוד מלכויות. בזכות המיוחדת הזו טמונה גם חובה קדושה, להיות בנים ראויים לאותם אבות קדושים ולאותה שרשרת דורות של כיסופים ותפילות שהביאונו עד הלום. לא הצנחנים בלבד כבשו את הר הבית, הצנחנים היו נציגי עם שחיכה לזה אלפיים שנה. הבה נהיה ממשיכים ראויים של העם המפואר והקדוש הזה.

מה באמת חשוב לך?

 

Photo by Eiliv-Sonas Aceron on Unsplash

סיפר המחנך הידוע הרב יחיאל יעקובסון:           
יום אחד לאחר שיעור מוצלח ביותר, לאחר שהילדים שרו והתלהבו מדברי התורה והסיפורים, עמד רב בתלמוד תורה (חיידר) ורגע לפני הצלצול שאל בקול רם ובחיוך – 'ילדים יקרים וכי יש משהו חשוב מהתורה?' וכולם ענו – 'לא'. כולם, למעט ילד אחד שקולו כמעט שנבלע בבליל הקולות, אותו ילד צעק 'חמין'. הצלצול נשמע והרב ששם לב לעניין היה מוכרח להבין כיצד דווקא אחד הילדים המוצלחים בכיתה אומר דבר כל כך משונה. הוא ביקש ממנו בעדינות להשאר בכיתה ושאל אותו 'אתה באמת חושב שחמין יותר חשוב מהתורה?' והתלמיד מביט בו ועונה בתמימות 'כן'. הרב הסקרן המשיך ושאל 'מה גרם לך לחשוב כך?' ונענה בפשטות: 'בכל בוקר שבת אבא מבקש שאומר דבר תורה. בינתיים אמא מגישה את החמין לשולחן ואז אני רואה מה באמת משמח ומעניין את אבא שלי...'

פעמים רבות החינוך שלנו נעשה בדרך עקיפה, ברגעים בהם אנחנו חושבים שהילדים לא רואים, לא שמים לב, ברגעים בהם אנחנו לא מחנכים.  בספר כף החיים (פלאג'י) מסופר על מנהג להניח ידיים על הראש ולברך את הילדים לא רק בליל שבת כי אם גם במוצאי שבת, בדרך אגב מלמד אותנו הרב גם כלל חשוב בחינוך. הגמרא מסבירה שתלמידי חכמים לא זוכים שבניהם יהיו תלמידי חכמים 'על שלא ברכו בתורה תחילה'. וכך מסביר רבי חיים פלאג'י (כה"ח לב, סג) על פי העוללות אפרים את הסיבה שפעמים רבות החינוך של תלמידי חכמים לא מצליח:

שמי שאוהב תורה הוא מברך תחילה שיהיה בנו תלמיד חכם אבל מי שאינו אוהב את התורה מברך תחילה שיהיה עשיר ולכן יפה אמרו כי הסיבה שאינם יוצאים בניהם תלמידי חכמים הוא מפני שלא ברכו בתורה תחילה ירצה ברכה ראשונה לא ברכו שיהיו תלמידי חכמים שיעסקו בתורה לשמה.

על מה אנחנו מתפללים מכל הלב? - זו השאלה. בפרשת לך לך מבטיח הקב"ה לאברהם בן, אברהם מצידו אומר "לו ישמעאל יחיה לפניך" (בראשית יז, יח). אך מה פירוש תפילה זו?

הרמב"ן מסביר שעכשיו אחרי שהובטח לאברהם בן נוסף שממנו ימשיך זרעו והפעם סוף סוף מאשתו שרה פחד אברהם וחשש שזה אומר שבנו ישמעאל ימות, ולכן התפלל שגם ישמעאל וזרעו יחיו ויתקיימו לעולם. אך תרגום יונתן, רש"י ואור החיים מסבירים אחרת. ההדגשה 'לפניך' במילים 'יחיה לפניך' אומרות יחיה כמו שאתה רוצה, יחוש שאתה תמיד איתו וממילא ינהג כרצונך ובלשון רש"י 'יחיה ביראתך'. אור החיים הקדוש מחדד שלא היה זה רק ביטוי של ענווה – 'איני כדאי לקבל מתן שכר כזה' (רש"י שם). רבי חיים בן עטר מסביר שאברהם ראה בישמעאל סימנים לא טובים של התנהגות לא ראויה ולכן על אף שכל חייו התפלל על בן משרה, ועל אף שהובטח לו שמבנו זה יצא לו עושר וכבוד "מלכי עמים ממנה יהיו", באותו רגע קדוש מתפלל אברהם מקירות ליבו על מה שבאמת מפריע לו – שישמעאל בנו יהיה צדיק.

החינוך ה'דתי לאומי' מרים דגלים רבים, אך חשוב שהדגל הראשי יהיה התורה. שהדיבור בבית לא יהיה 'תגדל ותהיה רופא' ואפילו לא 'תגדל ותהיה רמטכ"ל' אלא 'תגדל ותהיה תלמיד חכם' זה הדבר החשוב ביותר. ובעז"ה אם יחפוץ ליבך - רופא תלמיד חכם או רמטכ"ל תלמיד חכם... 

פעם נשאלה אמו של החפץ חיים איך זכתה בבן כזה. לאחר שאמרה בענווה שבאמת אינה יודעת ולאחר הפצרות רבות אמרה כך: 'אם אתם שואלים אני יכולה לומר לכם דבר פעוט אחד: לפני חתונתי, אמרה לי אמי: "בתי, הקשיבי לדברי. אנו מצווים לגדל את בנינו לתורה וליראת שמים, על כן אני מבקשת ממך דבר אחד: בכל עת פנויה, טלי סידור זה לידיך, והעתירי תפילה לפני בורא העולם שתזכי לגדל את ילדיך לתורה וליראת שמים, ואל תשכחי להזיל דמעות בעת תפילתך" בסיום דבריה, העניקה לי סידור ובו תפילות וספר תהילים'. זה כל מה שעשיתי...' סיימה בתמימות אמו של ה"חפץ חיים". 'בכל פעם שסיימתי את עבודות הבית, או אף כאשר הנחתי סיר תפוחי אדמה על האש והמתנתי כמה דקות לסיום הבישול, הייתי נוטלת את הסידור שקיבלתי מאימי ע"ה ובוכה בדמעות שליש לרבש"ע שיפתח את עיניו של ישראלק'ה שלי, ואזכה לגדל אותו לתלמיד חכם וירא שמים". 
(הסיפור האחרון מהאתר הנפלא של הרב חייא בן חמו הי"ו 'דרשות פור יו')

חומש במדבר

מחפש דבר תורה מקורי לשולחן השבת?
ביקשו ממך לדבר בבית הכנסת ולא מתחשק לך לחפש ב'מעיינה של תורה' שוב? 😉
לפניך דף שמאגד את כל דברי התורה של ספר במדבר שמופיעים באתר.

במדבר - כמה שווה מטר בהר הבית?

נשא - זהה אבל שונה

בהעלותך - 

שלח לך - מה אתה מעדיף להיות  - מרגל  או תייר?

 מה שאל מרן את המלאך?

קורח - לעולם אל תזלזל במעשיך

חקת -  מדוע לא ניכנס משה רבנו לארץ המובטחת?

שיר לבאר

בלק - מה בקשו בלק ובלעם לעשות?

לקבל הסכמה מגוי

פינחס - בריתי, שלום

מטות - שאלה אחת, ארבע פרשנים

מסעי - איך אתה מסתכל על החיים שלך

מתיקות של סיום - מתאים לסיום כל חומש

אל תזלזל בעצמך

כשנפטר עקביא בן מהללאל ביקש ממנו בנו שיפעל אצל חבריו חכמי ישראל שיקבל מהם הכרה ומקום בבית המדרש. עקביא בן מהללאל סירב. "אמר לו בנו, 'שמא עילה מצאת בי?' אמר לו - 'לאו, מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך' (עדויות סוף פרק ה).

בפרשה טוען קורח על משה בפני עם ישראל – 'כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה''? לכאורה זוהי טענה תמוהה, שכן לפי ההיגיון הזה גם לקרח לא מגיעה שום שררה ואם כן מדוע הוא תובע להקטיר קטורת. יש שתרצו שאכן מדובר בפעולת הטעיה, מעין 'ספין' שעשה קורח כדי למשוך אחריו את המון העם. ויקהל עליהם קרח - בְּדִבְרֵי לֵצָנוּת כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא הָלַךְ אֵצֶל הַשְּׁבָטִים וּפִתָּה אוֹתָם — "כִּסְבוּרִין אַתֶּם שֶׁעָלַי לְבַדִּי אֲנִי מַקְפִּיד? אֵינִי מַקְפִּיד אֶלָּא בִּשְׁבִיל כֻּלְּכֶם, אֵלּוּ בָאִין וְנוֹטְלִין כָּל הַגְּדֻלּוֹת". (רש"י טז, יט). אך הרמב"ן מסביר כיצד בעומק טענתו של קורח אכן הייתה עבור כל ישראל.

בפרשות הקודמות למדנו כיצד הלוויים נבחרו להחליף את הבכורים ולכן פדו אותם. מהו עניינו של הבן הבכור? ראשית, הבכור או הבכורה הם אלו שהפכו את הזוג למשפחה, את האיש והאשה לאבא ואמא. לאחריהם נתווספו הבנים והבנות למשפחה קיימת. יתרה מזאת, ככלל את הבכור רואה התורה כאחראי לצד המוסרי של הבית. כאשר רוצה התורה לומר שישמעאל עשה תשובה היא מתארת כיצד הוא מקדים את יצחק אליו בקבורת אביו כאומר – על אף שמבחינה כרונולוגית אני נולדתי קודם, אתה קודם לי. ובאופן בולט רואים זאת בבן הבא במשפחת אברהם אבינו ובמאבק יעקב ועשיו על הבכורה. גם העם כולו נקרא הבן הבכור של הקב"ה כמו שאמר משה לפרעה 'בני בכורי ישראל', ומסביר החזקוני שלפי דימוי זה כל האומות נקראים בנים ואנחנו הבכורים של האנושות. למעשה שיאה של יציאת מצריים הגיע דרך הבירור הזה בדיוק – מי הוא הבכור האמיתי, על ידי מכת בכורות.

חז"ל מלמדים אותנו שהכוונה המקורית הייתה שעבודת הקרבנות תתבצע 

על ידי הבכורים מכל עם ישראל ולא על ידי שבט ספציפי. חישבו על זה, אם העבודה הייתה על ידי הבכורות, היה נצר מצב מעניין שבו לכל משפחה יש מעין נציג משלה בבית המקדש וכך כל בית אב חש שיש לו קשר ישיר אל הקדושה. באופן כזה היה ניתן לראות כיצד הקדושה נמצאת בכל ישראל והיא מתבטאת דרך הנציגות שכל משפחה שלחה בדמות הבכור.

ההחלפה הזו של הבכורות בלוויים כאבה לקורח ואותה הוא ביטא בפני העם – עד עכשיו כולנו היינו קדושים, מדוע עכשיו אתם מחלקים את הקדושה לשבט מסוים? לכן גם הצטרפו אליו בני שבט ראובן שהיה הבכור לפני שנתנה בכורתו ליוסף (או ליהודה). זו גם הייתה הסיבה לכך שביקש קורח לפעול שכל הרוצה להקריב קטורת יוכל לעשות זאת. טעותו של קורח הייתה גם היא בכמה מישורים. ראשית, הוא לא שם לב כיצד עינו מטעה אותו, בעצם הוא מתעניין בכבודו ולא בכבוד אלוקים. שנית, האדם צריך לכוף את מחשבותיו ורצונותיו לרצון הבורא כפי שניתן ביד משה.

אך בעומק יש כאן חוסר הבנה גרוע יותר, קורח לא מייחס מספיק משמעות 

למעשיו של האדם. לדידו אם בחר ה' בבכורות אין שום אפשרות להחליפם (על אף שלא מצאנו שום שבועה או הבטחה שכזו). אנו יודעים לעומת זאת כי החלפת הבכורות בלויים הייתה פועל יוצא של חטא העגל בו חטאו ישראל מלבד שבט לוי שנשאר נאמן לאלוקיו. גם לאחר מכן היה זה שבט לוי שנאסף סביב משה לקול קריאתו 'מי לה' אלי' והיה מוכן אף לחרף נפשו עבור קריאה זו. ובאמת שבט לוי זכה לכך בדין עוד במצריים, בזכות השמירה על ברית המילה ובזכות שתיים מבכירות בנותיו, שפרה ופועה, שהסכימו למסור נפשן ובלבד שיצילו את בני ישראל מהשלכה ליאור. המעפילים בפרשה הקודמת זלזלו בהשלכות של חטאי האדם, קורח מזלזל במשמעותם החיובית של מעשיו של האדם, לכן אין לו עוד מקום על פני האדמה, שכן אם את הכל עושה ה' – מה צורך לו באדם כשותף? ובטלית שכבר כולה תכלת אין צורך בפתיל תכלת נוסף לשיטתו...

נלמד ממעשה זה, להבין את השליחות העצומה והמשמעות שיש לכל אחת 

ואחד מאיתנו בעולמו של הקב"ה.

מה שאל מרן את המלאך?

תמונה: קטלוג הבולים הישראלי

אלו לא המרגלים שהיינו שולחים למשימת ריגול בעורף האויב.
כמו שכתוב בפרשה, שנים עשר המרגלים היו שנים עשר נשיאי ישראל, אלו אנשים מרוממים מעם. בספרים מופיע, ומסתבר מאוד שהם היו גדולי ישראל גם בתורה. אם אנחנו היינו שולחים מרגלים, היינו שולחים צוות מצומצם בהרבה, כזה שלא יקים המולה ולא יעורר חשד. היינו גם שולחים אנשים ש'יודעים את העבודה', בעלי מיומנויות בתחום הלחימה, השכלה רחבה וידיעת שפות. מה פשר שליחת אוסף ראשי הישיבה וגדולי ישראל למשימה?

שאלה נוספת שעולה היא מדוע בכלל לשלוח את המרגלים, וכי איננו מאמינים בהבטחת ה' שמדובר בארץ זבת חלב ודבש? ואמנם לו היינו מבינים את המילים 'שלח לך מרגלים' כפשוטן, היינו מבינים שזהו ציווי אלוקי. אלא שרש"י מביא מדרש חז"ל שדורש את המילה 'לך', לדעתך. כביכול אומר הקב"ה למשה אני איני רוצה לשלוח מרגלים אם אתה רוצה - שלח. ואכן, פירושו של רש"י מתאים לכתוב בהמשך התורה, כאשר מתאר משה רבינו ע"ה את הסיפור מנקודת מבטו לאחר תום ארבעים שנות העונש הוא אומר: וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָ֖נוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה־בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן: וַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃ (דברים א, כב - כג). ואם כן, מדוע לשלוח בכלל מרגלים, ואם חטא העם בשאלתו, מדוע הוטב הדבר בעיני משה?

כיוון מקובל לתשובה הוא על פי הכתוב בפסוקים שקראתם זה עתה, ישראל ביקשו מרגלים רק על מנת לדעת כיצד לכבוש את הארץ ולא האם לכבוש אותה. העם בקש מרגלים לא כדי לבדוק את טיבה של הארץ הטובה אלא כדי לדעת 'את הדרך אשר יעלו בה' בלבד ולכן הסכים לכך משה. אך הסבר זה לא מתיישב עם השאלות אותם ביקש משה מהמרגלים לבחון: וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים: וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃ (במדבר יג, יט – כ). הרי שלצד שאלות ביטחוניות ניצבות גם שאלות על עצים, איכות האדמה והפירות ולסיום אפילו בקשה להביא מפרי הארץ. אם כן, מה היא מטרת שליחת המרגלים?

לפני כחמש מאות שנה הטרידו השאלות האלו את בעל השו"ע רבי יוסף קארו ולכן, כמתועד בספר מגיד מישרים, הוא שאל אותן מאת המלאך שהיה מתגלה אליו כדי ללמד אותו תורה. התשובה לשאלות אלו מהממת וקצרה יחסית אך נושאת בתוכה רעיון עמוק שכדי להבין אותו נצטרך להרחיב מעט[1].

הסיבה שהאדם נקרא בשם זה היא מפני שהוא נלקח מן האדמה, האדמה כאמא של האדם. אך לפי הגיון זה בלבד נכון היה יותר שייקרא האדם - אדמי. על פי פנימיות התורה בשמות אדם ואדמה יש עומק נוסף. היחס שבין האדם לאדמה דומה ליחס שבין איש לאשה. במשך שנים התייחס האדם אל האדמה כמשאב חשוב וניסה לנצל אותו לשימושיו עד תום. אך עם ההעמקה בפנימיותה של התורה ועם התקדמות המדע והמוסר האנושי ביחס לסוגיות מעמד האישה ואיכות הסביבה מתגלה בשתי הסוגיות במקביל יחס שונה מבעבר. האשה לא עוד רק עזר כנגדו והאדמה אינה רק משאב שיש לנצל, יחס של כבוד ואהבה מתחיל למלא את העולם. כשם שעל האיש לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו (רמב"ם אישות טו, יט ועיין רקנאטי בראשית קלו) כך על האדם לתפוס את הקשר שלו עם האדמה. ואם הדברים נכונים למשפחת האנושות כולה הם נכונים שבעתיים לעם היושב בארץ אשר עיני ה' בה. זוהי ארץ שאסור להרגיש שהיא שייכת לנו אלא אנחנו אורחים בה גרים ותושבים.    

בעצם, מפתה מאוד להביט על ארץ ישראל במבט אינסטרומנטלי, כאילו היא כלי לקיום המצוות התלויות בה או כאמצעי לזכות על ידו לכפרה. למעשה, בעבר היו אפילו ספרים שעודדו רק אנשים זקנים לעלות לארץ כדי לחיות בה מעט ולהיקבר בה בלבד. אלא שכאן באים הנביאים לעזרתנו ובמקומות רבים מדמים את הקשר בין העם לארץ לא רק לקשר של אם ובנים, אלא גם איש ואשה או חתן וכלה. כִּֽי־יִבְעַ֤ל בָּחוּר֙ בְּתוּלָ֔ה יִבְעָל֖וּךְ בָּנָ֑יִךְ וּמְשֹׂ֤ושׂ חָתָן֙ עַל־כַּלָּ֔ה יָשִׂ֥ישׂ עָלַ֖יִךְ אֱלֹהָֽיִךְ (ישעיהו סב, ה). אלו רמות של הבשלה ושל הכרות רוחניות, ולא פחות מכך אלו גם רמות של הבשלה של המציאות.

אחת מההלכות השייכות לעולם הכבוד והאהבה של בני הזוג אוסרות על האדם לקדש אשה מבלי שיראה אותה תחילה ותמצא חן בעיניו (קדושין מא ע"א, אהע"ז לה, א). זו הלכה שבבסיסה עומדת אהבה שכן הנימוק להלכה זו הוא מן הפסוק 'ואהבת לרעך כמוך'.  רק לאחר מכן יכול האיש לקדש את אשתו, ובסוף התהליך עומדת החופה שהיא כבר שייכת לנישואין, לקשר הרציף שמתבטא גם בגשמיות. לכן היה צורך בנציגים של כלל ישראל  (י"ב הנשיאים נציגי י"ב השבטים והגדולים שבהם) שיבואו ויראו את הארץ, יתאהבו בה, יגבירו את החשק והכיסופים אליה בלבות עם ישראל. זו הסיבה שמשה רבינו מצא לנכון לומר למרגלים לטייל בארץ ולאכול ממנה כדי ליישם בצורה מיטבית את העניין. 

הסיפור הזה חשוב דווקא בעת שמתפרסמות תכניות חלוקה כאלה ואחרות. בעבר סיפר לי אחייני הרב שי שאוליאן שליט"א סיפור נאה שנושא בחובו את הרעיון הנ"ל. הוא סיפר שפעם הקשה עליו אדם שתומך במסירת שטחים במשל. 'דמיין שאתה גר בבניין מגורים ומולך גר מזה כמה דורות שכן ערבי. יום אחד מתחיל השכן לפלוש ללובי הקומתי. אתה כמובן בנועם מסביר לו שזה לא לעניין אך הוא בשלו. כל יום פולש עוד קצת, אתה מצידך מוחה על כך בתוקף ואט אט החיים בבניין הופכים להיות שדה קרב. פתאום מגיע השכן מלמעלה, זה שגר בפנטהאוס. הוא יורד מעדנות לקומה שלכם ולאחר שהוא מבין את הסיטואציה הלא פשוטה עם הערבי הוא מוציא ממנו הבטחה ששבוע הוא ישתמש בלובי ובלעדית ושבוע באופן משותף, הוא פונה אליך במבטא אמריקאי ומציע לך הצעה קח מאה אלף דולר ותוותר למען השקט האזורי. וכי יש בר דעת שלא מבין שזו עסקה מצוינת?' סיים ממשיל המשל בחיוך ניצחון. אך הרב שי שהיה אז נער צעיר לא נשאר חייב. הוא ענה שהמשל נאה רק בשינוי אחד. 'דמיין לעצמך שהשכן הערבי לא פולש ללובי, אלא מבקש לעצמו משהו אחר. יום אחד אתה חוזר הבייתה  ואתה פוגש את אשתך נסערת, לאחר שהיא שותה כוס מים היא מספרת לך שהשכן הציע לה להיות אשתו. כמה ימים אחר כך היא מדווחת על הטרדות מילוליות במעלית ולאחר שכל מחאותיך לא עזרו יום אחד היא מספרת שהוא כמעט תפס אותה והכניס אותה בכח לביתו... בשלב הזה אתה כבר מוכן לקרב ואז יורד השכן מלמעלה ומציע לך בחיוך לוותר תמורת מאה אלף דולר ולמצוא פשרה של שבוע שבוע...' הרב שי הצעיר לא היה צריך להמשיך, הויכוח נגמר.

המילים אהבת הארץ צריכות לקבל חיות ושמחה ולהתחבר עם מושג האהבה הזוגית.

נשים לב לשתי עצות מעשיות שיש בדברי התורה להתחברות 'זוגית' של עם ישראל לארץ. בספר אם הבנים שמחה (עמ' רפג - רצ) כתוב שכשם שאנו מתקנים את חטא שינה לפני מתן תורה בכך שאנו נעורים כל הלילה בליל שבועות כך עלינו לתקן את חטא המרגלים. נראה כי קיום עצות אלו עין טובה וחיובית על הארץ לשם התחברות אליה יהווה תיקון לחטא (אגרות הראי"ה ח"א עמ' קיב – קיג).
העצה הראשונה - חשיבות הטיול בארץ, המרגלים נשלחו לתור את הארץ לאורכה ולרוחבה במשך ארבעים יום, כנראה שכדי להשיג משהו צריך לדעת להזיע עבורו. ולא עוד, כדי לאהוב מישהי צריך להכיר אותה וכך הדברים גם בנוגע לא"י. ובעומק יותר המושג ידיעת הארץ מזכיר את המושג 'וידע האדם את חוה אשתו' ידיעת אישה. מעניין שהטיול בארץ היה גם מנת חלקו של אברהם אבינו וע"פ רבינו בחיי בפרשת לך לך (בראשית יב) נועד להשגת נבואה. 

העצה השנייה - אכילה מפירות הארץ. לא רק שה' מבקש מהמרגלים להביא מפרי הארץ, הקב"ה בעצמו משבח את הארץ בפירותיה. היו צדיקים שהלכו במיוחד למקומות בהם הפירות היו טעימים במיוחד על מנת לטעום מהם (עיין שו"ת תורה לשמה סי' תיח).

העצה השלישית, אותה לא כתבה התורה במפורש מסיבות מובנות היא ללמוד על ערכה ומהותה הרוחנית של ארץ ישראל מתוך התורה עצמה. מקורות תוכלו למצוא כאן.

---

[1] כיוונים דומים נמצאים בשל"ה הקדוש והעמק דבר לנצי"ב מוולוז'ין.

זהה וכל כך שונה

Photo by Sharon Pittaway on Unsplash
בעידן שבו אנשים רבים רגילים לגירויים חדים ומהירים, ולא קוראים יותר מהמסגרת שה'ציוץ' בטוויטר מאפשר בולט אורכה של פרשת נשא. באופן מפתיע חלק ניכר מאורך הפרשה לא הבא ללמדנו מצווה חדשה (שלא כרמב"ן) או סיפור מסעיר, אלא חוזר על קורבנות הנשיאים בהבדל של הימים ושמות המקריבים בלבד. מה פשר עניין זה?

שמעתי פעם מהרב ריבלין, המשגיח האגדי של ישיבת כרם ביבנה שבסיפור זה יש הכוונה גדולה של עבודת האדם האינדיבידואלית. כל נשיא הביא קרבן דומה לחבירו מבחינה חיצונית אך מבחינה פנימית היה זה קרבן אחר. לכל נשיא יש מטען של שאיפות חלומות תחושות ואופי שונה. לכן הנשמה, הלב והמחשבה שכל נשיא 'הכניס' בקרבן היא ייחודית לו. ובא הקב"ה ומלמדנו אין תחליף לעבודה של כל שבט ושבט, ובעומק נוסף אין תחליף לכל אחד ואחד מישראל. ומכאן נלמד גם לתפילות היומיומיות, הנוסח החיצוני קבוע ודומה שחרית, מנחה וערבית בכל יום, אך הכוונה והטעם של כל תפילה משתנה מאדם לאדם ואין תחליף לאף אחד. לכן מלמדת הגמרא שישנה מעין זעקה על כל יהודי שיכול להגיע ולא מגיע לבית הכנסת שבשכונתו. עם ישראל זקוק לתפילות של כל אחד מאיתנו.

אך הדברים נכונים לא רק לעבודה שבלב זו תפילה, כך מצינו גם במתן תורה. "קול ה' בכוח – בכוחו של כל אחד ואחד" (פסיקתא דרב כהנא י״ב:כ״ה), במעמד הר סיני קיבל כל יהודי את אור התורה בהתאם לכלים שלו. בשל"ה הקדוש כתב שישראל מונים שישים ריבוא נשמות וכנגדן יש שישים ריבוא אותיות לתורה (ר"ת ישראל). לפי זה כל יהודי הוא כמו אות בספר תורה וידוע כי ספר תורה שחסר אות אחת פסול ואין בו קדושת ס"ת (רמב"ם הל' ס''ת י). הרמח"ל מלמדנו בספרו הקצר דרך עץ החיים שישנה פגישה מיוחדת לכל נשמה ונשמה עם אור התורה. פגישה שמאירה את התורה באור אחר שאין איש אחר שיוכל למלא. כך יובן גם האמור בזוה"ק. הזוהר מלמד שבכל שבוע, במוצ"ש עולה נשמת האדם לישיבה של מעלה ושם שואלים אותה מה חידשה בשבת קודש. ההנחה המובלעת בדברים היא מה שכתבנו לעיל - לכל נשמה ישנה פגישה מיוחדת משלה עם התורה פגישה שמולידה ניצוצות של חידושי תורה יחודיים.
מתוך ההבנה עד כמה עבודתו של כל יהודי חשובה לפני המקום נשתדל יותר לדייק את עבודת ה' שלנו בתורה ובתפילה.

יותר קל להוציא יהודי מהגלות מאשר להוציא את הגלות מיהודי...

יהודי ארה"ב סובלים בשנה האחרונה (התשע"ט - פ') מגל עכור של אנטישמיות. בשיחה מקרית עם חברי הרב חיים, שעוסק בפעילות של עידוד עליה, שאלתי אותו מתי נראה גל מקביל של עליה לארץ. הוא הנהן לעברי בסלחנות והסביר לי: 'בנסיעה האחרונה שלנו לארה"ב בקרתי לראשונה בבל הרבור שבסרפסייד (surfside) של מיאמי ביץ'. גרים שם יהודים חרדים לא עובדים ברובם, מה שנקרא אצלנו 'אברכי כולל', מכל מקום, בוודאי לא דווקא אנשי העשירון העליון. השכונה בנויה מוילות על החוף כאשר לכל אחת מהן חוף ומזח פרטי לים. כשיצאנו משם הקולגה שלי אמר לי שמי שעולה ממיאמי לאלעד בלי להיות מאוד ציוני כדאי להציע לו לעבור קודם הסתכלות פסיכיאטרית... '

מקובל לראות בפרשת שמות את תחילת השעבוד, הרי עד ספר שמות לא העז אף מצרי לומר לאף יהודי מה לעשות. אך האמת היא שאת השעבוד לא התחילו המצרים.

את פרשת ויגש חותם פסוק מבלבל:

וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃

במבט ראשון הפסוק עושה רושם חיובי. סוף סוף דברים מתחילים להסתדר למשפחת יעקב אבינו. יוסף והאחים מסתדרים, העסק המשפחתי רץ, בונים בתים בנדל"ן הכי טוב במצרים וחיים את החיים. אך הרב אפרים לונטשיץ ששימש כרב בפראג בראשית המאה ה -17, מצא דווקא כאן את אחת ממחלות הגלות. בפירושו כלי יקר לפסוק זה הוא כותב כך:

'כל פסוק זה באשמת בני ישראל הוא מדבר. כי הקב״ה גזר עליהם כי גר יהיה זרעך, והמה בקשו להיות תושבים במקום שנגזר עליהם גרות... הפסוק מאשימם על ישיבה זו שבקשו אחוזה בארץ לא להם... וכל כך נשתקעו שמה עד שלא רצו לצאת ממצרים, עד שהוצרך הקב״ה להוציאם משם ביד חזקה, ואותן שלא רצו לצאת מתו בשלשת ימי אפילה.'

הפסוק בא להסביר לך פסיכולוגיה עמוקה של גלות. השעבוד לא מתחיל במצרי שמכה איש עברי. השעבוד מתחיל בפנים, בתוך לבך. כשאתה קושר את עצמך למקום הלא נכון בכבלים של מנעמי חיים, השקעה ובנייה אתה משחרר את עבותות האהבה שקושרות אותך לארץ ישראל. במבט היסטורי נכון לומר שברוב המקרים ישנה התאמה בין מצב אקונומי ירוד של יהודים בגלות נתונה מול גובה אחוזי העלייה ממנה.

ברור מה כדאי לתושבי חו"ל ללמוד מכך. אך האם יש לנו, תושבי ארץ ישראל משהו ללמוד מהדברים? נראה שמהתבוננות בצל אפשר ללמוד על האור. אם בנייה והשתקעות בחו"ל מנתקות אותנו מהארץ, אזי בנייה ברוחב ובהידור היא כלי מרכזי לתוספת אהבה וקשר עם ארץ ישראל.

חומש דברים

מחפש דבר תורה מקורי לשולחן השבת?
ביקשו ממך לדבר בבית הכנסת ולא מתחשק לך לחפש ב'מעיינה של תורה' שוב?
לפניך דף שמאגד את כל דברי התורה של ספר דברים  שמופיעים באתר.

דברים - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/07/blog-post_31.html - דבקות בה'

ואתחנן - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/07/blog-post_31.html סיפור חובה 

עקב - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/06/blog-post_26.html מראי מקומות חשובים על ארץ ישראל

ראה - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/07/blog-post_31.html - ירושלים אנחנו וכולם

שופטים -https://tlaleyora.blogspot.com/2019/09/blog-post_28.html האם התורה במצבה הנוכחי יכולה להנהיג?

כי תצא -https://tlaleyora.blogspot.com/2018/09/blog-post_19.html אלול

כי תבוא -https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_10.html חרדה קיומית או תודעה קדם התשובה

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/09/blog-post_4.html כי תבוא בראש השנה לארץ (אומן)

ניצבים -https://tlaleyora.blogspot.com/2018/09/blog-post_6.html על ההווה ועל הנצח

וילך -

האזינו - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/09/blog-post_25.html סיפור על הקשבה למציאות

וזאת הברכה -

חומש ויקרא

מחפש דבר תורה מקורי לשולחן השבת?
ביקשו ממך לדבר בבית הכנסת ולא מתחשק לך לחפש ב'מעיינה של תורה' שוב?
לפניך דף שמאגד את כל דברי התורה של ספר ויקרא  שמופיעים באתר.

ויקרא - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/03/blog-post_44.html במילה אחת - תודה

צו - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_50.html בית המקדש - כשר לפסח! (במילה אחת תודה)

שמיני -https://tlaleyora.blogspot.com/2019/03/blog-post_28.html לא מאותו המסטינג

תזריע -

מצורע - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/04/blog-post_22.html זהב טהור זורח בביתך

אחרי מות -

קדושים -https://tlaleyora.blogspot.com/2019/03/blog-post_28.html תורה ומדע

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/05/blog-post.html ואהבת לרעך כמוך האם אפשר? האם אפשר שלא?

אמור - 

בהר -

בחוקתי - סיפור מתוק על האור החיים https://tlaleyora.blogspot.com/2019/05/blog-post_23.html
 (מתאים לסיום כל חומש) - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post_25.html

חומש שמות - תוכן עניינים

מחפש דבר תורה מקורי לשולחן השבת?
ביקשו ממך לדבר בבית הכנסת ולא מתחשק לך לחפש ב'מעיינה של תורה' שוב?
לפניך דף שמאגד את כל דברי התורה של ספר שמות שמופיעים באתר.

שמות - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/01/blog-post_76.html להוציא גלות מיהודי

https://tlaleyora.blogspot.com/2024/01/blog-post.html איניבידואליות מול עדריות

https://tlaleyora.blogspot.com/2021/12/blog-post_24.html כנ"ל (רעיון דומה במילים שונות מעט)

https://tlaleyora.blogspot.com/2021/03/blog-post.html עניין של חיים ומוות

https://tlaleyora.blogspot.com/2021/01/blog-post_15.html דרוש מנהיג

https://tlaleyora.blogspot.com/2021/01/blog-post_8.html איך מנהיג נולד?

וארא - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_36.html אוהב ניסים?

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/01/blog-post_20.html היטלר היה צמחוני

בא - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_72.html החג שלך מבוטל!

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_37.html אתה יודע מה התאריך העברי היום?

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_41.html מה הקשר בין חג הפסח לתקיעת דגל על הירח?

בשלח - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post.html אתה יודע לנוח?

https://tlaleyora.blogspot.com/2021/01/blog-post_29.html לו הייתי יודע...

https://tlaleyora.blogspot.com/2024/01/blog-post_26.html סיפור על חזנים

https://tlaleyora.blogspot.com/2021/04/blog-post.html סוף סוף קורעים את ים סוף (משל חזק)

יתרו - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post.html יתרו - חופה, משפטים - שגרה

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_7.html מדוע יהודים מתנדנדים כשהם לומדים תורה?

https://tlaleyora.blogspot.com/2021/02/blog-post.html תשובה קדמה לתורה

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post_14.html תורה של אש ותורה של מים

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_7.html מדוע יהודים מתנוענעים (מתנדנדים) כשהם לומדים תורה?
 

משפטים - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post.html יתרו - חופה, משפטים - שגרה

https://tlaleyora.blogspot.com/2022/01/blog-post_31.html לוחמי חירות, ישראל

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post_21.html מדברות למשפטים

תרומה* -https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_8.html מה משותף לבעלי המוסר ולאריות הים

האמריקאים?
(מתאים גם לפרשות, תצווה, ויקהל, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post_28.html - למה ה' צריך בית?
(מתאים גם לפרשות, תצווה, ויקהל, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2022/03/blog-post.html היתרון של להיות בצל

(מתאים גם לפרשות, תצווה, ויקהל, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2022/02/blog-post_6.html על מקום המלאכים בחיינו

https://tlaleyora.blogspot.com/2022/02/blog-post.html למה קוראים לשולחן 'שולחן'?

https://tlaleyora.blogspot.com/2021/03/blog-post_12.html נוער בונה משכן

https://tlaleyora.blogspot.com/2021/02/blog-post_19.html מעט זה גם טוב

https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_8.html מה משותף לבעלי המוסר ולאריות הים האמריקאים?

תצווה* -https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_8.html מה משותף לבעלי המוסר ולאריות הים

האמרקאים?

(מתאים גם לפרשות תרומה, ויקהל, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_16.html - צום ט' אדר, כהונה ואהבה

https://tlaleyora.blogspot.com/2022/02/blog-post_16.html להימחות או לא להימחות?
 
https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post_28.html - למה ה' צריך בית?

(מתאים גם לפרשות תרומה, ויקהל, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_86.html על הקשר בין תצוה זכור ופורים

כי תשא - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_23.html לכל שבת יש מוצאי שבת

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_60.html גם בית כנסת עלול להיות חטא העגל

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post_27.html י"ג מידות של רחמים

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_71.html הקשר בין חברותא למחצית השקל


ויקהל* - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_8.html מה משותף לבעלי המוסר ולאריות הים

האמרקאים?
(מתאים גם לפרשות תרומה, תצווה, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post_28.html - למה ה' צריך בית?
(מתאים גם לפרשות תרומה, תצווה, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/03/blog-post_20.html - לא להתקהל בפרשת ויקהל?

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_17.html על תכנות שבת ומשכן
(מתאים גם לפרשות תרומה, תצווה, פקודי)

פקודי*- https://tlaleyora.blogspot.com/2022/03/blog-post_4.html אני לא יכול לבד

https://tlaleyora.blogspot.com/2019/03/blog-post_8.html ענן או ענן גדול? (בעניין הענן)

https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_8.html מה משותף לבעלי המוסר ולאריות הים

האמריקאים?
(מתאים גם לפרשות תרומה, תצווה, ויקהל)

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post_28.html - למה ה' צריך בית?
(מתאים גם לפרשות תרומה, תצווה, ויקהל)

* הציון הזה מציין לכך שבארבעת הפרשיות העוסקות במשכן יש הקבלות רבות. לכן ישנם דברי תורה שיכולים להופיע בכל אחת מהפרשיות, לעיתים הדבר נכתב ליד כותרת הפרשה אך לא בהכרח.

(מתאים לסיום כל חומש) - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post_25.html

חומש בראשית

מחפש דבר תורה מקורי לשולחן השבת?
ביקשו ממך לדבר בבית הכנסת ולא מתחשק לך לחפש ב'מעיינה של תורה' שוב?
לפניך דף שמאגד את כל דברי התורה של ספר בראשית שמופיעים באתר.

פרשת בראשית - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/10/blog-post_88.html 
החטא הקדמון
https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_39.html 
נקודה למחשבה

נח - אדמה ושמים (1)
https://tlaleyora.blogspot.com/2020/10/blog-post_36.html

מגדל בבל המודרני (2)
(מתאים גם ללך לך)

 https://tlaleyora.blogspot.com/2018/11/blog-post_4.html 

דרוש מתקן עולם (3)

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/10/blog-post_23.html

איך יוצאים מקללת החטא הקדמון?(מתאים גם לבראשית)

https://tlaleyora.blogspot.com/2019/10/blog-post_2.html 

נח לא היה צדיק בפרווה
https://tlaleyora.blogspot.com/2022/10/blog-post.html

לך לך - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/11/blog-post.html 
מדוע נבחר אברהם אבינו?

וירא - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_4.html 
פגשת פעם מלאך?
https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_26.html 
הסוד שלימד ה' את אברהם

חיי שרה - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/11/blog-post_22.html המרכיב היסודי של עם ישראל

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post_22.html 
על המוות ועל הקבורה

תולדות - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/11/blog-post_25.html 
רב אחד או כמה רבנים?

ויצא - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/01/blog-post.html 
החסד הכי גדול בעולם

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/11/blog-post_27.html 
תורת העונג - מקום העונג בעבודת ה'

וישלח - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/12/blog-post_13.html יעקב וישראל

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/11/blog-post_24.html שמעון ולוי - אחים

וישב - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/11/blog-post_30.html אנשים אחים אנחנו
(מהלך כללי על סיפור יוסף והאחים - מתאים לשלושת הפרשות וישב, מקץ, ויגש)

מקץ - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/11/blog-post_30.html אנשים אחים אנחנו
(מהלך כללי על סיפור יוסף והאחים - מתאים לשלושת הפרשות וישב, מקץ, ויגש)

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/12/blog-post_21.html
אבא עשיר אבא עני - על דמותו של יוסף הצדיק

ויגש - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/11/blog-post_30.html אנשים אחים אנחנו
(מהלך כללי על סיפור יוסף והאחים - מתאים לשלושת הפרשות וישב, מקץ, ויגש)

ויחי - (מתאים לסיום כל חומש) - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post_25.html
https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post_22.html על המוות ועל הקבורה

יעקב וישראל

לא כולם שמים לב אבל פעמיים מודיעים ליעקב מן השמיים שלא יקרא שמו עוד יעקב כי אם ישראל. הפעם הראשונה היא לאחר המאבק עם המלאך. כידוע, למרות הפגיעה בכף ירכו המאבק של יעקב עם המלאך נגמר בניצחונו של יעקב אבינו. על פניו המלאך לא מגלה את שמו אך הוא מגלה ליעקב את שמו החדש, ישראל. לאחר מכן יעקב ממשיך כרגיל, איננו מוצאים כי שמו נשתנה למעשה. התורה ממשיכה ומספרת על מעשה שמעון ולוי ורק לאחר מכן כאשר הקב"ה נגלה אליו ומוסר לו את שמו החדש מתחלף שמו. 

מדוע התהליך קורה באופן הזה?
פעמים שבחיינו יש מצבים שדורשים מאיתנו להתפתח, להתמודד. הרשב"ם מלמד שעניין הפגישה עם המלאך והמאבק איתו התרחש מפני שלאחר כל המתנות שהכין יעקב עדיין קינן בליבו פחד ובעצם יעקב ביקש לברוח מעשיו. לכן שלח לו הקב"ה מלאך שיעכב אותו מלעשות כן. על דרך הפשט היה המלאך גורם מעכב ומפריע לתכנית של יעקב אך בעומק המאבק עם המלאך מגלה את כוחו העצום של יעקב – "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל". המלאך מסב את תשומת ליבו של יעקב לכוחו המיוחד, אינך עוד בעקבו של אחיך, בדרכי מרמה ושוחד, הגיע הזמן שתהיה השר. התמודד עם המציאות באופן ישר והאל יהיה איתך. אך גם לאחר מעשה זה יעקב 'לא מפנים את המסר' כביכול ונותן לו את המתנות ומשתחווה וכו'.

אבל מה הסיבה לכך שיעקב כל כך מפחד?
הרד"ק הסביר שהיה כאן פגם מסוים בביטחונו של יעקב בהבטחותיו של הקב"ה אליו. אך בעל הלשם שבו ואחלמה מסביר כי אין כאן פגם באמונה בה' אלא פגם באמונתו של יעקב בעצמו. הפגם שהחל בחלום סולם יעקב מצא כאן את מקומו לצאת אל הפועל.  המדרש מספר שהמלאכים העולים ויורדים אינם סתם מלאכים. בעומק ראה יעקב את שרי אומות העולם עולים על במת ההיסטוריה ויורדים ממנה וחשש שגם לעמו יקרה כך. לכן אמר הקב"ה ליעקב עלה ואם אתה עולה אינך יורד ובכל זאת חשש יעקב ולא עלה. יעקב לא מאמין שמגיע לו, זהו מיעוט האמונה של גדולי האומה - מרוב ענוותנותם. מה שהתחיל בחלום, מסתיים במציאות מעוותת. 

אז מה קרה שהקב"ה משנה את שמו לבסוף?
במעשה שכם מתעורר כח הגבורה הארץ ישראלית של שמעון ולוי. נכון, יעקב אביהם עדיין מפחד אך שמעון ולוי כבר חשים כי 'נבלה נעשתה בישראל' וכי אי אפשר לשתוק לא מצאנו שיעקב סיפר לבניו את דבר שינוי שמו וגם מהפסוק מוכח שאינם מדברים עליו אלא כביכול על המשפחה, על העם שבפוטנציה. למעשה, זוהי הפעם הראשונה ששם זה נזכר על העם שלעתיד ייקרא עם ישראל. אמנם המעשה של שמעון ולוי היה מוגזם וזכה לביקורת מיעקב אך המניע נשמר לעד בתולדות עם ישראל כאחווה ודאגה לאחותם. כשיעקב עדיין מפחד מטיל הקב"ה חיתת אלקים על הערים שמסביב ומסביר לו – גם בניך חשים זאת, הגיע הזמן לשינוי התודעה.

ומי אנחנו עם יעקב או עם ישראל? דומה לפעמים שגם אנחנו לא הפנמנו את השם החדש שקורא לנו בורא עולם עם קיבוץ הגלויות...

רב אחד או כמה רבנים?

אנחנו דור של שפע וגיוון, הן שפע גשמי והן שפע רוחני. כשם שיש גיוון גדול במאכלים ובמשקאות כך זכינו לראות גיוון גדול בספרות התורנית. בימינו יש 'קיבוץ גלויות' של תורה, מוציאים ספרים שלא היו נגישים לקהל הרחב, והתורה פרה ורבה. מי שמשתדל לקיים את המלצת רבי נחמן מברסלב 'להיות תייר בכל התורה כולה' ודאי יודע שאינו דומה פלפול של בריסק לפשט אליבא דהלכתא של העיון התוניסאי. הוא חש כמה ישר פשט לשוני של הרש"ר, אך בו בעת איזה עומק יש ברעיון של האור החיים הקדוש. אכן, אדם נהנה מאוד מנפש החיים שזורק בו ר' חיים מוולוז'ין, אך הנועם שמושך עליו ר' אלימלך גם הוא מעלה אותו בקודש. פלוני מתחבר לגישה הכללית של הרב קוק, אך עבודת הנפש שלו משוועת גם למעט ר' נחמן. 

מה עושים?

 כאן פוגש אותנו הרד"ק על הפרשה. על התיאור של יעקב אבינו כ'איש תם יושב אהלים' הוא אומר כך: ואמר אהלים רבים [ולא 'יושב אוהל'] 'כי היה לומד עם כל חכם שהיה מוצא - עם זה ועם זה, כי כל חפצו היה בזה. אולי בגלל זה זכה יעקב לכינוי 'איש תם' מלשון שלמות - אדם שהכל בו. דווקא מכמה צבעים יחד מתקבל ציור מפואר ואכן מידתו של יעקב אבינו היא מידת התפארת. הבירור של כל הצדדים והגוונים נובע מדרישת אמת ואהבת תורה גדולה. אם בלשוננו הביטוי הרווח הוא 'תלמיד חכם' אזי לדעת הרמב"ם הביטוי הנכון הוא 'תלמיד חכמים'. ומה בדבר רבנים שמבקשים 'בלעדיות'? לימדנו בעל המדרש תלפיות הלוא הוא רבי אליהו מאיזמיר: 'למד מכל רב כל מה שתוכל, חוץ מבמה שיאמר לך 'ממני תלמד ומרב פלוני אל תלמד'.

חגיגה ג,ב

'בעלי אסופות' - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: 'היאך אני למד תורה מעתה?' תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב (שמות כ, א): 'וידבר אלהים את כל הדברים האלה'. אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי אוסרין ואת דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין.

מהו המרכיב היסודי של עם ישראל?

אליעזר עבד אברהם עומד ומסתכל אל האופק. נראה היה לו כי זה עתה יצא אל הדרך ממהר לעשות את שליחותו. שפתיו עודנה מרחשות תפילה והנה יורדת נערה אל העין. אליעזר ניגש לערוך את הבדיקה שתוכיח האם הנערה העומדת לפניו מתאימה להיכנס למשפחת אברהם אבינו או לא. הוא יבקש ממנה בקשת חסד גדולה מאוד, יש שיאמרו אפילו מופרזת ויראה מה תהיה תגובתה. רבקה מסכימה בחפץ לב ונגשת מיד אל המשימה.  

מעניין לשים לב מהו היסוד עליו עומד בית ישראל. רבקה תזכה להפוך להיות רבקה אמנו לא בשל צניעותה המיוחדת או בשל כל מידה טובה אחרת שודאי הייתה בה, היא נבחרת בשל רצונה הכנה להיטיב לאחרים גם אם זה אומר להתאמץ מאוד בשביל זה. 
בספר אורחות צדיקים (שער הזריזות) כותב המחבר על האבות הקדושים כך: 'כל כוונתם הייתה לפרסם יחוד הבורא יתברך בעולם ולישר בני אדם לעבודתו'. לכן כאשר אנו שואלים את עצמנו כמצוות הגמרא - חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, עלינו לשים לב קודם כל לעניין הזה. אך מעבר לכך מוסבר במקומות רבים ששורש כל האהבות בעולם היא האהבה לה'. האוהב את הבורא באמת מתמלא באהבה גם לכל בריאותיו. ואכן ע"פ פנימיות התורה מידת החסד היא מידת אהבה. 
אחד מבני בניהם הנפלאים של אברהם ויצחק הנקרא על שמם הלא הוא הרב אברהם יצחק הכהן קוק. וכך קובע האוהב הגדול  'האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל' (מידות הראי"ה אהבה). ובכל זאת ישנה גם הדרגה כיצד הדבר נעשה:
'אהבת כל המעשים כולם היא קודמת לכל, אח"כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכל, שעתידין ישראל לתקן את כל המעשים כולם. וכל אהבות אלה הם אהבות מעשיות, לאהוב אותם לעשות להם טובה ולגרום להם עילוי...'  
הראי"ה קוק מסביר כאן שהאהבה מתפשטת על כל המעשים כולל הדומם הצומח והחי, מעבר לכך אהבה מיוחדת נקבעת לאדם שנברא בצלם. אך האהבה המיוחדת ביותר שמורה לישראל מכיוון שהעם הזה הוא העם שאמון על הטבה השפעה ותיקון העולם. ולכל אחת מהאהבות הללו יש פנים מעשיות - ידוע כי הראי"ה העיר פעם לר' אריה לוין על כך שתלש עלה שלא לצורך בדרך הליכתו. כמו כן האריז"ל לא היה הורג אפילו יתוש ואמר שמי שרוצה רוח הקודש יש לו להתנהג כך. אלו כמובן דוגמאות לאהבת המעשים כולם. יוסף הצדיק שמציל את העולם מרעב הוא בהחלט דוגמא טובה לאהבת האדם. אהבת ישראל היא דבר שב"ה אנו זוכים לראות כדבר שבשגרה באלפי עמותות החסד שקיימות בכל אתר ואתר. 
אך הרב מסיים שאהבת ה' גדולה מכולן דווקא מפני שעניינה איננו רק מעשי אלא הרבה מעבר לכך: 'ונעלה על כולן אהבת ד', שהיא אהבה שבפועל, אינה גוררת בעצמותה שום דבר, כי-אם מה שהלב מלא ממנה זה הוא האושר היותר נשגב'.
אהבת ה' היא המנוע לכל האהבות כולן!

לוט מוסר נפש (בנותיו) על החסד!

למרות התקנות המקומיות הקשוחות של סדום, לוט מסכן את חייו ומכניס לביתו אורחים. בלילה מסתובב המון מוסת מסביב למעונו ומבקש 'תנה לנו את האנשים ונדעה אותם', הם דורשים את האורחים למשכב זכור והתעללות המונית. תגובתו של לוט מחרידה – כדי להגן על אורחיו הוא מציע להמון המרושע לבצע את זממם בבנותיו במקום באורחים 'אשר באו בצל קורתי'. לוט שנתפס בהתחלה כאיש חסד עד כדי מסירות נפש מתגלה כאדם שאכן מוכן למסור נפש אך לא את נפשו...

המעשה של הכנסת האורחים של לוט מובא בתורה מיד לאחר מעשה מקביל של אברהם, וההבדל בולט לעין. כאשר אברהם אבינו ע"ה מכניס אורחים הוא עושה זאת יחד עם בני ביתו. שרה אמנו מכינה עוגות, ישמעאל רץ יחד איתו אל הבקר. חסד כפרויקט משפחתי. לעומת לוט שמקריב את משפחתו על מזבח החסד. חסד אמיתי מול חסד נפול ומזויף. לוט הוא חסד ללא גבול.

ואכן, כשהקב"ה מסביר מדוע הוא לא מגלה לאברהם על מה שיקרה בסדום הוא אומר כך: "כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט...".

בנות לוט סופגות אל קרבן את החסד ומנסות להמשיך את העולם שהן חושבות שכבר חרב. בלילה הן משכרות את אביהן ומביאות ממנו ילדים – עמון ומואב. מעניין לגלות שני ציווים שקשורים לאומות הללו. מצד אחד, "לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃ עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם[1]". האומות הללו לא עשו עמנו חסד. זה מעניין שדווקא לוט שעושה חסד בקיצוניות משפחתו מתרחקת מחסד שכזה. בנות לוט חוות מעין טראומה בעקבות החסד ההרסני של אביהן ובניהן גדלים להיות לעם שלא עושה חסד. אמנם הבנות עצמן לא אשמות שהרי אכן חוו טראומה ואולי כזכר לכך נפסקה הלכה – עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. ומצד שני, יש איסור להתגרות ולצור על עמון ומואב[2] שהרי סוף סוף הם צאצאי לוט, וכתלמידו של אברהם הוא עוד יבוא על תיקונו. שאיפת החסד הלא מושלמת שלו עוד תתגלה במגילת החסד המגלה את חסדה של רות המואביה, חסד מתוקן שנועד לבנות בית ולא להרוס אותו.

---

[1] במאמר מוסגר: המשך הפסוק מתייחס לבעיה אחרת (שעל פיה ניתן לשפוך אור אחר גם על תחילת הפסוק) שנמצאת אצל לוט ומשפחתו -  "וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ׃". לוט התנהג בכפיות טובה אדירה כלפי אברהם דודו. אברהם שראה כיצד הרן נשרף לנגד עיניו לקח אחריות ודאג לילדיו של אחיו. את שרה הוא נשא לאשה ואת לוט אסף אל ביתו. לוט עבד אצל אברהם והתעשר ועם גדילתו בחר בגלל סכסוך ממוני לעזוב את משימת חייו הרוחנית של אברהם (על אף שראה בעצמו יורש של ההטבות אשר באות יחד איתה – ארץ ישראל), והלך לאנטיתזה הרוחנית – סדום אוהבת הממון ושונאת החסד. למרות הכל אברהם דואג ללוט וכשהוא נשבה הוא יוצא למלחמה כדי להצילו. אך לוט שרואה כל זאת ואף שומע על כך שאברהם לא לוקח ממלך סדום מחוט ועד שרוך נעל, בוחר לחזור ולהתגורר בסדום. גם לאחר מכן אברהם איש האמונה ממשיך ומתפלל להצלת סדום ותפילותיו נושאות פרי ולוט ומשפחתו ניצלים. ומה גמלו מואב צאצאי לוט על כך? בדיוק להיפך. אברהם עמד על הר גבוה כדי לברך ולהתפלל עבור עם רשע, ואילו בני לוט שכרו את בלעם הרשע לעמוד על הר גבוה ולקלל עם צדיק.  מהלך זה ראוי לבוא בארוכה ברשומה אחרת.

[2] עיין ברש"י בפרשתנו שמסביר מדוע במואב מותר להתגרות ורק אסור להלחם לעומת עמון שאסור גם להתגרות בהם.

מדוע נבחר אברהם אבינו?

כשיהודי מתחיל ללמוד תורה הוא פותח בברכה. לפי רב המנונא בגמ' ברכות יא הברכה המעולה והמובחרת מכל ברכות התורה היא אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את התורה. ברור לכל כי הבחירה של ה' יתברך באברהם וכתוצאה מכך בעם ישראל מהווה יסוד מוסד מבחינתנו. אך חשוב לברר את נקודת הבחירה הזו. מה הסיבה שבחר ה' לומר לאברהם אבינו לך לך.

מי שיקרא רק את פשט הכתוב לא יבין את הסיבה לבחירה באברהם. התורה לא מקדימה לומר שום דבר טוב במיוחד על אברהם כהסבר לפנייה של הקב"ה אליו (בשונה מנח למשל). הפילוסוף האלוקי המהר"ל מפראג מסביר בכמה מקומות בספריו שיש בדבר סוד גדול. הבחירה באברהם איננה בגלל מעשיו הטובים או כשרונו המיוחד. אברהם נבחר כי עם ישראל היה צריך להיוולד, לידתו של עם ישראל כמו הבאת הגאולה לעולם אינה עניין הנתון לבחירה של מאן דהוא שכביכול ברצותו יקרה וברצותו יחדל שכן הוא חלק יסודי מתכנית האב של הבריאה (נצח ישראל פרק יא למשל). אתערותא דלעילא שקובעת את מהלך המציאות.

גדול בישראל קדום יותר - המקובל רבי יוסף ג'יקטליא לעומתו רואה יסוד בראיה הפוכה לחלוטין. בספר צפנת פענח (הלא הוא פירושו להגדה של פסח) הוא מסביר שהסיבה שאנו פותחים את ההגדה בתיאור הרקע לעלייתו של אברהם אבינו – מתחילה עובדי עבודה זרה וכו', היא כדי להסביר קושי מוסרי (כזה שעלול לעלות מתפיסת המהר"ל שהוצגה לעיל) – מדוע זכה דווקא אברהם אבינו להיבחר? ועוד - אם הכל קבוע מראש כיצד הייתה לאברהם בחירה חופשית? לכן ההגדה מתחילה ואומרת, אברהם היה האדם שהתקרב בכל כוחו לה' ובכך זכה להיות תחילה לגרים (חגיגה ג א) להיות הפותח את הפרויקט של תיקון העולם בקרב הלאום שנקרא עם ישראל. האתערותא דלתתא היא המרכז לתפיסתו. בשיטה זו החזיקו גדולי ישראל רבים ומהם רב ניסים גאון בהקדמה לש"ס, הרמח"ל בדרך ה' ואחרים.

ניתן אולי לנסות ולומר שאין מחלוקת עקרונית בדבר. המהר"ל מתייחס לחיוב הימצאותו של גרעין תיקון העולם בעם שייקרא ישראל – ועל דבר זה אין חולק. לולא היה פלוני נבחר, היה אחר נבחר בדור זה היה חייב להתגלות אביהם הראשון של ישראל. תיקון העולם בא יבוא. וזו אכן הסיבה ל'הסתרת' מעשיו בפשט המקראות. אך ר"י ג'יקטליא וסייעתו מתייחסים לשאלה – מדוע בדורו של אברהם נבחר דווקא הוא ולא מישהו אחר. לשאלה זו התשובה ברורה – אברהם היה אוהבו הגדול של הקב"ה ולכן החזיר לו ה' יתברך אהבה (ועיינו גם בזוהר הקדוש לך לך עז א).

אשרינו שזכינו להיות בניו של אברהם אבינו הגדול בענקים. ויהי רצון שיגיעו מעשינו למעשי אבותינו!