אתה תלמיד של אברהם או של בלעם?!

 בלעם ואברהם. שני אישים כל כך שונים. דווקא בגלל זה כאשר המשנה בפרקי אבות משווה ביניהם ואף שואלת 'מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע', בשלב הראשון אנו מתקשים להבין.  'מה בין בלעם לאברהם? – מה הקשר בכלל?!'. בשורות הבאות ננסה לעמוד על שורש העניין ומתוך כך יובן מהלך היסטורי עתיק ועל ידו נוכל להכריע את המערכה.

בעולמנו ניטשת מלחמה בין שתי תפיסות סותרות. שתי אג'נדות שונות בתכלית אשר כל אחת מהן רוצה לשלוט בכיפה. לכל אחת מהן מערכת חינוך ענפה של רב ותלמידים. השקפת העין הטובה מול השקפת העין הרעה.                       

העין הרעה מדברת בשם הריאליות. היא רואה בעין חודרת את האינטרס שמתחת לכל דיבור או מעשה. את המקום האנוכי והאגואיסטי שממנו פועל האדם. אין שום דבר נקי, אין שום משמעות מעבר לאינטרס. לכן העין הרעה חשדנית כלפי העולם. אם במקרה לא מצאנו את האינטרס האישי במעשה שנראה כטוב טהור, כנראה לא חיפשנו מספיק טוב. היא כופרת (כופר מלשון כיסוי) בטובה, מכסה עליה (כפיות טובה מלשון כופה את הכלי) ומסתירה אותה.

העין הטובה במבט ראשון נראית שטחית לעומת העין הרעה אלא שהיא עמוקה בהרבה. העין הטובה נטועה באמונה כי בכל יש טוב וכי בני האדם טובים. העין הטובה חודרת לעומק גדול יותר ומראה לנו שעוד מתחת לאינטרס יש טוב, והוא העיקר.

בלעם רואה עם שיצא ממצרים ומחפש את נקודת התורפה על מנת לקלל אותו.

אחד מהכללים החינוכיים שהגמרא חוזרת עליו הכי הרבה פעמים הוא – לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות שלא לשמן שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה. האדם בנוי מאינטרסים אישיים, אך בתהליך נכון הוא יכול להתעלות מעליהם. מתוך שלא לשמה יבוא לשמה.

את הכלל היסודי הזה לומדים לא פחות ולא יותר מבלק בן ציפור מלך מואב. בלק קורא לבלעם רב העוצמה לבוא ולקלל את העם שיצא ממצרים. כדי לעשות זאת בלעם מעלה את בלק לנקודות תצפית טובות שמהן ניתן לראות את כל עם ישראל. בלעם מצידו מבקש שיכינו לו מזבחות כדי שיקריב קרבנות ותשרה עליו הרוח כדי שיוכל לקלל. בדרך נס ניצלו חיינו ואנו מצווים לזכור את מה שיעצו עלינו בלק ובלעם בכל יום.

אך הגמרא אומרת דבר מדהים – בזכות שבעת המזבחות זכה בלק שמבני בניו תצא רות המואביה. כיצד הדבר אפשרי ומה הוא בא ללמד?

הכל מתחיל מאברהם אבינו עליו השלום. אברהם היה הראשון לעמוד כנגד נמרוד הרשע ולכפור באל האש, הוא הושלך לכבשן האש ויצא ממנו בשלום. אך הרן אחיו של אברהם שהיה הראשון ללכת בדרכו כנראה, קפץ לאש ולא ניצל ממנה. להרן היו שלשה ילדים – לוט, יסכה  היא שרה ומילכה. אברהם במהלך אדיר של אחוה דואג לאחיו ושותפו לדרך, זה שלא זכה להגיע לסופה. הלוא הוא הרן. בשלב הראשון אברהם דואג לשני בני הרן - את שרה בתו הוא נושא ואת בנו לוט הוא לוקח איתו. את הבת השלישית מילכה הוא משאיר מאחוריו ונחור אחיהם השלישי של אברהם והרן נושא אותה לאשה. אך גם לאחר מכן אברהם לא שוכח את אחיו הרן ושולח לקחת את רבקה לבנו ליצחק. רבקה היא בת בתואל בן נחור ומילכה - רבקה היא הנכדה של האח השלישי של אברהם (נחור) ויותר חשוב של הבת השלישית של הרן (מילכה).

על רקע זה יובן גם סיפור עזיבתו של לוט את אברהם באופן עמוק יותר. לוט בוחר בדרך שהיא אנטיתזה נוראית לדרכו של אברהם. אברהם הוא איש החסד מכניס האורחים ואילו בסדום דבר זה אסור בתכלית[1]. ואכן סדום עומדת בעין הסערה של מלחמת ארבעת המלכים מול חמשת המלכים ולוט נשבה. למרות שכעת אברהם יכול לומר לעצמו – ניסיתי להציל את בן אחי אך הוא בחר לעזוב את האחווה שלנו, אברהם יוצא למלחמה הירואית ומציל את לוט ועל הדרך את כל סדום. כשמלך סדום מציע לו את הרכוש שהיה גדול מהנפש בעיניו אברהם מסרב ומסביר לו את היחס לממון שאינו כשר – 'אם מחוט ועד שרוך נעל ולא תאמר אני העשרתי את אברהם'.

לוט לא לומד לקח ונשאר בסדום והפעם לסדום אין הזדמנות שניה והיא נהפכת. קצת לפני המהפכה עומד אברהם על צוק שמשקיף על סדום ומתפלל עליה בכל כוחו. הוא ממש מחפש אם יש בה נקודות טובות ואפשרות הגיונית להציל את העיר מבחינה רוחנית – מניין של אנשים שלא השחיתו את דרכם. משנכשל משמשות תפילותיו להצלת שלושת צדיקי סדום – לוט ושתי בנותיו.

בנות לוט חושבות שנחרב העולם ובפרץ של חסד הן מחליטות לבוא על אביהן במערה לאחר ששיכרו אותו ביין ומולידות ממנו שני בנים עמון ומואב. נכון שהמעשה הזה מזעזע כל לב אך יש בו שאיפת תיקון לשם שמים עמוקה. שאיפת תיקון העולם מיסודו, העמדת עולם חדש. מבני בניה של בת לוט ואביה יוצא בלק מלך מואב.

כמה הפוך מעשהו של בלק ממעשהו של אברהם. גם בלק מעולה על צוק, אך הוא עושה זאת כדי לפגוע ולקלל. הוא מעמיד שם את בלעם בן בעור אשר מנסה לקלל ולהשמיד את העם שבעצם בלק עצמו חי בזכותו. והקב"ה הופך את הקללה לברכה. הקב"ה מכריע איזו הסתכלות היא היסוד המעמיד של העולם והיא זו שתגבר. העין הטובה.

וכך אף שהיה מעורב ומעורבב המעשה של לוט ובנותיו עדיין יש נקודות בו לש"ש שצריכים להתברר. אפילו מעשהו של בלק שהקריב קרבנות כדי לפגוע בישראל יש בו מעט לש"ש – סוף סוף הוא מכבד את אלוקי ישראל ומקריב קרבן[2] - ולכן ממואב תצא רות אם המלכות ומעמון תצא נעמה אשת שלמה.

למה דווקא דמויות אלו? כי הן קשורות לדוד ולבן דוד, שושלת המשיח שכל עניינו להביא לידי ביטוי ולגאול את העולם ע"י ליקוט כל הנקודות הטובות והעמדת העולם על היסוד הטוב והמשמח שבו (לקוטי מוהר"ן רפב, של"ה משיח אותיות ישמח).

בעצם מה שהקב"ה דן את בלק לכף זכות ומלקט ממנו נקודות טובות מתבטאת שאיפתו העמוקה של אברהם לתקן את העולם.

להמשך המהלך בנוגע לתיקונה של רות והאחוה - עיין במאמר אנשים אחים אנחנו (באתר זה).

---

[1] לוט הוא דמות קצת אניגמטית, ניתן לדורשו לגנאי גמור (וכן נראה מהזוה"ק) – שהלך לסדום נשא אשה בעייתית (זו שהפכה לנציב המלח) וכמעט שנהרג פעמיים ורק קרבתו לאברהם הצילה את חייו. אך אולי לוט רצה להשפיע ולתקן את סדום וכך הפך לשופט העיר (תעיד על כך ישיבתו בשער) ולכן ביתו ניסתה להעניק לעני ונהרגה תוך כדי הניסיון, וגם שתי בנותיו ניצלות יחד איתו.

[2] ואולי יש במחשבתו דבר רדיקלי עוד יותר. אולי בלק סובר שכדי לתקן עולם במלכות אלוקים אין צורך בעם ספציפי אלא כל העולם זכאי לקשר עם השם ולכן הוא קורא לבלעם. במדרש הגדול (בלק כב) מובא שבלעם חשב שהוא יהיה במקום משה והוא יוציא את העם ממצרים ויוריד תורה לעולם, ובגמרא מובא שבמתן תורה נקבצו כל האומות אצל בלעם. בלעם – בלי עם. ואן לעת"ל כל העולם כולו יתוקן במלכות שדי ויעבדו את השם שכם אחד.

ושבו בנים לגבולם

 

צילום: לע"מ
ושבו בנים לגבולם
(יהונתן פולארד נפדה ומגיע לארץ ישראל טבת התשפ"א)

בפרשת ויגש רגילים לראות את מעשה הגבורה וההקרבה של יהודה כמה שאמור היה לגרום לפדיונו של בנימין. המוכנות שלו להקריב בסופו של דבר לא פדתה את בנימין שהרי יוסף לא היה עושה לו דבר. אך כשמסתכלים בעומק רואים כי היא אכן פדתה מישהו – את יוסף בעצמו. יוסף בזהות בדויה בתוך מצריים חוזר לחיק משפחתו ועמו רק בזכות מה שהוא רואה שעושה יהודה למען אחיו. יהודה אכן פדה בסופו של דבר את יוסף ותיקן את חטא המכירה. 

הרב שמואל זעפרני סיפר כי בביקורו הראשון של הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל אצל יהונתן פולארד בכלא מרילנד, הרב זצ"ל נכנס לכלא, הישיר מבט לעבר יהונתן, ואמר לו: 'יהונתן בני היקר, אתה צריך לדעת שאחד מאבותינו הראשונים שישב בכלא שמו היה יוסף הצדיק. אני רואה בך יוסף של הדור, תזכור, יוסף יצא בן רגע מהכלא ישר למלוכה. בהתחשב בכל מה שעשית, ואני יודע כל מה שעשית, אני בטוח שהקב"ה יוציא אותך מכאן כמו יוסף ואתה תגיע הישר למלוכה כמו יוסף'. יהונתן התרגש ונישק את ידו של הרב.

ואכן פולארד שעבד כמנתח חומרי גלם מודיעיניים במרכז ההתרעה האנטי־טרוריסטי החדש (אטא"ק) של מחלקת ניתוח האיומים בשירות החקירות של הצי העביר חומרי מודיעין חשובים מפז שידידנו האמריקאיים סירבו לחשוף ולחלוק עם מדינת ישראל. בין המסמכים היו כאלה שהיו אקוטיים לבטחונה של מדינת ישראל, מסמכים על נשק השמדה המונית של מדינות ערב ועל מפקדות אש"פ בתוניס למשל, מסמכים שפולארד בעל הלב היהודי החם לא הצליח שלא להעביר למדינת ישראל ובכך איפשר מבצעים מוצלחים של צה"ל והמוסד. אך לצערנו כאשר נחשף וניסה לברוח לשגרירות ישראל בוושינגטון הוצא משם אחר כבוד והובל למעצר. שם נחקר ובהמלצת מדינת ישראל אף הודה במיוחס לו. הוא נשפט באופן חמור בהרבה מחומרת עבירתו משום שהעלילו שאת הסודות מכרה מדינת ישראל לסובייטים דבר שהתגלה כמופרך כמה שנים לאחר מכן כאשר נתפס הפושע האמיתי, מרגל סובייטי בתפקיד רם מעלה ב – CIA. מדינת ישראל לא עשתה למענו דבר במשך שנים, חטא מכירת יוסף.

על הקשר המיוחד של יהונתן פולארד לגאון הרב מרדכי אליהו סיפרה פעם אסתר פולארד (בשנה שבה נפטר הרב אליהו זצ"ל):           
לפני כארבע שנים נכנסתי למשרדו של הרב זצ"ל ואמרתי לו שהמצב הרפואי של יהונתן מתדרדר, אמרתי לו שאני מפחדת על חייו. "יהונתן הוא בן בית אצלך ואתה בן בית אצל הקב"ה. אתה חייב לעשות בשבילו משהו. דבר שהוא מעבר לגדר הרגיל, תנצל את זה שאתה בן בית למעלה. אני מרגישה שהוא הולך למות", התחננתי. הרב שמע את תחינתי, אמר לי שהוא מקבל את הדברים והוא יעשה משהו. עדכנו את יהונתן, והיינו בטוחים שהמצב הרפואי הקשה מאחוריו. חשבנו שהרב יעתיר בתפילה מיוחדת לרפואתו של יהונתן, הרי הוא היה מגדולי המקובלים בארץ. מתברר שטעינו. שבועיים לאחר מכן, ביקשתי להיכנס אל הרב, ואמרו לי שהרב לא מרגיש טוב, זה היה משהו נדיר. תמיד הוא היה מקבל אותי כמעט מיד. יום אחר יום הודיעו לי מלשכתו שהוא לא חש בטוב. הוא סבל כאבים נוראים בגב, עד שהיו צריכים להחליף לו את המכונית, כדי שלא ייאלץ להתכופף.    

כעבור חודשיים קראו לי אל הרב. נכנסתי אל החדר וראיתי שהוא סובל סבל נוראי. הוא התקשה לדבר, הכאב היה חד. הבנתי שהוא לקח את המחלה של יהונתן על עצמו. אמרתי לו שיש לי מסר מיהונתן שביקש להבהיר כי הוא לא מוכן שהרב יסבול בגללו. הרב חייך אלי בחיוך שדומה לחיוך של אבא שהבן שלו 'תפס' אותו שעשה בשבילו משהו מיוחד. ניסיתי לשכנע את הרב אבל העיניים שלו שידרו לי להפסיק. הוא החליט לקחת את המחלה על עצמו. מאותו הזמן, לא היה לו יום בריא אחד, המצב הרפואי שלו הלך והתדרדר. הוא סבל ארבע שנים. ואני בטוחה שהוא עשה את זה בשביל יהונתן.

כנראה שממש כשם שניגש יהודה ליוסף, היה מוכן למסור את חייו כדי לפדות בנימין ובמעשה זה 'פדה' גם את יוסף משביו, היה צורך בכמה מעשי הקרבה יוצאי דופן של אחווה כדי להביא לשחרורו של יהונתן. השבוע לאחר עשרות שנים המשימה הושלמה, יהונתן ורעייתו נחתו בארץ ישראל ובנימין ראש הממשלה קיבל את פניהם. מעניין לציין כי בברכה המצולמת של הגרמ"א לפולארד הוא הזכיר כמה פעמים את הפסוק "בך יבורך ישראל", פסוק מפרשת השבוע, פרשת ויחי שגם הוא מתייחס ליוסף הצדיק ולשיבתו לחיק משפחתו משפחת עם ישראל. 

כיום זכה בנימין אחר לפדות את יוסף, מזל טוב ליהונתן אך לא פחות מכך לנו ולראש הממשלה על התיקון ההיסטורי שזכינו לעשות. מזל טוב מזל טוב.