רב אחד או כמה רבנים?

אנחנו דור של שפע וגיוון, הן שפע גשמי והן שפע רוחני. כשם שיש גיוון גדול במאכלים ובמשקאות כך זכינו לראות גיוון גדול בספרות התורנית. בימינו יש 'קיבוץ גלויות' של תורה, מוציאים ספרים שלא היו נגישים לקהל הרחב, והתורה פרה ורבה. מי שמשתדל לקיים את המלצת רבי נחמן מברסלב 'להיות תייר בכל התורה כולה' ודאי יודע שאינו דומה פלפול של בריסק לפשט אליבא דהלכתא של העיון התוניסאי. הוא חש כמה ישר פשט לשוני של הרש"ר, אך בו בעת איזה עומק יש ברעיון של האור החיים הקדוש. אכן, אדם נהנה מאוד מנפש החיים שזורק בו ר' חיים מוולוז'ין, אך הנועם שמושך עליו ר' אלימלך גם הוא מעלה אותו בקודש. פלוני מתחבר לגישה הכללית של הרב קוק, אך עבודת הנפש שלו משוועת גם למעט ר' נחמן. 

מה עושים?

 כאן פוגש אותנו הרד"ק על הפרשה. על התיאור של יעקב אבינו כ'איש תם יושב אהלים' הוא אומר כך: ואמר אהלים רבים [ולא 'יושב אוהל'] 'כי היה לומד עם כל חכם שהיה מוצא - עם זה ועם זה, כי כל חפצו היה בזה. אולי בגלל זה זכה יעקב לכינוי 'איש תם' מלשון שלמות - אדם שהכל בו. דווקא מכמה צבעים יחד מתקבל ציור מפואר ואכן מידתו של יעקב אבינו היא מידת התפארת. הבירור של כל הצדדים והגוונים נובע מדרישת אמת ואהבת תורה גדולה. אם בלשוננו הביטוי הרווח הוא 'תלמיד חכם' אזי לדעת הרמב"ם הביטוי הנכון הוא 'תלמיד חכמים'. ומה בדבר רבנים שמבקשים 'בלעדיות'? לימדנו בעל המדרש תלפיות הלוא הוא רבי אליהו מאיזמיר: 'למד מכל רב כל מה שתוכל, חוץ מבמה שיאמר לך 'ממני תלמד ומרב פלוני אל תלמד'.

חגיגה ג,ב

'בעלי אסופות' - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה הללו מטמאין והללו מטהרין הללו אוסרין והללו מתירין הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: 'היאך אני למד תורה מעתה?' תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב (שמות כ, א): 'וידבר אלהים את כל הדברים האלה'. אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי אוסרין ואת דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין.