יום שלישי, 25 בדצמבר 2018

מתיקות של סיום




לאחר שהומלך שלמה למלך על ישראל עשה סעודה והקריב אלף עולות בגבעון. שם התגלה לו ה' בחלום נבואי. בחלומו שאל אותו הקב"ה מה הוא מבקש. שלמה יכל לבקש הכל. עושר אגדי, אריכות ימים ובריאות, ניצחון במלחמות, בקיצור - כל דבר שמלך צריך או חולם עליו. אך חלומו של שלמה מלך ישראל אחר הוא. 'ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך להבין בין טוב לרע' הוא מבקש. שימו לב לנקודה. שלמה לא מבקש אוזניים שומעות וגם לא ראש חכם. שלמה מבקש לב שומע. זהו האדם שנולד מדוד המלך שביקש כל חייו 'לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי'. הלב הטהור שבין אדם למקום הוא אותו לב שומע שמבקש שלמה על מנת לשפוט בין אדם לחבירו.

פעמים רבות השמיעה וההבנה העיקרית תלויה דווקא ב'אובנתא דליבא' כלשון הגמרא – הבנת הלב. לראות מי עומד מולך, לחוש את מצבו להבין לליבו, ורק מתוך כך לפסוק דין או הלכה. 

הקב"ה עונה לשלמה שבגלל שביקש כך, יקבל את משאלתו ולאר שיהיה חכם ונבון יותר מכל אדם לפניו ואחריו, יקבל בנוסף - עושר, נצחונות, ואריכות ימים – כבונוס. לאחר החלום עושה שלמה סעודה גדולה ומשתה לעבדיו.
זהו אחד המקורות האהובים עלי בהקשר של 'סעודת סיום מסכת'. שלמה עושה סעודה לאחר שכביכול לומד את החכמה. כך גם אנו בסיום של מסכת, ספר משמעותי או בסיום התורה [שמחת תורה] עושים שמחה בסעודה ושירים על החכמה המתוקה שהתגלתה לנו.

ישנו מקור נוסף לסעודת סיום – כשסיימו להביא עצים למזבח עשו שמחה ומשם למדו חכמים ש'עושין סעודה לגומרה של מצווה'. מקור זה הוא מקור נוסף לסיום מסכת אך הוא מקור לסעודת סיום גם על כל מצווה אחרת. במקור זה יש ביטוי לכך שלימוד התורה הוא לא רק הנאה מן החכמה אלוקית אלא גם עול ומצווה כשאר כל המצוות.

השבת אנו מסיימים את חומש בראשית. חומש זה נקרא גם ספר הישר מפני שהוא מלמד אותנו מידות טובות מתוך מעשיהם של האבות הקדושים. בלימוד של החומש הזה מודגש הערך של לב שומע כפי שביקש שלמה, של בין אדם לחבירו.  רבקה שמבינה לליבו של הלך צמא במדבר. שרה שמבינה את רצונו הכנה של אברהם בבן צדיק ונותנת את שפחתה לו. ואותה שרה שיודעת להבין את הסכנה הטמונה במגורים משותפים של יצחק הממשיך יחד עם הנער ישמעאל ומשכנעת את בעלה לעשות את המעשה הנכון. כל אלה דוגמאות לאותה נקודה. לב שומע.

בדיוק כשם שעורכים סעודת סיום מסכת ולא מחכים לסיום כל הש"ס כך לא צריך לחכות עד שמסיימים את כל התורה כדי לערוך שמחה לתורה. אדם שאוהב את התורה באופן כנה, כבר בקריאת 'חזק חזק ונתחזק' המסורתית מרגיש ששמחה גדולה מציפה את ליבו. לשמחה זו כדאי לתת מקום בסעודת השבת. לאכול משהו טעים או מיוחד, ולשיר שירים לכבוד התורה. כך נזכה להוסיף קדושה בשבתות סיום החומשים. דבר זה גם יכניס בכל בני הבית שלנו אהבה לתורה ולדברים שבקדושה וישאיר טעם מתוק בפה ורצון ללמוד ולסיים עוד ספרים רבים.

חזק חזק ונתחזק!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.