אל תזלזל בעצמך

כשנפטר עקביא בן מהללאל ביקש ממנו בנו שיפעל אצל חבריו חכמי ישראל שיקבל מהם הכרה ומקום בבית המדרש. עקביא בן מהללאל סירב. "אמר לו בנו, 'שמא עילה מצאת בי?' אמר לו - 'לאו, מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך' (עדויות סוף פרק ה).

בפרשה טוען קורח על משה בפני עם ישראל – 'כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה''? לכאורה זוהי טענה תמוהה, שכן לפי ההיגיון הזה גם לקרח לא מגיעה שום שררה ואם כן מדוע הוא תובע להקטיר קטורת. יש שתרצו שאכן מדובר בפעולת הטעיה, מעין 'ספין' שעשה קורח כדי למשוך אחריו את המון העם. ויקהל עליהם קרח - בְּדִבְרֵי לֵצָנוּת כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא הָלַךְ אֵצֶל הַשְּׁבָטִים וּפִתָּה אוֹתָם — "כִּסְבוּרִין אַתֶּם שֶׁעָלַי לְבַדִּי אֲנִי מַקְפִּיד? אֵינִי מַקְפִּיד אֶלָּא בִּשְׁבִיל כֻּלְּכֶם, אֵלּוּ בָאִין וְנוֹטְלִין כָּל הַגְּדֻלּוֹת". (רש"י טז, יט). אך הרמב"ן מסביר כיצד בעומק טענתו של קורח אכן הייתה עבור כל ישראל.

בפרשות הקודמות למדנו כיצד הלוויים נבחרו להחליף את הבכורים ולכן פדו אותם. מהו עניינו של הבן הבכור? ראשית, הבכור או הבכורה הם אלו שהפכו את הזוג למשפחה, את האיש והאשה לאבא ואמא. לאחריהם נתווספו הבנים והבנות למשפחה קיימת. יתרה מזאת, ככלל את הבכור רואה התורה כאחראי לצד המוסרי של הבית. כאשר רוצה התורה לומר שישמעאל עשה תשובה היא מתארת כיצד הוא מקדים את יצחק אליו בקבורת אביו כאומר – על אף שמבחינה כרונולוגית אני נולדתי קודם, אתה קודם לי. ובאופן בולט רואים זאת בבן הבא במשפחת אברהם אבינו ובמאבק יעקב ועשיו על הבכורה. גם העם כולו נקרא הבן הבכור של הקב"ה כמו שאמר משה לפרעה 'בני בכורי ישראל', ומסביר החזקוני שלפי דימוי זה כל האומות נקראים בנים ואנחנו הבכורים של האנושות. למעשה שיאה של יציאת מצריים הגיע דרך הבירור הזה בדיוק – מי הוא הבכור האמיתי, על ידי מכת בכורות.

חז"ל מלמדים אותנו שהכוונה המקורית הייתה שעבודת הקרבנות תתבצע 

על ידי הבכורים מכל עם ישראל ולא על ידי שבט ספציפי. חישבו על זה, אם העבודה הייתה על ידי הבכורות, היה נצר מצב מעניין שבו לכל משפחה יש מעין נציג משלה בבית המקדש וכך כל בית אב חש שיש לו קשר ישיר אל הקדושה. באופן כזה היה ניתן לראות כיצד הקדושה נמצאת בכל ישראל והיא מתבטאת דרך הנציגות שכל משפחה שלחה בדמות הבכור.

ההחלפה הזו של הבכורות בלוויים כאבה לקורח ואותה הוא ביטא בפני העם – עד עכשיו כולנו היינו קדושים, מדוע עכשיו אתם מחלקים את הקדושה לשבט מסוים? לכן גם הצטרפו אליו בני שבט ראובן שהיה הבכור לפני שנתנה בכורתו ליוסף (או ליהודה). זו גם הייתה הסיבה לכך שביקש קורח לפעול שכל הרוצה להקריב קטורת יוכל לעשות זאת. טעותו של קורח הייתה גם היא בכמה מישורים. ראשית, הוא לא שם לב כיצד עינו מטעה אותו, בעצם הוא מתעניין בכבודו ולא בכבוד אלוקים. שנית, האדם צריך לכוף את מחשבותיו ורצונותיו לרצון הבורא כפי שניתן ביד משה.

אך בעומק יש כאן חוסר הבנה גרוע יותר, קורח לא מייחס מספיק משמעות 

למעשיו של האדם. לדידו אם בחר ה' בבכורות אין שום אפשרות להחליפם (על אף שלא מצאנו שום שבועה או הבטחה שכזו). אנו יודעים לעומת זאת כי החלפת הבכורות בלויים הייתה פועל יוצא של חטא העגל בו חטאו ישראל מלבד שבט לוי שנשאר נאמן לאלוקיו. גם לאחר מכן היה זה שבט לוי שנאסף סביב משה לקול קריאתו 'מי לה' אלי' והיה מוכן אף לחרף נפשו עבור קריאה זו. ובאמת שבט לוי זכה לכך בדין עוד במצריים, בזכות השמירה על ברית המילה ובזכות שתיים מבכירות בנותיו, שפרה ופועה, שהסכימו למסור נפשן ובלבד שיצילו את בני ישראל מהשלכה ליאור. המעפילים בפרשה הקודמת זלזלו בהשלכות של חטאי האדם, קורח מזלזל במשמעותם החיובית של מעשיו של האדם, לכן אין לו עוד מקום על פני האדמה, שכן אם את הכל עושה ה' – מה צורך לו באדם כשותף? ובטלית שכבר כולה תכלת אין צורך בפתיל תכלת נוסף לשיטתו...

נלמד ממעשה זה, להבין את השליחות העצומה והמשמעות שיש לכל אחת 

ואחד מאיתנו בעולמו של הקב"ה.

מדוע נבחר אברהם אבינו?

כשיהודי מתחיל ללמוד תורה הוא פותח בברכה. לפי רב המנונא בגמ' ברכות יא הברכה המעולה והמובחרת מכל ברכות התורה היא אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את התורה. ברור לכל כי הבחירה של ה' יתברך באברהם וכתוצאה מכך בעם ישראל מהווה יסוד מוסד מבחינתנו. אך חשוב לברר את נקודת הבחירה הזו. מה הסיבה שבחר ה' לומר לאברהם אבינו לך לך.

מי שיקרא רק את פשט הכתוב לא יבין את הסיבה לבחירה באברהם. התורה לא מקדימה לומר שום דבר טוב במיוחד על אברהם כהסבר לפנייה של הקב"ה אליו (בשונה מנח למשל). הפילוסוף האלוקי המהר"ל מפראג מסביר בכמה מקומות בספריו שיש בדבר סוד גדול. הבחירה באברהם איננה בגלל מעשיו הטובים או כשרונו המיוחד. אברהם נבחר כי עם ישראל היה צריך להיוולד, לידתו של עם ישראל כמו הבאת הגאולה לעולם אינה עניין הנתון לבחירה של מאן דהוא שכביכול ברצותו יקרה וברצותו יחדל שכן הוא חלק יסודי מתכנית האב של הבריאה (נצח ישראל פרק יא למשל). אתערותא דלעילא שקובעת את מהלך המציאות.

גדול בישראל קדום יותר - המקובל רבי יוסף ג'יקטליא לעומתו רואה יסוד בראיה הפוכה לחלוטין. בספר צפנת פענח (הלא הוא פירושו להגדה של פסח) הוא מסביר שהסיבה שאנו פותחים את ההגדה בתיאור הרקע לעלייתו של אברהם אבינו – מתחילה עובדי עבודה זרה וכו', היא כדי להסביר קושי מוסרי (כזה שעלול לעלות מתפיסת המהר"ל שהוצגה לעיל) – מדוע זכה דווקא אברהם אבינו להיבחר? ועוד - אם הכל קבוע מראש כיצד הייתה לאברהם בחירה חופשית? לכן ההגדה מתחילה ואומרת, אברהם היה האדם שהתקרב בכל כוחו לה' ובכך זכה להיות תחילה לגרים (חגיגה ג א) להיות הפותח את הפרויקט של תיקון העולם בקרב הלאום שנקרא עם ישראל. האתערותא דלתתא היא המרכז לתפיסתו. בשיטה זו החזיקו גדולי ישראל רבים ומהם רב ניסים גאון בהקדמה לש"ס, הרמח"ל בדרך ה' ואחרים.

ניתן אולי לנסות ולומר שאין מחלוקת עקרונית בדבר. המהר"ל מתייחס לחיוב הימצאותו של גרעין תיקון העולם בעם שייקרא ישראל – ועל דבר זה אין חולק. לולא היה פלוני נבחר, היה אחר נבחר בדור זה היה חייב להתגלות אביהם הראשון של ישראל. תיקון העולם בא יבוא. וזו אכן הסיבה ל'הסתרת' מעשיו בפשט המקראות. אך ר"י ג'יקטליא וסייעתו מתייחסים לשאלה – מדוע בדורו של אברהם נבחר דווקא הוא ולא מישהו אחר. לשאלה זו התשובה ברורה – אברהם היה אוהבו הגדול של הקב"ה ולכן החזיר לו ה' יתברך אהבה (ועיינו גם בזוהר הקדוש לך לך עז א).

אשרינו שזכינו להיות בניו של אברהם אבינו הגדול בענקים. ויהי רצון שיגיעו מעשינו למעשי אבותינו!

אתה בוחר!

[פרק ח' שמונה פרקים] 8

עיקר העיקרים

קרדיט על התמונה Ira Huz on Unsplash

אורי חזר מביה"ס כשעיניו כבושות בקרקע. מיד לאחר שאמר לו שלום אבא כבר ידע – בעוד כמה רגעים יצלצל הטלפון והמורה של אורי תספר לו על מעלליו החדשים של בנו. אך הפעם במקום לחכות שזה יקרה, בחר אבא של אורי לנסות לדברר אותו ולדלות מפיו מה קרה. אורי התחיל מספר בשטף כיצד איציק חברו לספסל הלימודים עצבן אותו בכוונה. לשאלת אבא מדוע הוא התעצבן ענה אורי – מה השאלה? – כי איציק עצבן אותי!' אך אבא לא הפסיק, 'לא שאלתי מה איציק עשה. איציק התנהג בצורה מעצבנת וניסה לעצבן אותך – את זה כבר הבנתי. שאלתי הייתה – למה אתה התעצבנת, אורי? מצב הרוח שלך, כמו כל דבר אחר משמעותי בחייך, הוא בידיים שלך בלבד, זכור זאת תמיד!'

מי לא שמע על י''ג עיקרי האמונה של הרמב"ם? רבים אפילו נוהגים לומר אותם אחר עלינו לשבח של תפילת שחרית בכל יום. אך האם ידעתם שיש עיקר יותר יסודי מעיקרי האמונה האלה? משהו שעליו רבי יוסף אלבו כתב שמרוב שהוא עיקרי אי אפשר להחשיב אותו כאחד מעיקרי האמונה - ממש עיקר העיקרים?

תאמינו או לא, העיקר הזה הוא - בחירה חופשית.
הסיבה לכך שהבחירה החפשית היא אבן יסוד של כל שאר עיקרי האמונה היא שאם אין בחירה חפשית בטלה היכולת של הקב"ה לצוות על בן האדם להאמין בה', בהשגחתו, ביחודו וכו'. היסוד של עצם הדרישה הבסיסית ביותר מן האדם - להאמין הוא ההנחה הבסיסית שבידו לבחור להקשיב או חס ושלום להמרות. אם אין לאדם בחירה חפשית, לשם מה ניתנת תורה – הרי אם יצווהו ואם לא יצווהו לא ישנה דבר שכן התוצאה הכרחית. לפי זה, דטרמיניזם הוא כפירה ביסוד היהדות.

בפרק השמיני והאחרון של שמונה פרקים לרמב"ם משקיע הרמב"ם כמה עמודים על מנת להסביר את התופעה המדהימה הזו של היכולת לבחור. הוא עושה זאת גם במספר פרקים בהלכות תשובה בספרו הגדול הי"ד החזקה. למעשה, בפרק ה' שם הוא טובע מושג שמהדהד בראשי כמעט בכל יום:

אַל יַעֲבֹר בְּמַחֲשַׁבְתְּךָ דָּבָר זֶה שֶׁאוֹמְרִים טִפְּשֵׁי אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְרֹב גָּלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע. אֵין הַדָּבָר כֵּן אֶלָּא כָּל אָדָם רָאוּי לוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹ רָשָׁע כְּיָרָבְעָם אוֹ חָכָם אוֹ סָכָל אוֹ רַחֲמָן אוֹ אַכְזָרִי אוֹ כִּילַי אוֹ שׁוּעַ וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדֵּעוֹת. וְאֵין לוֹ מִי שֶׁיִּכְפֵּהוּ וְלֹא גּוֹזֵר עָלָיו וְלֹא מִי שֶׁמּוֹשְׁכוֹ לְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַדְּרָכִים אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ וּמִדַּעְתּוֹ נוֹטֶה לְאֵי זוֹ דֶּרֶךְ שֶׁיִּרְצֶה.

שימו לב – לדברי מורנו הרמב"ם, כל אדם יכול להיות צדיק כמו משה רבינו. לא פחות.

חשוב להבין, איננו מדומיינים – לא כל אחד מאיתנו יוריד תורה מן השמיים או יזכה למדרגת נבואה של פה אל פה אדבר בו. אך כל אחד מאיתנו יכול למצות את הפוטנציאל שלו, לעשות את השליחות המיוחדת לו בעולם בצורה מושלמת כמו שביצע אתה משה רבינו עליו השלום. 

לאחר שהנשר הגדול הוריד לנו מגובהי מרומים את הידיעה הנשגבת הזו אין לנו יותר את מי להאשים. 

לשאלה 'מדוע לא הארת באור גדול לעולם?', תהיה את אותה התשובה בדיוק כמו לשאלה 'כיצד הפכת לעמוד של אש לפני המחנה?' -התשובה היא אחת - כי בחרתי!