הספורט החביב על חלק מאיתנו הוא להראות
כיצד התרבות המודרנית והתורה מתאימים זה לזה ככפפה ליד. אוהבי הגישה הזו ימצאו
הרבה עניין בביקורות על מעשה שמעון ולוי בשכם.
לדעתי, יש מתיקות מיוחדת דווקא בניסיון
להבין לאן התורה יכולה לגדל את התרבות המודרנית.
שמעון ולוי מענישים קולקטיבית את שכם.
בעיניהם כל אנשי שכם שותפים לפשע. אם זה
בגלל שלא העמידו לדין את האנס והחוטף שכם בן חמור (רמב''ם). ואם זה בגלל שאין
במלחמה יכולת להבדיל בין חף מפשע לשאינו כזה (מהר''ל).
למרבה הפלא, יעקב לא ראה בראיה כזו כל
פגם!
שכן הטענה של יעקב אל שמעון ולוי היא
פרקטית ביסודה -
"וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב
אֶל־שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב
הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ
עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃"
היה צריך אבינו יעקב להוכיח אותם -
'אינכם אלא רוצחים שפלים שהרגו עיר סתם!', מכך שאמר משהו אחר לגמרי אנו מבינים כי
אין כאן פגם מוסרי.
הטענה היחידה (חשוב לציין - שכלל לא
התממשה במציאות על פי הפשט) היה פחד מפני הגויים שיתקפו בעקבות העניין.
אגב, גם במסורת היהודית השתמרו שמעון
ולוי כאחים נאמנים וכמניפי נס המרד בפחד מהגויים - עיינו למשל במדרש מעשה חנוכה אודות הנאום
של בת חשמונאי ביום חתונתה.
חשוב ללמוד מוסר מאלה שה' יתברך ייחד
שמם עליהם - שבטי י-ה.
לענ''ד הרמב''ן הוא גדול החולקים בנושא. (אמנם הרמב''ן חולק בגלל שהיו מולים וחזרו בתשובה. ואין זה המצב כלפי עזה כמובן ולכן לא רלוונטי לדעתי להזכירו).
ובכל זאת כיצד נסביר את הביקורת של יעקב בפרשת ויחי?
לפניכם כיוונים לתשובה שהובאו בפרשנים.
לפניכם כיוונים לתשובה שהובאו בפרשנים.
הבקורת היא על מכירת יוסף (פי' שני באוהחה''ק).
הביקורת היא על איך שזה נראה (נראה כחילול השם - פי' שני של הרמב''ן בויחי) או על אופן הפעולה.
ואפשר שפשוט זה לא היה עניינם לדון את המעשה (רמב''ם).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.