עשה למען ארצך

 

'אם הבנים שמחה' הוא ספר מעניין במיוחד מפני שהוא פרי של תשובה גדולה שעשה המחבר שלו. הרב יששכר שלמה טייכטל היה רב הונגרי שהתנגד מאוד לציונות. הוא חשב שהחזקת ארץ ישראל על ידי היהודים הציונים מטמאת את הארץ וגרועה מכך שגויים יושבים בה. אך כאשר ראה את נוראות הזמנים שלאחר כיבושי היטלר באירופה, ערך חישוב מסלול מחדש וגילה כי טעה טעות פטאלית.

הא ישב וכתב את מסקנותיו החדשות בספר שלא זכה לראות את צאתו לאור מפני שנספה בשואה. בספרו הוא כותב דבר שלאדם שלא היה שם אין רשות לומר – לדידו השואה הנוראית התאפשרה בגלל שהעם לא עלה לארץ, התאהב בגלות ומאס בארץ חמדה.   

בהקדמה לספר, כותב הרב טייכטל פירוש פשט מדהים על פסוק שמופיע בסוף הקללות שבפרשתנו פרשת בחוקותי: “וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר” (ויקרא כו, מב). הרב מבקש לשאול – זכות אבות שעומדת לבנים היא דבר מובן, אך מהו פשר זכירת הארץ? וכך מספר הרב:

“ראיתי במכתב שכתב רבינו בעל “התניא” לרבינו מברדיטשוב, זכותם תגן עלינו, בשנת תקס”ב, בעת שבישרו שיצא לחפשי ממאסרו בפטרבורג. וזו לשונו: “…מאת ה’ היתה זאת, לגלגל זכות על ידינו בזכות הארץ הקדושה ויושביה. היא שעמדה לנו ותעזור לנו בכל עת, להרחיב לנו מצר ולחלצינו ממיצר”… ולמדתי מתוך דבריו הקדושים ממש דבר חדש שלא ידעתי עד כה, ולא ראיתי עוד בשום ספר – שבזמן שהאדם הישראלי הוא בצרה, רחמנא ליצלן, יוכל להנצל מהצרה בזכות ארץ ישראל ויושביה… ואחר בינותי בספרים, האיר ה’ עיני ושכלי למצוא מקור נאמן לדברי רבינו הנ”ל, ומתורת משה רבינו בעצמו למדתי זאת. בפרשת בחקתי כתיב: “וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור” …עיין ברש”י שם, שכתב: “למה נמנו אבות אחורנית? לומר: כדאי הוא יעקב הקטן לכך; ואם אינו כדאי, הרי יצחק עמו; ואם אינו כדאי, הרי אברהם עמו, שהוא כדאי”, עיי”ש. ועפי”ז יש להוסיף, דאף אם כולם אינם כדאיים והיינו באופן דתמה זכות אבות ח”ו, אבל “והארץ אזכור” — דזכות ארץ ישראל תחלצם ממיצר”.

אכן ישנה זכות לארץ, היא מגינה על המשתדלים בישובה ועל כלל עמו ישראל וע"פ דברי רש"י יוצא שהיא גם גדולה מזכות האבות עצמם (!).
אנו זוכים לדבר שלא זכו לו אבותינו, ולא זכו לו משה ואהרון – לגור בארץ ישראל ובירושלים ללא שעבוד מלכויות. בזכות המיוחדת הזו טמונה גם חובה קדושה, להיות בנים ראויים לאותם אבות קדושים ולאותה שרשרת דורות של כיסופים ותפילות שהביאונו עד הלום. לא הצנחנים בלבד כבשו את הר הבית, הצנחנים היו נציגי עם שחיכה לזה אלפיים שנה. הבה נהיה ממשיכים ראויים של העם המפואר והקדוש הזה.