אתה יודע מה התאריך העברי היום?

לפני כמה זמן שמעתי באחת מתחנות הרדיו זוג שדרנים מדבר על ה'סילבסטר'. אחד מהם טען בלהט כי אנחנו יהודים ואל לנו לחגוג חג על שם נוצרי ששנא ואף רצח יהודים רבים, לנו יש לוח שנה משלנו. אך השדרן השני הצליח לקרר הכול בשאלה אחת. לאחר שסיים השדרן הראשון את נאומו חוצב הלהבות הוא פשוט שאל אותו – אם אתה יהודי כל כך גאה אז מהו התאריך העברי היום. השדרן שהיה נלהב מאוד עד אותו רגע, השתתק ואת המבוכה שלו ניתן היה לשמוע מעל גלי האתר. המסקנה הייתה ברורה – אל תדרוש דרשות על תרבות שלא מתאימה לנו אם אתה לא באמת מחובר לתרבות שכן מתאימה. חוסר החיבור התבטא בתאריך.

בפרשת החודש אנו למדים על הציווי הראשון שנצטוו ישראל – 'החודש הזה לכם ראשון הוא לכם לחודשי השנה'. לא עוד לוח שנה של עם זר, מעתה לעם הנבחר לוח שנה משלו. לעבדים אין זמן משלהם, זמנם הוא ביד האדון. אם לאדון מתחשק לאכול חביתה באמצע הלילה הוא יכול להעיר את העבד שיכין לו. לכן חלק אינטגרלי מיציאת מצריים ואולי אפילו הכרחי כהקדמה ללידתו של עם ישראל הוא החלק בו הזמן מקבל מסגרת חדשה ועצמאית. מסתבר שהעצמאות הזו היא כל כך אקוטית לחירות של ישראל עד שלדורות נקבעה הלכה שכל עניין עיבור השנים יהיה ע"פ זמן חירותנו שנאמר 'שמור את חודש האביב'. פסח חייב לצאת באביב ומתוך קביעה זו אנו יוצאים לעניין עיבור השנים. גם להלכה, הדבר שמגדיר את ההבדל בין פועל לבין עבד הוא האפשרות של פועל שלא לעבוד בחלק מהיום כמו פרישה באמצע דבר שאין לעבד. הטעם שפועל יכול להפסיק עבודה באמצע [וכמובן לשלם פיצויים כמקובל] נוסח בגמ' בפרק שביעי בבבא מציעא כדרשה מפסוק – 'כי לי בני ישראל עבדים' - ולא עבדים לעבדים.

לכן עם היציאה לחירות יש להתחזק בייחודיות העצמאית שלנו. לא עוד עבדות לאף אחד שכן אנו עבדים של הקב"ה וממילא בני חורין מכל שעבוד אחר שבעולם.

אם כך, לצאת ממצרים אומר בדורנו לצאת מהאמרקניזציה ותרבות המערב, מההכנסה של מילים לועזיות לשיחה כדי להיראות 'חכם יותר'. לצאת מהמצב בו כל שם של מכולת חייב להיות באנגלית או לפחות כתוב באותיות אנגליות [הביטו סביבכם].
ובגדול - לצאת מהתרבות שכופה עלינו ערכים ונורמות לא לנו. בידינו הדבר.  

והכל מתחיל משאלה פשוטה אחת – אתה יודע מה התאריך העברי היום?