דגל ישראל

 

זכינו וכיום דגל ישראל מתנוסס בארץ ישראל ובכח באייר התנוסס לראשונה על ראש הר מרום הרים -הר בית מקדשנו. אך נשאלת השאלה – האם דגל הוא דבר שמתאים למדינה של יהודים או שמא מדובר בהמצאה של גויים?

השורש דג"ל מופיע שלוש עשרה פעמים בתורה, כולן בעשרת הפרקים הראשונים של ספר במדבר בהקשר של חניית השבטים. אף על פי שיש שמסבירים שבשונה מהשימוש המקובל היום, מדובר במילה נרדפת לקבוצה מסוימת. אך גם הם מודים שהביטוי בפרשתנו "איש על דגלו באותות לבית אבותם", אכן מתייחס למה שמכונה היום: דגל. וכך אומר רש"י על פסוק זה:

כָּל דֶּגֶל יִהְיֶה לוֹ אוֹת מַפָּה צְבוּעָה תְלוּיָה בוֹ, צִבְעוֹ שֶׁל זֶה לֹא כְצִבְעוֹ שֶׁל זֶה, צֶבַע כָּל אֶחָד כְּגוֹן אַבְנוֹ הַקְּבוּעָה בַחֹשֶׁן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַכִּיר כָּל אֶחָד אֶת דִּגְלוֹ; דָּ"אַ: בְּאוֹתוֹת לְבֵית אֲבוֹתָם, בְּאוֹת שֶׁמָּסַר לָהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם כְּשֶׁנְּשָׂאוּהוּ מִמִּצְרַיִם.

גם המלה "נס", למשל בפסוק "ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל" (ישעיהו יא, יב),  מוסבר במצודת ציון: "נס – הוא כלונס (מוט) ארוך ובראשו בגד". ישעיה מתנבא לא רק על קיבוץ גלויות אלא גם על ביטול שעבוד המלכויות מעל ישראל כדיבור על הרמת דגל ואומר: "ועל עמים ארים נסי" (ישעיהו מט, כז).

למעשה חז"ל מסבירים שמלכויות העולם הם אלו שהעתיקו מישראל את ההמצאה היעילה והמכובדת הזאת:

באותות, סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה וצבע על כל מפה ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן, מהם למדו המלכויות להיות עושין מפה וצבע [...] ראובן אבנו אודם ומפה שלו צבוע אדום ומצוייר עליו דודאים, יהודה נפך וצבע מפה שלו דמותו כמין שמים ומצוייר עליו אריה (שימו לב לדמיון לדגל העיר ירושלים כיום)".

לשם מה אנו נצרכים לדגל?

בהסברו לסיבה שהריגתם של דתן ואבירם מכונה "ויהיו לנס" (=דגל, בלשון המקרא), מטעים הרש"ר הירש (במדבר כו, י): -'נס הוא אות המתנוסס במרום והוא בא להורות את דרכו של אדם שפניו מועדות ליעד מסוים בכיוון מסוים'. השאלה היא מה היא אותה דרך, מה הכיוון שמסמל הדגל הישראלי מבחינתנו?

הציונים הראשונים בחרו לעשות את הדגל כמין צבעי הטלית - לבן ועל גביו תכלת המסמל את התכלית. הם שילבו במרכזו את סמל מגן הדוד המדויק על פי הקבלה ורומז לחוט המשולש שלא במהרה יינתק (עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל). אך נראה שכיום כיוונה של המדינה תלוי בעיקר בנו. אם נוסיף חילים לתורה, אם נראה את הכיוון והדרך, דרך ה' העולה בית אל לאחינו הדגל יהיה באמת קריאת כיוון של קדושה לעולם כולו. אך אם יסמל הדגל את ההליכה אחר הגרועים שבאומות העולם ח"ו יהיה הדגל ריק מתוכן ומחולל. אין הדבר תלוי אלא בנו.

מה הקשר בין פסח שני לחג העצמאות ויום ירושלים?

חודש אייר הוא חודש של גאולה עצמית. בתורה מסופר על אנשים שהיו מלאי כאב על כך שלא יכלו לחגוג את חג הפסח בחודש ניסן. הם פנו למשה בבקשה נועזת ומוזרה, אנחנו גם רוצים פסח. משה לא ידע מה לעשות אך הקב"ה פונה אליו ואומר - תן להם הזדמנות שניה כחודש לאחר מכן, ב-יד אייר 'פסח שני' (יחול בשבת הקרובה).
שימו לב חג פסח הוא חג על גאולה שזכו לה ישראל משמיים. עם ישראל מבקש שוב פסח וכביכול 'יוצר' אותו על ידי בקשתו מהארץ. 
אם עם ישראל לא היה מבקש לא היינו זוכים לחג זה - ללמדנו שהגאולה העצמית המסומלת בחודש אייר תלויה בנו. 
כמה מעניין לראות ששני חגי הגאולה - חג העצמאות ויום ירושלים נמצאים באייר.

מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'

יש לי בשבילכם עצה מדהימה לזוגיות: כשאשתך הכינה ארוחה אל תאמר תודה. קח מאכל מסוים מכל השולחן היפה עליו עמלה אשתך ותשבח אותו באופן מפורט. 'תפוחי האדמה שהכנת פשוט מצוינים, קלויים היטב, המליחות מדויקת – ממש הצליח לך'. אתם תראו שהכרת הטוב תועבר בצורה טובה בהרבה. ראשית, זה נראה אותנטי יותר. אך מעבר לכך, הכרת הטוב אצלך נעשתה אמתית יותר כי השקעת בה ופתאום שמת לב לטובות הגדולות שעשתה עבורך אשתך.

לאמיתו של דבר העצה הזו טובה לכל היחסים שבין אדם לחברו. אך אם נעמיק בעניין, נגלה שגם ביחסים שבין אדם למקום עקרון זה פעיל בהחלט. בברכות, הברכה חשובה יותר לפי עוצמת הפירוט שלה, ולכן ברכת שהכל היא החשובה פחות מברכת בורא פרי הגפן למשל.
בתפילות, אנו מפרטים את שבחיו וחסדיו של מקום – מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים וכו'. כדי להודות לה' צריך להתבונן ולפרט את החסדים. המילה התבוננות אומרת לפרט – דבר שנולד מדבר הוא מלשון בן. ההתבוננות גם בונה בנו יחס – לשון בניין.

מה קרה בעצם בחג העצמאות?
ניצלנו מחמש צבאות ערב בניצחון מעטים מול רבים נגד כל הגיון. פרקנו עול שעבוד מלכויות מעל צווארנו. נפתחו שערי ארץ ישראל לעלייה והתכנסו גלויות מארבע כנפות הארץ. כונננו ריבונות על ארץ ישראל ובזה קיימנו מצוות ישוב ארץ ישראל לראשונה מזה אלפיים שנה. הקמנו צבא יהודי לראשונה מזה שנים רבות וכו'.

אם כן, בחג העצמאות קבלנו שפע של חסד מבורא עולם. כעת עלינו להתבונן בשפע הזה ולשבח על כל דבר ודבר. בשורות הקצרות שנשארו לי אני בוחר להתבונן בפריקת עול הגויים מעלינו. זהו בעצם עניין העצמאות, החירות להחליט על עצמנו. ידועים דברי הגמרא והרמב"ם שההבדל המשמעותי ביותר בין ימינו לימי הגאולה הוא עניין פריקת שעבוד מלכויות.

הנהגת הישוב היהודי בארץ ישראל ידעה שעם סיום המנדט הבריטי יפלשו צבאות ערב סדירים. לכן על אף הסיכון הרב שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל החליטה מנהלת העם להכריז על הקמת המדינה. המעצמה העיקרית שהייתה אמורה לתמוך במהלך הייתה ארצות הברית. למרבה ההפתעה מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל הזהיר את בן גוריון שלא יעיז לעשות את זה. המנדט הבריטי היה צריך לפקוע בתאריך 15 במאי 1948 בחצות, באופן טבעי אז הייתה צריכה להתרחש ההכרזה. כך היה נוצר מצב של רצף – המנדט הבריטי אותו קבלה בריטניה מהאו"ם יסתיים ומיד לאחר מכן בשטח ההפקר שנוצר תקום המדינה היהודית. אך כשבן גוריון הביט ביומן הוא גילה ששעת פקיעת המנדט יוצאת בליל שבת. ההכרעה של בן גוריון הייתה חדה וברורה – 'לא יתכן שהכרזת העצמאות של המדינה היהודית תתרחש בשבת'. לכן מנהלת העם הקדימה את ההכרזה ליום שישי בצהריים ועוד טרם פקיעת המנדט, עם ישראל הכריז קבל עם ועולם – 'לא משנה מה תאמרו, זוהי הארץ שלנו ויש בה שלטון רק לעם אחד, לעם היהודי'.

מה שקרה כאן בעצם הוא שביטוי העצמאות התרבותית שלנו – השבת, גרמה לביטוי העצמאות הלאומית שלנו – הקמת המדינה בלי 'לספור' את האו"ם.

מעניין לשים לב לעובדה שע"פ לוח השנה העברי ברוב השנים יום העצמאות כלל לא נחוג בתאריך המקורי שלו – ה' באייר. וזאת משום שהוא חל בשבת או ביום שישי. מדהים לגלות שכך היה גם ביום העצמאות הראשון. 

יש כאן אמירה חשובה מאוד של מדינת ישראל. העצמאות הרוחנית שלנו – שמירת השבת היא הבסיס לעצמאות הלאומית שלנו. איזו עוד אומה בעולם דוחה את יום העצמאות שלה בשביל ערך רוחני?! מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.

חובת ההודאה לה' בחג העצמאות

ריקודים ושמחה בישיבת בת ים
ראש הישיבה הרב דוד חי הכהן שליט"א במרכז

כשם שכאשר יהודי פרטי יוצא ממצב סכנה עליו להודות לה' בברכת הגומל או בברכת שעשה לי נס, כך ישנה חובה על קהילה להודות לה' כאשר נעשה לה נס. וכך כתב החיי אדם (כלל קנ"ה, סי' מ"א):

כל מי שאירע לו נס, וכל שכן בני עיר יכולים לתקן בהסכמה וחרם עליהם וכל הבאים אחריהם לעשות אותו יום לפורים. ונראה לי שאותה סעודה שעושים בשביל הנס היא סעודת מצווה.

ובאמת מצינו רשימה של עשרות ימי 'פורים שני' שנהגו בקהילות שונות מכל העדות (הישכיל עבדי ח"ז או"ח מד (יב) אסף כמה מהם). מעיון בספרות הפוסקים לגבי ימים אלה נראה שרמת הניסים או ההצלה שהתרחשה בהם הייתה מוגבלת למדי, אם מדובר בהצלה מקטרוג של הגויים ע"י נוצריה בפורים קסטיליה, רעידת אדמה בפורים אנקונה, או הצלה ברגע האחרון מפוגרום על ידי השתדלות ובקשיש למושל בפורים קנדיה. כל קהילה תיקנה לעצמה כיצד יראה הפורים שלה – יש שרק נמנעו מלומר תחנון, יש שהוסיפו חובת סעודה, יש שקראו הלל, חלקם תקנו משלוח מנות ומתנות לאביונים והיו אף שאסרו על מלאכה כעין חול המועד.

לגבי תוקף החיוב להודות לה', כתב החתם סופר (באו"ח רח ד"ה ומ"מ וכן ביו"ד סו"ס רל"ג) שיסוד ההודאה היא חובה מן התורה לכל הדורות, והוא עצמו אף שעבר דירה מפרנקפורט לפרעשבורג המשיך לחגוג הוא וביתו אחריו את 'פורים דפרנקפורט'. ואף שיש שאמרו שהחיוב להודות הוא מדרבנן כמו שכתב הנצי"ב מוולוז'ין (בשאילתות כו, א'), חמורים דברי סופרים. אל לנו לשכוח את מאמר הגמרא (סנהדרין צד ע"א) על דורו של חזקיהו שלא הכירו בגודל השעה ובגודל הנס שנעשה להם ודחו את הגאולה בכמה אלפי שנים משום שלא אמרו שירה.

יש שפקפקו ביכולתנו לתקן בימי ספירת העומר שנחשבים לימי אבלות, יום שבו יתגלחו וישמחו בריקוד ומחול. אלא שגם לזה כבר מצינו תקדימים רבים – במועד לכל חי (סי' ו') מביא הגר"ח פלאג'י שבעירו יש שנעשה להם נס בח' באייר ויש שנעשה להם נס בי"א באייר (שניהם בימי ספירת העומר) ונהגו להסתפר בהם (ובחלק י מיביע אומר או"ח סי' נג העיר כך הגאון הרב עובדיה בעצמו במילואים על הדף). יתרה מזו, מצינו שפורים קנדיה חל בי"ח בתמוז שבימי בין המצרים ופורים אוראן (עיר נמל באלג'יר) בו' באב שחל בדרך כלל בשבוע שחל בו תשעה באב (!).

ובאמת מה שזיכנו ה' בחג העצמאות הוא גדול מכל ימי הפורים שהוזכרו גם יחד. שכן זכינו להצלה ממוות לחיים על ידי 'הניסים הגלויים אשר בעינינו ראינו במלחמה הקשה נגד שבעה עממים פולשים' (כלשון המודעה בהמודיע מיום ה' באייר תש"ט). וכן זכינו לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל בהמוני בית ישראל תוך כינון ריבונות ופריקת שעבוד מלכויות מעלינו (דבר שאפילו בפורים לא קרה ואף יותר משהיה בחנוכה). לא רק זאת אלא שזכינו לקיבוץ גלויות מכל העולם דבר שלא היה כמותו אף בימי בית שני ולא קרה כדוגמתו לשום עם בעולם. ועוד זכינו להצלה רוחנית שכן כידוע מי שנשאר בחו"ל מתמעט והולך מבחינה רוחנית וההתבוללות מכה בעוצמה רבה וכאן בארץ ישראל קיום התורה והמצוות פרה ורבה וכעדות הרב עובדיה משנת תשס"ט לא היה דור שהיו בו כל כך הרבה לומדי תורה כמו דורנו.

ועל הצלה ממוות לחיים לימדונו רבותינו שיש תקנת נביאים לומר הלל כמובא בגמרא פסחים קיז. [ומה שבפורים אין אומרים הלל הוא משום כמה טעמים שכולם אינם שייכים למציאות שלנו]. 

וכן מצינו שנהגו להודות לה' על הניסים ולציין (בדרך מן הדרכים) את חג העצמאות ויום ירושלים כמעט כל גדולי ישראל שבארץ ישראל ומהם:  הרב איסר זלמן מלצר, הרב אריה לוין, הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי עטיה, הרב עמרם אבורביע, הרב כהנמן ראש ישיבת פונביץ', הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה הדאיה בעל הישכיל עבדי וראש ישיבת פורת יוסף, הרב שלום משאש, הרב יוסף משאש, ראש ישיבת המקובלים בית אל הרב יהודה גץ, הרב אברהם שפירא ראש ישיבת מרכז הרב, אדמו"רי בית אלכסנדר, פיאסצ'נא, סדיגורא, סטרטין ועוד (תוכלו למצוא את התיחסויותיהם בפירוט בספריו המצוינים של הרב שי הירש).   

דגל ישראל מתנוסס על ישיבת פונביץ'. צילום: אמיתי קשת קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons 

להתחיל מבראשית

תסתכלו על המכתב הזה למטה. כתב אותו אדם חכם מאוד. למעשה עד היום רבים מזהים אותו כפסיכולוג הכי גדול שהלך פה. ובכל זאת - הוא טעה בענק. חזון המדינה היהודית הוא לא הזיה פנאטית, הוא כבר מזמן מציאות מדהימה שעוברת בסיבוב מעצמות מתקדמות. מסתבר שיש דברים שכדי לראות אותם נכון חייבים להסתכל עליהם מלמעלה.

פעמיים בכל התנ''ך מופיע צמד המילים 'נראה לי'. הראשון, בפרשת השבוע - אדם מגיע אל הכהן ואומר לו 'כנגע נראה לי בבית'. אך הגמרא מסבירה שהנגעים שנראו בקירות היו בעצם לטובת עם ישראל. הם גרמו לכך שנשבור את הקירות ונמצא בפנים זהב טהור. כשהנביא ירמיהו השתמש במילה נראה הוא אמר - 'מרחוק, ה' נראה לי'. בפרספקטיבה גדולה יותר רואים את התמונה הרחבה ורואים בעצם מה ה' מכוון.

אז נכון, החללית התרסקה על הירח. אבל עכשיו כשאנו מרימים מבט לשמיים ורואים ירח, אנו נזכרים שיש עליו שברי חלום ישראלי. שברים שרק מבשרים את ההתחלה. אם אפילו הקב''ה היה בונה עולמות ומחריבן עד שברא את העולם הנפלא שלנו, אז גם לנו מותר קצת.

והמבט אל- על מגלה לנו את הפרספקטיבה המדהימה על עם ישראל שנמשל ללבנה שנכסתה אלפיים שנה ועכשיו במעין 'משיחיות פנאטית' מתחילה להאיר, כ''כ להאיר.

נראה לך רציונלי?!

[הכוזרי 20]

עם נפילותיה של הבורסה האמריקאית וההתמוטטויות שהביאה עמה ברחבי העולם, חששו מאוד מהשלכות כלכליות קשות גם בארץ. לכן, נקרא אל הדגל מומחה כלכלי ידוע שם מארה"ב על מנת לאבחן את מצבה של מדינת ישראל בהקשרים אלו. לאחר זמן ממושך של דרישה וחקירה, במקום לומר מה לתקן, הוא אמר דברים בסגנון הבא – 'הייתי אומר לכם אילו צעדים עליכם לנקוט אך כל המשוואות והנוסחאות שלי פשוט לא תואמות את המתחולל לנגד עיניי, הכלכלה הישראלית פשוט עומדת ואף מתפתחת בנס'!
דברים דומים היה נוהג לומר שמעון פרס גם בהקשרים בטחוניים –
'במזרח התיכון מי שסומך על ניסים הוא לא רציונלי, אך בהחלט יש לקחת ניסים בחשבון...'

לקראת סוף מאמר ראשון בספר הכוזרי בוחר רבי יהודה הלוי ללמד אותנו על האופי של הנהגת ה' את ישראל. ההנהגה ה'רגילה' של ישראל היא הנהגה שמעורבים בה ניסים. ענני כבוד, עמוד האש ועמוד הענן, צרעה שנשלחת להביס אויבי ישראל, הפלת חומות באמצעות שופרות ועוד הם רק חלק ממערכת ההשגחה המופלאה של ה' על עמו. אומנם אלו ניסים גלויים אך ישנם ניסים נסתרים רבים כמו נס הניצחון במלחמת החשמונאים, ההצלה בפורים או נסי מלחמת העצמאות וששת הימים. מטרת התורה בעשייתה זכר לאותם ניסים גלויים היא בעיקר על מנת שמתוך זכירתם ע"י מצוות כמו תפילין, ציצית, מצה וכדומה ניתן את ליבנו לכך שגם שאר מאורעותינו אינם מקרה אלא רקמה אותה רוקם הי"ת לטובתנו.

יסודיים מאוד הם דברי הרמב"ן בהקשר זה [שקראנו יחד בעבר בבית הכנסת] על כך שזהו יסוד אמונה: 

'ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון!'

גם בימינו הנס הכלכלי המדהים של כלכלה שמתעצמת ומתפתחת פי 9 [!] מכלכלת המדינה השכנה ירדן, והתל"ג לנפש שלה גדול בהרבה אפילו משל נסיכות הנפט הסעודית, וזאת ללא משאבים טבעיים [הכוונה – שמשאביה עדיין לא נתגלו שהרי בתורה נאמר 'ארץ אשר מהרריה תחצוב נחושת']. רק להמחשה - ברוב המדינות הערביות שמסביבנו למרות הנפט מגיע התל"ג השנתי לכארבעה אחוז לעומת ישראל.
כמובן שלהתעצמות הכלכלית הזו ישנה השפעה מכרעת על יכולתנו לשמור על בטחוננו ועל עצמאותנו.

גם ניסים אלו נחשבים נסתרים וזאת משום שצריך עבודה של הסקת מסקנות והשוואת נתונים כדי לקלוט אותם. אך מעת שנחשפנו לסוד שלימדונו רבותינו ריה"ל והרמב"ן – אנו כבר יודעים היכן לחפש את הניסים ויודעים ש"מאת ה' הייתה זאת היא נפלאת בעינינו".

אשריך ישראל מי כמוך!