יום חמישי, 28 במרץ 2019

לא מאותו המסטינג



יש לי אחיין שקצת 'ראה עולם'. באחד ממסעותיו טייל יחד עם חבר שאינו יהודי. בצהריים התיישבו שניהם לאכול. מתוך התעניינות שאל אחייני את חברו מה יש לו בסנדויץ'. החבר אמר כמסיח לפי תומו שהוא לא יודע. ואז לאחייני ירד אסימון חשוב – יהודי תמיד מודע למה שהוא אוכל. התורה עוסקת במצוות רבות במה מזין את מערכת הגוף נפש שלנו. לי ירד אסימון נוסף שאליו נתייחס בסוף.
בפרשת שמיני ישנה התייחסות רבה לאיסורי מאכלות, הבה נעמיק בהם ובטעמיהם השונים.

הרמב"ם במורה נבוכים חלק ג' פרק מ"ח כתב שטעם מאכלות אסורים הוא מפני שהקב"ה רצה להפריש אותנו ממאכלות המזיקות לבריאות, וכך כתב החנוך במצוה ע"ג והסביר זאת, מפני ש"הגוף צוות לנפש", שע"י הגוף הנשמה עושה מצוות, ולכן התורה מצווה אותנו בענין האוכל, כדי שנהיה בריאים ונוכל לקיים מצוות התורה.

בשני מקומות מפרש הרמב"ן את שיטתו בטעם אסור מאכלות האסורות. על הפסוק בספר שמות ''ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו", כתב הרמב"ן "ועתה כשבא להתחיל באיסור המאכל פתח ואמר ואנשי קדש תהיון לי, שראוי הוא שיאכל האדם כל מה שיחיה בו, ואין האסורין במאכלים רק טהרה בנפש, שתאכל דברים נקיים שלא יולידו עובי וגסות בנפש''. וכן כתב הרמב"ן (ויקרא פרק יא פסוק יג): "והנה טעם האיסור בעופות, מפני אכזריות תולדותם, והבהמות יתכן שיהיו כן, מפני שאין בבעלי הגרה והפרסה השסועה דורס, והשאר כולם יטרופו". זאת אומרת שאכילת מאכלות אסורות מולידה בנפש תכונות שליליות.
אם כן מצינו שניים מגדולי הדורות שהטעימו לנו טעמים שמשלימים אחד את השני, איסורי מאכלות הם למען הגוף ולמען הנשמה. התורה נותנת לנו מעין דיאטה שמתאימה לעובדי ה'.

שיטה שלישית מפתיעה ביותר היא דעת העקדת יצחק. לדידו אין באיסורי המאכלות סיבה טבעית לאוסרם, לא גופנית ולא נפשית, אלא שהקב"ה רצה "שיחיה האדם חיי הזהירות והפרישות וקבלת עול מלכות שמים, בצמצם עצמו בהרבה דברים שנפשו מתאוה להם".

אך מצאנו בכתבי הרב בן אמוזג והראי"ה קוק כיוון נוסף שמתאים לדברי חז"ל.  מובא בילקוט שמעוני תורה פרשת קדושים (רמז תרכו) "אמר רבי אלעזר בן עזריה מנין שלא יאמר אדם אי אפשי לאכול בשר חזיר אי אפשי ללבוש כלאים אי אפשי לבא על הערוה אלא אפשי אבל מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, תלמוד לומר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, נמצא הפורש מן העבירה מקבל עליו עול מלכות שמים". האיסורים על מאכלים מסוימים מבדילים אותנו מן הגויים ומייחדים אותנו לשמיים. כמובן, ביהדות ההבדלה היא לא טובה מצד עצמה. ההיבדלות מן הגויים נועדה לשם האוניברסליות, על מנת להשפיע על כל העולם טובה וברכה עלינו לדעת להתייחד בדרכנו ולהתעלות בה.

זהו האסימון הנוסף – אפשר להיות חבר של הגוי, אך על מנת שלא נשכח את תפקידנו לעולם לא נאכל מאותו המסטינג.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.