יום שני, 23 בדצמבר 2019

חומש דברים


מחפש דבר תורה מקורי לשולחן השבת?
ביקשו ממך לדבר בבית הכנסת ולא מתחשק לך לחפש ב'מעיינה של תורה' שוב?
לפניך דף שמאגד את כל דברי התורה של ספר דברים  שמופיעים באתר.


דברים - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/07/blog-post_31.html - דבקות בה'

ואתחנן - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/07/blog-post_31.html סיפור חובה 

עקב - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/06/blog-post_26.html מראי מקומות חשובים על ארץ ישראל

ראה - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/07/blog-post_31.html - ירושלים אנחנו וכולם


שופטים -https://tlaleyora.blogspot.com/2019/09/blog-post_28.html האם התורה במצבה הנוכחי יכולה להנהיג?

כי תצא -https://tlaleyora.blogspot.com/2018/09/blog-post_19.html אלול

כי תבוא -https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_10.html חרדה קיומית או תודעה קדם התשובה

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/09/blog-post_4.html כי תבוא בראש השנה לארץ (אומן)

ניצבים -https://tlaleyora.blogspot.com/2018/09/blog-post_6.html על ההווה ועל הנצח

וילך -

האזינו - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/09/blog-post_25.html סיפור על הקשבה למציאות

וזאת הברכה -









חומש ויקרא

מחפש דבר תורה מקורי לשולחן השבת?
ביקשו ממך לדבר בבית הכנסת ולא מתחשק לך לחפש ב'מעיינה של תורה' שוב?
לפניך דף שמאגד את כל דברי התורה של ספר ויקרא  שמופיעים באתר.


ויקרא - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/03/blog-post_44.html במילה אחת - תודה

צו - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_50.html בית המקדש - כשר לפסח! (במילה אחת תודה)

שמיני -https://tlaleyora.blogspot.com/2019/03/blog-post_28.html לא מאותו המסטינג

תזריע -

מצורע - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/04/blog-post_22.html זהב טהור זורח בביתך

אחרי מות -

קדושים -https://tlaleyora.blogspot.com/2019/03/blog-post_28.html תורה ומדע

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/05/blog-post.html ואהבת לרעך כמוך האם אפשר? האם אפשר שלא?

אמור - 

בהר -

בחוקתי - סיפור מתוק על האור החיים https://tlaleyora.blogspot.com/2019/05/blog-post_23.html
 (מתאים לסיום כל חומש) - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post_25.html


חומש שמות - תוכן עניינים

מחפש דבר תורה מקורי לשולחן השבת?
ביקשו ממך לדבר בבית הכנסת ולא מתחשק לך לחפש ב'מעיינה של תורה' שוב?
לפניך דף שמאגד את כל דברי התורה של ספר שמות שמופיעים באתר.


שמות - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/01/blog-post_76.html להוציא גלות מיהודי

https://tlaleyora.blogspot.com/2024/01/blog-post.html איניבידואליות מול עדריות

https://tlaleyora.blogspot.com/2021/12/blog-post_24.html כנ"ל (רעיון דומה במילים שונות מעט)

https://tlaleyora.blogspot.com/2021/03/blog-post.html עניין של חיים ומוות





בא - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_72.html החג שלך מבוטל!

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_37.html אתה יודע מה התאריך העברי היום?

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_41.html מה הקשר בין חג הפסח לתקיעת דגל על הירח?


בשלח - https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post.html אתה יודע לנוח?


https://tlaleyora.blogspot.com/2021/04/blog-post.html סוף סוף קורעים את ים סוף (משל חזק)


יתרו - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post.html יתרו - חופה, משפטים - שגרה

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_7.html מדוע יהודים מתנדנדים כשהם לומדים תורה?


https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post_14.html תורה של אש ותורה של מים

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_7.html מדוע יהודים מתנוענעים (מתנדנדים) כשהם לומדים תורה?
 

משפטים - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post.html יתרו - חופה, משפטים - שגרה






תרומה* -https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_8.html מה משותף לבעלי המוסר ולאריות הים

האמריקאים?
(מתאים גם לפרשות, תצווה, ויקהל, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post_28.html - למה ה' צריך בית?
(מתאים גם לפרשות, תצווה, ויקהל, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2022/03/blog-post.html היתרון של להיות בצל
(מתאים גם לפרשות, תצווה, ויקהל, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2022/02/blog-post_6.html על מקום המלאכים בחיינו

https://tlaleyora.blogspot.com/2022/02/blog-post.html למה קוראים לשולחן 'שולחן'?



https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_8.html מה משותף לבעלי המוסר ולאריות הים האמריקאים?


תצווה* -https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_8.html מה משותף לבעלי המוסר ולאריות הים

האמרקאים?

(מתאים גם לפרשות תרומה, ויקהל, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_16.html - צום ט' אדר, כהונה ואהבה

https://tlaleyora.blogspot.com/2022/02/blog-post_16.html להימחות או לא להימחות?
 
https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post_28.html - למה ה' צריך בית?

(מתאים גם לפרשות תרומה, ויקהל, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_86.html
על הקשר בין תצוה זכור ופורים

כי תשא - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_23.html לכל שבת יש מוצאי שבת

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_60.html גם בית כנסת עלול להיות חטא העגל

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post_27.html י"ג מידות של רחמים

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_71.html הקשר בין חברותא למחצית השקל


ויקהל* - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_8.html מה משותף לבעלי המוסר ולאריות הים

האמרקאים?
(מתאים גם לפרשות תרומה, תצווה, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post_28.html - למה ה' צריך בית?
(מתאים גם לפרשות תרומה, תצווה, פקודי)

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/03/blog-post_20.html - לא להתקהל בפרשת ויקהל?

https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_17.html על תכנות שבת ומשכן
(מתאים גם לפרשות תרומה, תצווה, פקודי)

פקודי*- https://tlaleyora.blogspot.com/2022/03/blog-post_4.html אני לא יכול לבד

https://tlaleyora.blogspot.com/2019/03/blog-post_8.html ענן או ענן גדול? (בעניין הענן)

https://tlaleyora.blogspot.com/2019/02/blog-post_8.html מה משותף לבעלי המוסר ולאריות הים

האמריקאים?
(מתאים גם לפרשות תרומה, תצווה, ויקהל)

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/02/blog-post_28.html - למה ה' צריך בית?
(מתאים גם לפרשות תרומה, תצווה, ויקהל)

* הציון הזה מציין לכך שבארבעת הפרשיות העוסקות במשכן יש הקבלות רבות. לכן ישנם דברי תורה שיכולים להופיע בכל אחת מהפרשיות, לעיתים הדבר נכתב ליד כותרת הפרשה אך לא בהכרח.

(מתאים לסיום כל חומש) - 
https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post_25.html





חנוכה

מחפש דבר תורה מקורי לשולחן החג?
ביקשו ממך לדבר בבית הכנסת ולא מתחשק לך לחפש ב'מעיינה של תורה' שוב?
לפניך דף שמאגד את כל דברי התורה על חנוכה שמופיעים באתר.

ערב חנוכה https://tlaleyora.blogspot.com/2019/12/blog-post_22.html


חנוכה ופרשת וישלח (תחילת המרד) https://tlaleyora.blogspot.com/2018/11/blog-post_24.html 


להפוך את הרז לאור https://tlaleyora.blogspot.com/2019/12/blog-post_91.html

איך הראיה שלך? https://tlaleyora.blogspot.com/2019/12/blog-post_19.html

מדוע נקרא שם החג חנוכה? https://tlaleyora.blogspot.com/2019/12/blog-post.html


עיד אל בנאת (גבורה נשית) https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post.html

הרב אשתי קראה לי ראש כרוב https://tlaleyora.blogspot.com/2018/09/blog-post_46.html

חומש בראשית

מחפש דבר תורה מקורי לשולחן השבת?
ביקשו ממך לדבר בבית הכנסת ולא מתחשק לך לחפש ב'מעיינה של תורה' שוב?
לפניך דף שמאגד את כל דברי התורה של ספר בראשית שמופיעים באתר.


פרשת בראשית - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/10/blog-post_88.html 
החטא הקדמון
https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_39.html 
נקודה למחשבה

נח - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/11/blog-post_4.html 
מגדל בבל המודרני
(מתאים גם ללך לך)
https://tlaleyora.blogspot.com/2019/10/blog-post_2.html 
איך יוצאים מקללת החטא הקדמון?
(מתאים גם לבראשית)

לך לך - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/11/blog-post.html 
מדוע נבחר אברהם אבינו?

וירא - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_4.html 
פגשת פעם מלאך?
https://tlaleyora.blogspot.com/2018/10/blog-post_26.html 
הסוד שלימד ה' את אברהם

חיי שרה - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/11/blog-post_22.html המרכיב היסודי של עם ישראל
https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post_22.html 
על המוות ועל הקבורה


תולדות - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/11/blog-post_25.html 
רב אחד או כמה רבנים?


ויצא - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/01/blog-post.html 
החסד הכי גדול בעולם

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/11/blog-post_27.html 

תורת העונג - מקום העונג בעבודת ה'


וישלח - https://tlaleyora.blogspot.com/2019/12/blog-post_13.html יעקב וישראל
https://tlaleyora.blogspot.com/2018/11/blog-post_24.html שמעון ולוי - אחים

וישב - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/11/blog-post_30.html אנשים אחים אנחנו
(מהלך כללי על סיפור יוסף והאחים - מתאים לשלושת הפרשות וישב, מקץ, ויגש)

מקץ - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/11/blog-post_30.html אנשים אחים אנחנו
(מהלך כללי על סיפור יוסף והאחים - מתאים לשלושת הפרשות וישב, מקץ, ויגש)

https://tlaleyora.blogspot.com/2020/12/blog-post_21.html
אבא עשיר אבא עני - על דמותו של יוסף הצדיק


ויגש - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/11/blog-post_30.html אנשים אחים אנחנו
(מהלך כללי על סיפור יוסף והאחים - מתאים לשלושת הפרשות וישב, מקץ, ויגש)


ויחי - (מתאים לסיום כל חומש) - https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post_25.html
https://tlaleyora.blogspot.com/2018/12/blog-post_22.html על המוות ועל הקבורה

יום ראשון, 22 בדצמבר 2019

סגולה לערב חנוכה


כתב רבי חיים פלאצ'י בספר מועד לכל חי סי' כז סע' א בשם ספר נזירות שמשון (סי' תרע) שיש לקרות ביום כד כסלו (ערב חנוכה) בספר חגי סי' ב בעשרים וארבעה לתשיעי עד סוף הספר. וכן הובא עניין זה בבן איש חי וישב ש"ר סע' כג. והרי הדברים לפניכם:

בְּעֶשְׂרִ֤ים וְאַרְבָּעָה֙ לַתְּשִׁיעִ֔י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֑וֶשׁ הָיָה֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶל־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃
כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שְׁאַל־נָ֧א אֶת־הַכֹּהֲנִ֛ים תּוֹרָ֖ה לֵאמֹֽר׃
הֵ֣ן ׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ בִּכְנַ֣ף בִּגְד֗וֹ וְנָגַ֣ע בִּ֠כְנָפוֹ אֶל־הַלֶּ֨חֶם וְאֶל־הַנָּזִ֜יד וְאֶל־הַיַּ֧יִן וְאֶל־שֶׁ֛מֶן וְאֶל־כָּל־מַאֲכָ֖ל הֲיִקְדָּ֑שׁ וַיַּעֲנ֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים וַיֹּאמְר֖וּ לֹֽא׃
וַיֹּ֣אמֶר חַגַּ֔י אִם־יִגַּ֧ע טְמֵא־נֶ֛פֶשׁ בְּכָל־אֵ֖לֶּה הֲיִטְמָ֑א וַיַּעֲנ֧וּ הַכֹּהֲנִ֛ים וַיֹּאמְר֖וּ יִטְמָֽא׃
וַיַּ֨עַן חַגַּ֜י וַיֹּ֗אמֶר כֵּ֣ן הָֽעָם־הַ֠זֶּה וְכֵן־הַגּ֨וֹי הַזֶּ֤ה לְפָנַי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְכֵ֖ן כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֛יבוּ שָׁ֖ם טָמֵ֥א הֽוּא׃
וְעַתָּה֙ שִֽׂימוּ־נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִטֶּ֧רֶם שֽׂוּם־אֶ֛בֶן אֶל־אֶ֖בֶן בְּהֵיכַ֥ל יְהוָֽה׃
מִֽהְיוֹתָ֥ם בָּא֙ אֶל־עֲרֵמַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וְהָיְתָ֖ה עֲשָׂרָ֑ה בָּ֣א אֶל־הַיֶּ֗קֶב לַחְשֹׂף֙ חֲמִשִּׁ֣ים פּוּרָ֔ה וְהָיְתָ֖ה עֶשְׂרִֽים׃
הִכֵּ֨יתִי אֶתְכֶ֜ם בַּשִּׁדָּפ֤וֹן וּבַיֵּֽרָקוֹן֙ וּבַבָּרָ֔ד אֵ֖ת כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיכֶ֑ם וְאֵין־אֶתְכֶ֥ם אֵלַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃
שִׂימוּ־נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִיּוֹם֩ עֶשְׂרִ֨ים וְאַרְבָּעָ֜ה לַתְּשִׁיעִ֗י לְמִן־הַיּ֛וֹם אֲשֶׁר־יֻסַּ֥ד הֵֽיכַל־יְהוָ֖ה שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶֽם׃
הַע֤וֹד הַזֶּ֙רַע֙ בַּמְּגוּרָ֔ה וְעַד־הַגֶּ֨פֶן וְהַתְּאֵנָ֧ה וְהָרִמּ֛וֹן וְעֵ֥ץ הַזַּ֖יִת לֹ֣א נָשָׂ֑א מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲבָרֵֽךְ׃ (ס)
וַיְהִ֨י דְבַר־יְהוָ֤ה ׀ שֵׁנִית֙ אֶל־חַגַּ֔י בְּעֶשְׂרִ֧ים וְאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֖דֶשׁ לֵאמֹֽר׃
אֱמֹ֕ר אֶל־זְרֻבָּבֶ֥ל פַּֽחַת־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֲנִ֣י מַרְעִ֔ישׁ אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃
וְהָֽפַכְתִּי֙ כִּסֵּ֣א מַמְלָכ֔וֹת וְהִ֨שְׁמַדְתִּ֔י חֹ֖זֶק מַמְלְכ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וְהָפַכְתִּ֤י מֶרְכָּבָה֙ וְרֹ֣כְבֶ֔יהָ וְיָרְד֤וּ סוּסִים֙ וְרֹ֣כְבֵיהֶ֔ם אִ֖ישׁ בְּחֶ֥רֶב אָחִֽיו׃
בַּיּ֣וֹם הַה֣וּא נְאֻם־יְהוָ֣ה צְבָא֡וֹת אֶ֠קָּחֲךָ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵ֤ל עַבְדִּי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשַׂמְתִּ֖יךָ כַּֽחוֹתָ֑ם כִּֽי־בְךָ֣ בָחַ֔רְתִּי נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃

גאוני ספרד הביאו סגולה מיוחדת שנכונה ליום אחד - היום - ערב חנוכה.
הם כתבו שכדאי לקרוא נבואה מסוימת מספר חגי. וזה הסיפור בגדול:


העניינים בישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל לא מתקדמים. הכל נראה תקוע ואנשים מיואשים. דווקא אז קורא הנביא חגי להתחיל בפרוייקט בניין בית המקדש והוא אפילו מבטיח שהדבר יעזור לפן הגשמי של היישוב, ממש לביזנעס. 
כל זה קרה כמו היום בכ"ד כסלו (מאות שנים לפני סיפור חנוכה).


מה זה אומר לימינו? - תחליטו בעצמכם. כמובן, לאחר שקראתם את הנבואה עצמה...

עוד בעניין הקשר שבין נבואת חגי לחנוכה ביעב"ץ שמובא כאן


יום חמישי, 19 בדצמבר 2019

להפוך את הרז לאור!



'כולנו רואים את אותו הדבר ובכל זאת לכל אחד זה נראה כל כך אחרת' אמר מי שאמר ויפה אמר. האמת היא שגם בראיה הפיזית שלנו נקודת המבט משנה את כל התמונה. אם נסתכל על קיר עם ציור יפהפה הפוך הוא יראה כמו בליל של צורות וצבעים. אך לעיתים איננו נותנים דעתנו עד כמה נקודת המבט הנפשית והרוחנית שלנו חשובה.

אחת הנקודות המרכזיות בתרבות יוון (ואולי בימינו תרבות המערב) היא 'הארת העיניים' שהיא מתימרת לתת להולך בדרכה. 'בוא תראה את הדברים מנקודת מבט חדשה וממילא תבין את עמדתנו'. יוון רואים עצמם כנאורים (מלשון אור) אך המדרש מתאר אותם בדיוק להיפך - "וחושך על פני תהום – זו מלכות יוון". 
התרבות הזו מתיימרת להסביר לך מה קורה בעולם בשעה שהיא עוסקת רק בחלקים החיצוניים שלו. והעיסוק הזה מסיח את הדעת מהשאלות העיקריות בחיים, העיסוק ב'איך' עושים דבר מסוים מכבה את האפשרות לדון ב'למה' עושים אותו. הארכיטקטורה היוונית, הטכניקות ושאר הדברים שחידשו גם אם היטיבו את המצב האסתטי של העולם העיבו על העיסוק המוסרי. פרעה מלך מצרים ניסח את הדוקטורינה הזו במילים קצרות וברורות: 'תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר'. וכך הולכת התרבות הטכנית סוגרת את הפקולטות של מדעי הרוח אט אט ומאבדת את זכות הקיום הרוחנית שלה.

לקח נוסף שלמדנו במצרים הוא שגם בחושך יש מדרגות. החושך הרגיל הוא הנפילה בחומריות ובשאלות הצדדיות בחיים כמו מה נלבש ואיפה נאכל. אך יוון לא הסתפקה בכך. התרבות הנהנתנית היוונית, המעריכה ביותר את היופי וההדר חיצוני הידרדרה לכדי הנאות גסות כמו הפקרות בנושאים של עריות, או פיתוח הגוף עד כדי סגידה לו דבר שבא לידי ביטוי בצורת פיסול אלילים שריריים וסגידה להם.
 
אף שהחושך החומרי גבר בימי יוון, האפלה האמתית והמסוכנת ביותר באה מכיוון אחר. החושך החומרי הוא קל יחסית מכיוון שבמוקדם או במאוחר כל אדם שיש בו יושר יסלוד ממנו. האפלה הפילוסופית הייתה ועודנה קשה ממנו. מלל פילוסופי שמתעלם מהדיבור של ה' בסיני עלול לתת תחושה של תחליף ראוי ל'פילוסופיה של היהדות'. החומריות היוונית בנתה פילוסופיה שלמה שמצדיקה את מעשיה[1]. אי אפשר לטעון עוד כנגדם שהם 'עגלה ריקה' שכן אומה שהעמידה פילוסוף כאפלטון ודאי שהחכמה שרויה בקרבה (לכאורה). הפילוסופים שכביכול כן נתנו דעתם לשאלת ה'למה' והציעו תשובה שגויה ולא דברו רק על ה'איך' היו חלק ממפעל החושך העולמי.

החשמונאים לא נתנו ליוון להשכיח מאיתנו את התורה. התורה מציעה לנו אור חדש שיאיר את המציאות החשוכה ויתקן אותה. ראשית אומרת התורה לבן ישראל – יש עיקר ויש תפל "ודברת בם' - ולא בדברים בטלים'. להיות אדם מוסרי וטוב יותר חשוב בהרבה מכמה כסף צברת או מאיזה גובה בניינים בנית. העולם הפנימי הנסתר בדרך כלל הוא המחיה את העולם הנגלה. 

וכפי שבחושך יש מדרגות כך גם באור. העוסק בתורה בעומק מגלה אט אט שהעולם איננו מעלים את האלוקות אלא במידה מסוימת מאפשר לנו לראות אותה. ללא העולם הזה לא היינו יכולים להידבק בקב"ה. לא רק שללא יד לא היינו יכולים לקיים מצות תפילין אלא שבעומק לא היה מתאפשר מפגש עם אלוקות ללא מיצוע או תיווך חומרי. כל החומר הוא מלבוש לנשמה שבו, הרוח מקיימת את החומר והסוד את הנגלה אך הם גם צריכים להם. 'כמו הנר והשלהבת אין אור ללא כלי' סחה לנו החנוכיה, ואנו לומדים על האור הגדול שצפון בהכל. עבודתנו היא לגרום לחומר להאיר את האור שבו, לגלות דרכו את האלוקות.

דווקא בגלל שאין לנו רשות להשתמש בנרות חנוכה שימוש גשמי או רוחני [2] הם מאירים לנו ראייה חדשה במציאות. לפי הדין את הנרות מדליקים בזמני הבלבול והערבוב של האור והחושך המכונים 'בין השמשות' לאור האמור לעיל אולי זה על מנת שיאירו את רז האחדות שביניהם.







[1] חשוב לציין שהיו פילוסופים מוסריים מאוד ורבים מגדולי הראשונים העריכו אותם. אני מתייחס כאן לפילוסופים שהביאו איתם את הדעות המחריבות של העולם. אם הזכרנו את אפלטון כדאי להכיר את התיאוריה שלו לגבי השיתוף בנשים ובילדים שהוא מציג בפוליטיאה. אין לדעת אפלטון מקום למשפחה המונוגמית הקלאסית. מכאן הדרישה, הנראית גם בעיני אפלטון קיצונית, לשיתוף בנשים ובילדים. ה'נישואין' שהוא מציע אמורים להיות מבוקרים על-ידי השלטונות, אם כי לשומרים עצמם הם יוצגו כאילו נקבעו על-פי הגרלה. הזיווג יתבצע בלילה אחד בו יבואו אלו על אלו בלי לדעת איזה איש היה עם איזו אשה והילדים הנולדים יגודלו בבתי ילדים. ההורים לא יכירו את ילדיהם וכך לא תהיה פרוטקציה או רצון להוריש ולהיות נאמן למוסד אחר מאשר המדינה. למצטיינים בקרב או למי שיבחר השלטון יתאפשרו זיווגים נוספים. ההתרבות אמורה להיות לתועלת המדינה בלבד, והשלטונות ינהלו ויתכננו את הילודה ואת השבחת הגזע. הריונות שמחוץ לתכנון זה יסתיימו בהמתת הוולד. אפלטון מוצא שיש סכנה רבה בתא המשפחתי, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט המיני שלו שכן המסירות למשפחה עלולה להטות את האדם מעיסוקיו לטובת המדינה.
[2] להלכה נפסק (שלא כרז"ה) שאין ללמוד תורה לאור נרות החנוכה.

איך הראיה שלך?



צילום: viralnova.com
חנוכה - חג האור 🕯🕯
'וחושך - זו מלכות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל'...
אתם רואים 6/6?🤓
התמונה הזו אמתית לגמרי. כל אחד מהם יכול היה לצלם אותה, בלי שום אפקטים ובטח בלי לטפס על הר.
לא מאמינים לי?
פשוט היפכו את הראש...
גם הראיה היומיומית שלנו הפוכה. מבחינה אנטומית, העין האנושית רואה הפוך.🙃
רק כאשר התמונה מגיעה אל המוח הוא מתרגם את זה והופך את התמונה חזרה🎥.
אבל מעניין לברר, מדוע ריבונו של עולם ברא אותנו ככה?
אני חושב שיש כאן כיוון חשיבה מהותי שהקב''ה מלמד אותנו -
פעמים רבות אנו רואים מציאות ושופטים אותה לרעה, אך באמת היא טובה.
יתירה מזאת, העולם כולו נראה כמעלים את האלוקות בשעה שבאמת הוא מגלה אותה.
~~ אז מה המסקנה? ~~
האירו את העיניים🤩
הקפידו על עין טובה 👁.
תודו לה' על הטובה וגם על מה שנראה כרעה🙌🏼.
השתמשו בשכל על מנת 'להפוך את התמונה' וכך לראות את האמת הטובה, כל כך טובה.
לאור נרות ההודיה וההלל של החנוכיה- העולם באמת נראה הרבה יותר טוב!🕎🌏
(דבר תורה (שלי) לנוער שהופץ בווטסאפ התשע"ט)

יום שבת, 14 בדצמבר 2019

העולם קורא לנו

במשך שנים רבות סבל עם ישראל מאוד מהסוד הנבואי שביטא ירמיהו הנביא במילים "כל צריה היו לראש". הגמרא במסכת מגילה מספרת שכך גם עלה המן הספר העלום מכפר קרצום להיות יועצו של המלך הגדול בעולם בתקופתו. את הסוד הזה ניתן לנסח במילים פשוטות: לאחר החורבן כל מי שמיצר לישראל נעשה לראש בין האומות.
מסתבר שעם התפתחות תהליך הגאולה אנו אמורים לראות תנועה הפוכה, ואכן לפני כשנתיים נבחר, כנגד כל הציפיות, תומך נלהב של מדינת ישראל - דונאלד טראמפ. בשבוע שעבר זה קרה שוב בבריטניה - ג'ונסון הביס את קורביין שונא ישראל מוצהר שקיבל על עצמו פרישה מהחיים הפוליטיים בעקבות הפסד צורב זה. תומכיה היו לראש, וצריה יורדים מטה מטה.
ומה כל זה מסמן לנו? האם עתה עלינו בעיקר להיזהר מנשיקותיו נשיכותיו של עשיו או שמא העולם ממתין לשמוע את הקול הישראלי המקורי?

בכנס ההשקה של החיבור 'לאור עמים' לפני כחודש, עסקנו בשאלה הזו בפאנל מכובד.

מוזמנים לראות ולהתרשם...


(ניתן להשיג את החוברת בעשרה שקלים בטלפון: 0524833882)

החוברת נכתבה על ידי הרב גיא אלאלוף שליט"א ועל ידי, הכנס משותף לאיגוד רבני הקהילות ולברית עולם.

יום שישי, 13 בדצמבר 2019

ארץ ישראל - עולם הבא!

"ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה"

מדוע מפרטת התורה את העסקה הנדל"נית הזו?

חז"ל מלמדים אותנו כי "שלושה מקומות אין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הם בידכם, ואלו הם – מערת המכפלה, ובית המקדש וקבורתו של יוסף". הסיבה לכך היא שהעסקאות מפורטות במפורש בתנ"ך כולל מחירן.  מדהים לחשוב שאלו שלושת המקומות שהיום בעין המריבה...

אך מדהימה לא פחות היא השורה הבאה - חכם הפשט האבן עזרא מגלה כאן טפח מאהבתו היוקדת לארץ -
והזכיר זה הכתוב להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל מי שיש לו בה חלק חשוב הוא כחלק עולם הבא.

אשרינו שזכינו לגור בארץ הקודש!

יעקב וישראל


לא כולם שמים לב אבל פעמיים מודיעים ליעקב מן השמיים שלא יקרא שמו עוד יעקב כי אם ישראל. הפעם הראשונה היא לאחר המאבק עם המלאך. כידוע, למרות הפגיעה בכף ירכו המאבק של יעקב עם המלאך נגמר בניצחונו של יעקב אבינו. על פניו המלאך לא מגלה את שמו אך הוא מגלה ליעקב את שמו החדש, ישראל. לאחר מכן יעקב ממשיך כרגיל, איננו מוצאים כי שמו נשתנה למעשה. התורה ממשיכה ומספרת על מעשה שמעון ולוי ורק לאחר מכן כאשר הקב"ה נגלה אליו ומוסר לו את שמו החדש מתחלף שמו. 

מדוע התהליך קורה באופן הזה?
פעמים שבחיינו יש מצבים שדורשים מאיתנו להתפתח, להתמודד. הרשב"ם מלמד שעניין הפגישה עם המלאך והמאבק איתו התרחש מפני שלאחר כל המתנות שהכין יעקב עדיין קינן בליבו פחד ובעצם יעקב ביקש לברוח מעשיו. לכן שלח לו הקב"ה מלאך שיעכב אותו מלעשות כן. על דרך הפשט היה המלאך גורם מעכב ומפריע לתכנית של יעקב אך בעומק המאבק עם המלאך מגלה את כוחו העצום של יעקב – "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל". המלאך מסב את תשומת ליבו של יעקב לכוחו המיוחד, אינך עוד בעקבו של אחיך, בדרכי מרמה ושוחד, הגיע הזמן שתהיה השר. התמודד עם המציאות באופן ישר והאל יהיה איתך. אך גם לאחר מעשה זה יעקב 'לא מפנים את המסר' כביכול ונותן לו את המתנות ומשתחווה וכו'.

אבל מה הסיבה לכך שיעקב כל כך מפחד?
הרד"ק הסביר שהיה כאן פגם מסוים בביטחונו של יעקב בהבטחותיו של הקב"ה אליו. אך בעל הלשם שבו ואחלמה מסביר כי אין כאן פגם באמונה בה' אלא פגם באמונתו של יעקב בעצמו. הפגם שהחל בחלום סולם יעקב מצא כאן את מקומו לצאת אל הפועל.  המדרש מספר שהמלאכים העולים ויורדים אינם סתם מלאכים. בעומק ראה יעקב את שרי אומות העולם עולים על במת ההיסטוריה ויורדים ממנה וחשש שגם לעמו יקרה כך. לכן אמר הקב"ה ליעקב עלה ואם אתה עולה אינך יורד ובכל זאת חשש יעקב ולא עלה. יעקב לא מאמין שמגיע לו, זהו מיעוט האמונה של גדולי האומה - מרוב ענוותנותם. מה שהתחיל בחלום, מסתיים במציאות מעוותת. 

אז מה קרה שהקב"ה משנה את שמו לבסוף?
במעשה שכם מתעורר כח הגבורה הארץ ישראלית של שמעון ולוי. נכון, יעקב אביהם עדיין מפחד אך שמעון ולוי כבר חשים כי 'נבלה נעשתה בישראל' וכי אי אפשר לשתוק לא מצאנו שיעקב סיפר לבניו את דבר שינוי שמו וגם מהפסוק מוכח שאינם מדברים עליו אלא כביכול על המשפחה, על העם שבפוטנציה. למעשה, זוהי הפעם הראשונה ששם זה נזכר על העם שלעתיד ייקרא עם ישראל. אמנם המעשה של שמעון ולוי היה מוגזם וזכה לביקורת מיעקב אך המניע נשמר לעד בתולדות עם ישראל כאחווה ודאגה לאחותם. כשיעקב עדיין מפחד מטיל הקב"ה חיתת אלקים על הערים שמסביב ומסביר לו – גם בניך חשים זאת, הגיע הזמן לשינוי התודעה.

ומי אנחנו עם יעקב או עם ישראל? דומה לפעמים שגם אנחנו לא הפנמנו את השם החדש שקורא לנו בורא עולם עם קיבוץ הגלויות...

יום שני, 2 בדצמבר 2019

מדוע נקרא שם החג - חנוכה?


(התמונה באדיבות מטיילים עם ענת)

על רבי מאיר מסופר שהיה בדיק בשמא, בודק בשמות בני האדם ומתייחס אליהם בהתאם. מסתבר שלא פחות מכך יש לדקדק בשמות חגים שהרי שם מבטא מהות כידוע. אם כן, הבה ננסה להבין יחד את פירוש שם החג חנוכה.

הרעיון של הר"ן הוא כנראה הידוע ביותר. שם החג כרוך בתאריך בו הוא חל. לפי הר"ן חנוכה יכול להתחלק לשני מילים - חנו בכ"ה.
מעניין לגלות שהב"ח והמהרש"א הבינו שכוונת הר"ן לחנייה ממלאכה. ולכן התקשו בדבריו שהרי אין איסור מלאכה בחנוכה. אמנם רוב ככל האחרונים הבינו שהר"ן מתכוון לחנייה מהמלחמה. [14]
המהרש"א שלא הסכים עם הר"ן כאמור, כתב שפירוש המילה חנוכה הוא על שם חנוכת המזבח בימי החשמונאים. שהרי אחר שהיוונים חיללוהו, נכנסו החשמונאים ובנו אותו מחדש. [3]
 כולנו מכירים את אחת האסמכתות לכך -  השורה הידועה מהשיר מעוז צור 'אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח'. ואמנם בספר חשמונאים (ח"א ד, מא - נט) חנוכת המזבח מודגשת והנרות תופסים מקום שולי יחסית.
מצד שני חנוכת המזבח כלל לא נזכרת בגמרא או בנוסח על הניסים ולכן קצת קשה לומר שזהו העניין שבחרו חכמים להעלות על נס (תרתי משמע) בשם החג.

היעב"ץ בספרו מור וקציעה כותב תירוץ מקורי – חנוכה נקרא כך על שם חנוכת הבית בבית שני כמובא בספר חגי [4]. ומה שכתוב שהייתה אז חנוכת המקדש בכד בכסלו היינו בכ"ד בין הערביים [5] וא"כ עיקר השמחה צריכה להיות בכ"ה. נעיר שזהו גם תירוץ מחודש לקושיית הב"י המפורסמת – יוצא שהיום הראשון איננו כלל בגלל נס פך השמן אלא בשל חנוכת המזבח הנ"ל.

אך ככל שהסבר זה מניח את הדעת גוברת כנגדו התמיהה. הרי בין תקופת חגי לתקופת החשמונאים עוברות למעלה ממאתיים וחמש שנים ומדוע נזכרו החשמונאים לחגוג דבר שקרה כל כך מזמן?
אולי נמצא כאן צוהר להבנת תהליך מדהים שיסביר לנו את עניינו של חנוכה.
אך בטרם נענה על כך,
 נשאל עוד כמה קושיות.
כשהרמב"ם (הל' מגילה פרק ג) מתאר את חנוכה הוא כותב 'וחזרה מלכות על ישראל יתר על מאתיים שנה' ונשאלת השאלה: מדוע זה חשוב? הרי היו עוד ימי ניצחונות צבאיים במגילת תענית ומשגלו ישראל בטלו אותם ימים פשוט מפני שהם כבר לא רלוונטיים [6]. 

מדוע יש בכלל צורך בנס פך השמן? זו שאלה שהלכתית התשובה אליה כלל לא פשוטה. ראשית משום שהיינו אנוסים ואנוס רחמנא פטריה. יתרה מזאת, מבחינה הלכתית טהורה יש מקום לומר שהם יכולים להדליק בשמן טמא כפי שקרבן פסח מותר בהקרבה כשרוב הציבור בטומאה שהרי טומאה הותרה בציבור. [7]

בשו"ת רב פעלים (או"ח חלק ג סי' ה) מובא דבר מחודש מאוד. בנוגע לפסוק שפותח את המזמור שנאמר בכל יום אך מקבל מקום של כבוד בימי החנוכה - "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" קובע הבן איש חי שהוא לא נאמר ע"י דוד המלך. אך עד כאן החידוש לא גדול, הגמרא עצמה אמרה שספר תהלים הוא פרי של עשרה משוררים. החידוש בדבריו מגיע כאשר הבא"ח מעלה שפסוק זה נאמר על ידי החשמונאים בתקופת בית שני שצרפו אותו בגלל שהבינו שהוא מיטיב לתאר את המצב בימיהם. כל אוזן ששומעת זאת נחרדת הרי למעלה ממאתיים שנה קודם לכן נכנסים הספרים האחרונים לתנ"ך מגילת אסתר, וספר מלאכי וזאת מפני שנאמרו בנבואה וברוה"ק. התלמוד עצמו מבדיל בין פורים לניסים אחרים בכך שפורים הוא 'סוף הניסים שנתנו להכתב'. אם כן, בימי החשמונאים שכבר אין נבואה ואין רוח הקודש כיצד ניתן לומר ש'הכניסו' פסוק משלהם לתנ"ך?

להבנת הסוגיה יש להבין את המסופר בספר חגי.
הרקע – הצהרת כורש מתירה ליהודים לחזור לארצם לאחר כשבעים שנות גלות. ולא זו אף זו - העולים מקבלים עזרה כלכלית אישית מהאימפריה הפרסית וכן עזרה לבניית בית המקדש. עזרא עולה בראש העולים אך על אף שהיו [ככל הנראה] מיליוני יהודים בבבל, בפועל שבים ארצה ארבעים אלף שש מאות ושלושים. היינו מצפים כי העולים יהיו משמנה ומסלתה של היהדות, אידיאליסטים אמתיים אך בפועל העולים הם מחללי שבת, נשואים לנכריות, ומהאנשים בעלי המעמד הנמוך ביותר בחברה ממזרים נתינים אסופים שתוקים וכו'. במילים פשוטות - אנשים שעולים כי אין להם מה להפסיד ואולי להרוויח סל קליטה נוח... עם היהודים האלו אמור חגי בצו נבואי, לבנות את בית המקדש השני. ואכן בצעד פרגמטי יש שיאמרו, מנסה חגי לשכנע אותם לעשות זאת בטיעונים כלכליים. 'כעת יש בצורת ומחסור גדול אך אם תבנו הכל ייפסק, כעת אתם משתכרים אל צרור נקוב אך אם ייבנה הבית תהיה הרווחה'. כנראה שנבואה זו לא הספיקה כי בפרק ב' חגי פונה אליהם בשם ה' ואומר אל תחשבו שבית המקדש כאין. לא כן, כי אם "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון".
אך מדוע שיעלה בדעתם שבית המקדש 'כאין'? התשובה נמצאת בגמ' (יומא כ"א):
'מאי דכתיב
 וארצה בו ואכבד וקרינן ואכבדה מאי שנא דמחוסר ה''א אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני ואלו הן ארון וכפורת וכרובים אש ושכינה ורוח הקודש ואורים ותומים'. 
ההבדל בין בית המקדש הראשון לשני היה מבחינה פנימית. הקשר עם הקב"ה, מה שאנו קוראים לו 'השראת שכינה', היה חסר. מרכז קודש הקודשים - הארון היה חסר. המקום ממנו ה' מדבר עם האדם מבין שני הכרובים לא היה קיים. אדם מקריב קרבן ואש לא יורדת משמיים. אין כהן לשאול באורים ותומים מה רוצה ה'. לכן מובן מדוע היו העם עצובים. במה חגי מנחם אותם? הגמרא אומרת בכך שהבית השני יהיה גדול בשנים ובבניין מהראשון [8].

אך מרש"י שם עולה כי חגי ניחם אותם נחמה מהותית. 'אמר להם שתשרה שכינה בבית שני'. גם הפשט של המילה 'כבוד הבית' מתייחס לכבוד ה' כבתפילת שלמה המלך ע"ה בחנוכת בית ראשון. 
במבט שטחי נראה כי הפשט ודברי רש"י סותרים את הגמ'. אך מעיון מדוקדק נמצא כי כבר בגמ' ובראשונים ישנן סתירות בדבר. למשל גמרא אחרת ביומא (יומא דף טל) מספרת:
ת''ר ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין ולא היה לשון של זהורית מלבין ולא היה נר מערבי דולק והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי
...
ומשמע שקודם לכן היו ניסי נר המערבי, הגורל והלשון נוהגים. [9]
ובירושלמי תענית (א, א) כלל לא נמנית שכינה כאחד הדברים שחסרו בבית שני.

אז שרתה שכינה בבית שני או לא שרתה שכינה בבית שני?
נראה שהתשובה מורכבת וכישוב נפלא לכל המקורות מסתבר לומר שהיו שתי תקופות בדבר כאשר הקו המבדיל ביניהן היה חג החנוכה. בתקופה שעד ימי החשמונאים לא היו גילויי שכינה, בתקופה שלאחר מכן, היו.
כדי להבין מדוע חנוכה כל כך משמעותי, יש להבין מדוע בעצם לא שרתה שכינה בבית שני? בגמרא נחלקו בדבר שניים מגדולי האמוראים ריש לקיש ורבי יוחנן (יומא ט):
'ריש לקיש הוי סחי בירדנא אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא א''ל אלהא סנינא לכו דכתיב
 אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו... כי אתא לקמיה דרבי יוחנן א''ל לאו היינו טעמא א''נ סליקו כולהו בימי עזרא לא הוה שריא שכינה במקדש שני דכתיב יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם - אף על גב דיפת אלהים ליפת אין השכינה שורה אלא באהלי שם'. [10]   
 ריש לקיש טוען שהבעיה הייתה שלא עלו יחד, והיינו בעיה כמותית אך רבי יוחנן טוען שהבעיה הייתה איכותית, העולים היו במדרגת 'יפת' ולא זכו למדרגת 'אוהלי שם'[1]. מסתבר שהפירוש מתייחס להלך הרוח של העולים. העולים בימי עזרא היו מושפעים עמוקות מהתרבות השלטת, בתחילה מהתרבות הפרסית ובהמשך מהתרבות היוונית ואכן מדי ויוון הם שמות של בני יפת כנזכר בפרשת נח. הסיבה לכך פשוטה, כאשר מבחינה חומרית אנו חסרים ארץ ושלטון יש לכך מחיר קשה גם ברוחניות. בימי עזרא חסרה לנו עצמאות שלטונית וממילא עצמאות רוחנית תרבותית של ממש לא הייתה [15].
הפירוש הזה מסתבר בעיניי גם משום שהוא מאוד מקרב בין דעותיהם של ריש לקיש ורבי יוחנן. לדעת ריש לקיש לו היו עולים ארצה מסה קריטית של יהודים היה הדבר מהווה משקל מכריע בעצמאות הגשמית שלנו ומתוך כך גם בזו הרוחנית. רבי יוחנן רבו מעדיף לשים את האצבע על העיקר, על הרוח.
זו הסיבה לכך שקו פרשת המים היה ניצחון החשמונאים בחנוכה. החשמונאים במלחמתם השיגו עצמאות יתר על מאתיים שנה (כדברי הרמב"ם) ובחלק מהזמן לפחות גם עצמאות רוחנית תרבותית. בספר חשמונאים (ח"א א,מד) מתוארים חוקי ההעברה על הדת בפן הלאומי שלהם - 'חוקים זרים לארץ'. עכשיו חזרו אוהלי שם להיות שייכים לבני שם, והדרך להשראת שכינה (במובנים מסוימים לפחות) הייתה סלולה. 
הנס מתרחש דווקא במנורה (ולא באש של עצי המערכה שעל המזבח למשל). על המנורה הגמ' אומרת – וכי לאורה הוא צריך? - אלא עדות לכל באי עולם ששכינה שורה בישראל. המנורה היא הכלי שבו השראת השכינה הכי בולטת. הנס כאן הוא מעין מכפלה של הנס שהיה בבית ראשון. לא רק שהנר המערבי דולק משבת לשבת (שבוע) כאן הנס הוא שכל שמונת הקנים דולקים כנר המערבי ובמשך שמונה ימים(!).
עכשיו ניתן להבין גם את דברי הבא"ח לגבי פסוק מזמור שיר חנוכת הבית – בימי חשמונאי הייתה מעין התפרצות נבואית (חד פעמית בעוצמתה ככל הנראה), רוה"ק אכן הופיעה בישראל פעם נוספת ובעוצמה רבה עד כדי היכולת להוסיף פסוק.
נביא עוד כמה ראיות לשיטתנו שאולי נשמעת מחודשת במבט ראשון. רבינו בחיי (בראשית מו כז) כתב ששרתה שכינה בבית שני אך הוסיף שבכל זאת היה הבדל, הגילוי לא היה תדיר כבימי בית ראשון [11].

בספר חשמונאים ב (עמ' 71 מהדורת הרטום) מובא גם חזון שראה בחלומו יהודה המכבי עצמו. 

זאת ועוד, בספר חשמונאים [13] וכן ביוסיפון מתוארת ירידת אש מן השמיים בצורת ארי בהקרבתם של החשמונאים.
אחת הגושפנקאות החשובות שמצאתי לרעיון זה היא לא פחות מהבית יוסף עצמו. באו"ח תחילת סי' קי"ב סביב ברכת המחזיר שכינתו לציון הביא הב"י בשם האורחות חיים שחזרה שכינה לישראל בימי בית שני.

לאור הנ"ל יובן עומק הקשר שבין נבואת חגי הקדומה על תחילת ימי בית שני לימי החשמונאים ונס הנצחון שלהם. השלמת בית המקדש השני וגודל כבודו המהותי נעשה רק עם הגעתנו למדרגת 'אוהלי שם' עם שחרורה של ירושלים על ידי המכבים. דברי היעב"ץ והמהרש"א נכוחים - חנוכה רומז לחנוכת המזבח.

מדהים לגלות שבעולם הקבלה בשם החג יש ביטוי לשני שמות של מידות בהנהגה האלוקית. חנו – כ"ה יובן אם כן על פי התקוני זוהר (שהביא יסוד ושורש העבודה בשער המפקד פ"א).
'כה' הוא המידה של כנסת ישראל הרומזת לשם (עיינו שם בקשר לפסוק ותכסהו בשמיכ"ה - שמי כה), '
כה' היא גם המידה שנקראת שכינה.
גם במילים בחגי הנביא ניתן לראות את הרמז הנ"ל. הגמרא שהובאה לעיל דורשת את המילה 'ואכבדה' שאמר חגי הנביא. אפשר לקרוא מילה זו גם 'ואבד כ"ה', וכך דברי הגמרא על כך שאין חמישה גילויי שכינה עולים בקנה אחד עם  התקוני זוהר (אגב גם הה' רומזת לשכינה בסוד המלכות הרמוזה באות רביעית דשם הוי"ה). ובגאונות נבואית הנביא חגי (בפשט וע"פ רש"י) מנחם אותם באותה מילה ממש - כבודי עוד יחזור - ואכבדה. 
במובן זה בכד כסלו התנבא חגי על המזבח שלו, השלמת השראת השכינה בבית שני קרתה יום למחרת בכה כסלו. ההקבלה בין התאריך בנבואת חגי למובא בספר חשמונאים (ח"א ד, נב) זועקת.

מסתבר שהחנוכיה סחה לנו בלט [12] עוד משהו - שכינה שורה בישראל! [2].





[1] לעניין ההכרעה ביניהם - ידוע הכלל ריש לקיש ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן. אך להבנתי מחלוקת זו היא מעין מחלוקת באגדה, וע"פ הכלל שיש ליישב מחלוקות באגדה אפשר לומר שכנראה שניהם הבינו את הבעיה באופן דומה אך ריש לקיש הבין ששורש הבעיה היה בכך שעלו מעט ואם היו עולים הרבה הייתה העצמאות הרוחנית תרבותית מובטחת לנו, דבר זה ביקש רבי יוחנן לחדד, גם כשעולים מעט, אם עולים כאוהלי שם יש מצב של השראת שכינה.
[2] לגבי מהלך זה איתא בשפת אמת כי ישנם שלושה חגים דרבנן כנגד ג' הרגלים. בסוד קבלת אור החמה ע"י הלבנה והארתה המיוחדת בכנס"י. שבועות - מתן תורה מלמעלה וכנגדו פורים - קבלת תורה מלמטה. סוכות זמן חנוכת המקדש הראשון בימי שלמה – השראת שכינה מלמעלה, מול חנוכה של בית המקדש השני השראת שכינה בזכות מעשי התחתונים. ואל מול פסח צריך לבוא חג גאולה עתידה. ניתן לומר כי בימינו מדובר ביום העצמאות, פסח גאולה מלמעלה, שמימית ללא יד אדם, ואילו ביום העצמאות אנו מביאים גאולה בידינו. (והדברים מתכתבים עם הרעיון הידוע גבי היום בשבוע בו יחול כל חג ע"פ השו"ע – בא"ת ב"ש. והאות ע' יוצאת עצמאות והדברים מתאימים כפתור ופרח).
לבסוף עיינו גם בחמדת הימים לחנוכה שהביא בכוונות חנוכה ששם החג הוא 'חנה כ"ו'. וזו כבר מידה גבוהה יותר של גילוי שם הוי"ה ממש ויש לעיין בדבר.
[3] כיצד חיללו היוונים את המזבח?ישנה מחלוקת אחרונים האם צריך חינוך מחדש אף בנגיעת ברזל וכדומה. ודן בשיטותיהם הגר"ש זווין. אמנם בספר חשמונאים ח"א א, נד מובא שהקימו עליו שיקוץ.
[4] תוכלו לראות אותה כאן
[5] וכך כל חינוך הכלים במקדש בין הערביים – ויש לעיין בזה עוד.
[6] 
אף שרבו התירוצים לשאלה זו נציע לפני המעיין תירוץ נוסף. תוכלו לעיין בתירוץ אחר גם בהקדמת חזון עובדיה חנוכה).
[7] 
ואף שגם בזה נאמרו כמה תירוצים כמו נס בשביל ההידור מצוה להביע חביבותן של ישראל, או אישור אלוקי על מלחמת האחים (מהר"ל חדא"ג שבת כא) נתרץ באופן אחר.
[8] 
כנראה שהכוונה לבניין הורדוס.
[9] 
ועיינו עוד ברש"י שבת כב ד"ה ובה היה מסיים וכן בב"י בעניין ברכת המחזיר שכינתו לציון [ודן בשאלה זו ביבי"א].
מוכרחים לציין שישנם מקורות שכבר בימי שמעון הצדיק התחדש נס הנר המערבי. לפי המהלך שבמאמר יש לומר כך: כמו חזרת ישראל לחירותם כך חזרת השכינה לא מתרחשת ברגע אחד, מדובר בתהליך. שמעון הצדיק נפגש עם אלכסנדר מוקדון בקומה זקופה ובראש מורם, ואלכסנדר הגדול כרע והשתחווה לפניו מתוך הבנה שמדובר באיש אלוקים. זוהי תחילת חזרתה של שכינה לישראל שהתבטאה בנר המערבי שלא כבה בימיו. ההתגברות של זה קרתה כשכל העם דחה את היווניות מאליו במלחמות המכבים עד חנוכה.
[10] יש 
להעיר שלא דברנו כאן על פירוש רש"י שם שמבטא פרשנות אחרת חשובה בפני עצמה.
[11] שכן בבית ראשון הגילוי היה 
מצד מדת התפארת ע"ש.
[12] בהלצה יש לומר שאולי רמז המשורר לגמ' יומא לט הנ"ל...
[13] 
ח"ב א, יט ועיין שם בהערה כג של פרופסור א. ש הרטום במהדורתו.
[14] 
כדאי לשים לב, לפי זה עניין המלחמה עקרוני מאוד ולא נקרא החג על שם נס פך השמן. אלא שקצת קשה מדוע לא עשו את החג מכ"ו כבפורים, וצ"ל שסיימו המלחמה בכ"ד לכאורה ונחו בכ"ה (ואולי גם זה טמון במילה חנוכה - נחו כה) ולכן קבעוהו..
[15] נישואים לנשים נכריות, תרבות העסקת עבדים, חילולי שבת בירושלים הם חלק מהמאפיינים המוזכרים בתנ"ך של השפעה זו.