נוער בונה משכן

 

אחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקות את החינוך הדתי כיום הוא כיצד מונעים את הידרדרות הנוער בכלל וביחוד בעידן הקורונה והעצמת זמן המסכים. בעולם כולו מדברים כבר מאתיים שנה על תנועות נוער במובן של נוער שלוקח אחריות, מחליט על כיוון ופועל להגשמת יעדים גדולים. השתייכות לתנועת נוער בדרך כלל מקנה חברה טובה, בגרות, אחריות ותחושת שליחות לנוער ובכך מהווה גורם שמשפר את מצבו הכללי. המדינה שמבינה את העניין מוכנה לתקצב את הנושא ואפילו כאשר מגיעים לצו ראשון בצבא השתייכות לתנועת נוער מעלה את מתאם הקצונה ואת הקב"א.

על רקע זה מעניין לגלות כי בונה המשכן, בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה חגג את בר המצווה שלו עם חנוכת המשכן שעל בנייתו היה מופקד (סנהדרין סט ע"ב, ואמנם עיינו ברש"י דה"י א,ב שסבר שהיה בן שמונה עשרה)...

מה הרעיון להפקיד את בניית המשכן בפני אנשים צעירים או אפילו ילדים? 
אפשרות ראשונה היא הדגשת חכמת הלב הטבעית והזורמת שיש בילדים. הנוער שעדיין לא הסתאב בעוה"ז חש ביתר שאת את פעימות הלב ויש בו רצון כנה להתעלות ללא התפשרות עם מה שהמבוגרים קוראים לו 'גבולות המציאות'. אפשרות שנייה היא להדגיש את טהרת הנוער מחטא העגל שהמשכן הוא תיקונו. אפשרות שלישית היא ההתמקדות בעובדה שהילדים לא היו בעלי רוח עבדותית משום שלא הספיקו לחוות כל כך הרבה שיעבוד והם הדור החד שגם יכנס לארץ שהרי בחטא המרגלים נגזר שבשל חטא העגל לא יכנסו מבן עשרים שנה ומעלה לארץ (עיין רש"י במדבר יד, לג).

אך באמת כל האפשרויות דלעיל יכולות להיות נכונות ביחד – ליבו של הנער טהור מטומאות הנאות עוה"ז והשעבוד אליו, לכן ליבו רותח ושואף בגעגועים וכיסופים למרום ביתר קלות. הוא שומע את הקב"ה בהר סיני ורוצה להנציח בתוכו את המעמד במונומנט של השראת שכינה קבועה.

גם בהגדה של פסח אנו מוצאים את הרבנים הגדולים של דור מרד בר כוכבא מספרים ביציאת מצרים כל הלילה ואת הדור הצעיר, דור התלמידים רואה כבר את עלות השחר של הגאולה מבעד לחלון – רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית. לא עת להתאבל אלא עת להלחם על חרותנו ולהבנות מחדש. ואכן ראש חכמי ישראל רבי עקיבא, שהיה גם המארח של אותו סדר מכונן בבני ברק תמך במרד בכל ליבו עד שהיה לנושא כליו של בר כוכבא.  

רבי עקיבא לא זלזל בנוער אלא הבין שיש לדור החדש וללב הטהור משהו לתרום לגאולת העם התורה והארץ. בדור בו שואפים לגאולה יש לשים לב שמחד לא מאבדים את הקשר לאבות, לדורות הקודמים, ויודעים כיצד לשמר את ההלכות בדקדוקיהן. מאידך לדעת לאמץ את הבנים ולתת להם מקום של כבוד בהנהגה ובבניה. ואולי זוהי התגשמות הנבואה - והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.