היהודי השואל

 שאלו פעם יהודי אחד – למה אתם היהודים על כל שאלה עונים בשאלה? ענה היהודי: 'ולמה לא?'...

חלק מהD.N.A של ליל הסדר הוא לשאול שאלות. ארבעת הקושיות הן ממש חלק חשוב מהלילה. יתרה מזו, מעשים רבים אנו עושים כדי שהילדים ישאלו אותנו 'מה נשתנה הלילה הזה'. בגמרא מסופר על מקרים שבהם האמוראים שמחו משאלת הבן הספונטנית עד שאמרו – 'פטרתנו מלשאול מה נשתנה'. אם חושבים על זה לעומק, למעשה כל ליל הסדר הוא תשובה אחת ארוכה לבן היחיד שאינו יודע לשאול. בשולחן ערוך נפסק שמי שאפילו שני תלמידי חכמים שיושבים יחד צריכים לשאול זה את זה מה נשתנה ואפילו אם חכם יושב לידו ישאל ויענה.

מדוע כל כך חשוב לשאול שאלות בליל הסדר?

תשובה פשוטה לכך היא ששאילת השאלות כמו הסיבה או שתיית יין היא ביטוי לחירות. העבד לא יכול לשאול את האדון מדוע הוא מצווה מה שהוא מצווה, עליו להוריד את הראש ולעשות מה שאומרים לו. הפה של העבד אנוס לעשות מה שהאדון יאמר – על דרך צחות העבד הוא 'אנוס על פי הדיבור'. לבן החורין נפתח הפה והוא יכול לשאול כאוות נפשו. הפה סח, פסח.

תשובה אחרת נוגעת לפן החינוכי והחוויתי של הערב – כדי לקבל תשובה האדם חייב לפנות מקום בעצמו ובאישיותו. השאול הוא בור עמוק, השאלה היא התחברות למקום של החסרון והענווה ומתוך כך יש מקום לתשובה להתקבל.

תשובה עמוקה יותר נוגעת לכך שמה שטמון באשלה הוא חוסר קבלת המציאות כפי שהיא. כל עוד העם המשועבד לא ישאל את עצמו שאלות הוא לעולם לא יצא לחופשי. שאלה כמו 'מי אני' שואל עם שמניח שיש לו זהות, שאלה 'חוצפנית' כפי ששאל גדעון בספר שופטים (פרק ו) את המלאך 'לָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כׇּל־זֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כׇֽל־נִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּ־לָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ ה' ? – מניחה שיש אפשרות אחרת – בה ה' מתגלה כגואלם של ישראל ועם ישראל נמצא בראש ההרים.

עם ישראל מעולם לא קיבל את העולם השבור כפי שהוא. זהו עם שבכל יכולתו מנסה לתקן ולשנות את העולם. העם העז שבאומות לא מפסיק לשאול 'איה ה' (עיין ירמיהו פרק ב). וזה מה שעושה את האדם שותף לקב"ה. אד"ם גימטריא מ"ה (45).

אם נזכה ונקיים את ליל הסדר מכל הלב נזכה שיהיה לנו 'מה (-אדם) נשתנה בלילה הזה'.

ספר הקרבנות, חג הקרבן

 

Karly on Unsplash

במשך הגלות עברה היהדות תהליך של מה שאני מכנה 'וירטואליזציה'. ניקח לדוגמא את אמירות התורה לגבי הלכות מלחמה, צבא ומשטרה. במשך אלפיים שנה למד יהודי פסוקים אלו ומייד 'תרגם' אותן לאמירות כנגד היצר הרע. כי תצא למלחמה על אויבך – מי הוא אויבו של אדם? יצר הרע. אין הכוונה שבאלפיים שנה האחרונות לא היו לעמנו אויבים שהרי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, אלא שלא הייתה לנו יכולת להקים צבא וממילא רק רובדי הדרש הרמז והסוד היו פתוחים מבחינתנו, כל השאר נחשב להלכתא למשיחא. כך היה גם בנוגע למושגים כמו שנת השמיטה, תרומות ומעשרות ואפילו גאולה ויציאה לחירות. הלכות רבות הפכו מדברים מעשיים לדברים שהם 'בחינת'.

עם העלייה לארץ וקיבוץ הגלויות שמתקיים לנגד עינינו השבח לבורא עולם, היהדות מתחילה להתעורר ולהפוך 'בחינת' ל'ממש'. היום ב"ה כולם מכירים את הלכות המצוות התלויות בארץ או לפחות מודעים אליהם. לשם ההבנה - סבינו וסבתותינו בזמן שחיו בגלות לא היו מכירים בחותמת הכשרות שלהם את המילים 'ללא חשש טבל או שביעית'. חייל דתי בצבא יודע שציווי התורה 'ויתד תהיה לך על אזנך', ו 'והיה מחניך קדוש' הן מצוות הנוהגות בזמן הזה ויש הלכות מעשיות שמשתלשלות מהן.

ספר ויקרא הוא ספר שאנו רגילים לעשות לו וירטואליזציה. זהו ספר שלם של קרבנות – דבר שלא יכלנו לקיים כמעט אלפיים שנה והתרחק מאוד ממציאות חיינו היום, ולכן אנו לומדים בו הכל חוץ מפשט. אבל אנו חייבים לקחת בחשבון – אם לא נלמד גם את פשטי המצוות והלכותיהן לא יתעורר בנו החשק לקיימן כפשוטן. ואפילו ברמה הטכנית לא נדע מה לעשות לכשייבנה בית המקדש. לכן לימד מרדכי את ילדי ישראל בשושן הבירה את הלכות קמיצה (אסת"ר פ"ט, ד)  אפילו שבית המקדש עדיין לא היה בנוי ודווקא עסק זה דחה את גזרת המן.  

ליל הסדר הוא דוגמא נפלאה ללילה שאנו חסרים בו את העיקר ואם לא נלמד את ציוויי התורה כפשוטם כלל לא נרגיש בחיסרון זה. קערת ליל הסדר שלנו ריקה ונראית קטנה ועלובה מול קערת הסדר האמיתית. רצון ה' היה שכבר בערב פסח נהיה כולנו יחד בירושלים, נימנה על הקרבן משפחות משפחות (שכן מי יכול לסיים כבש לבדו כמצוות התורה שלא להותיר ממנו עד בוקר) ונשחט אותו בבית המקדש אחר חצות (גם כשיוצא בשבת כמו בשנה זו). לאחר מכן היינו לוקחים את הקרבן וצולים אותו בחצרות הבתים בירושלים ומתארחים לליל הסדר (ללא תשלום) בקומות הקרקע של העיר (שכן קומות עליונות לא התקדשו). קערת הסדר הייתה מצות רכות וחמות מלמטה, עליהם עלי חסה רבים ועל כולם גדי מקולס צלוי ראשו על כרעיו ועל קרבו לקיים מה שנאמר – על מצות ומרורים יאכלוהו. את הקרבן היינו אוכלים בבית אחד, ישובים במעגל (במסיבה – לשון סבוב והסיבה). מיד לאחר אכילת הפסח החפוזה היינו עולים להמשיך את הסדר על הגג או בקומה הראשונה בכדי לאפשר לעוד חבורות לאכול את הקרבן על הקרקע. כך כשההלל נשמע מכל גגות העיר עד תחושה שהגג מתפקע ונבקע עוצמת הקולות היינו ממשיכים לספר ביציאת מצרים וחשים היטב את היותנו בנים לה' אלוקינו. הזרוע והביצה שנמצאים בקערה הקטנה שלפנינו נועדו לסמל ולהזכיר את אשר אמור להיות באמת באותה הקערה, הקרבן שעל שמו נקרא החג – פסח.

קחו אחריות על הסדר שלכם!

אנו עומדים לפני ליל סדר מיוחד מאוד בתולדות עם ישראל. ככל הנראה השנה יהיו הכי הרבה סדרי ליל פסח מאז בריאת העולם. אמנם הנסיבות שהביאו למצב הזה לא נעימות אך השנה רבים  מאיתנו יעשו לראשונה ליל סדר בביתם. האם נדע להפוך את הלימון ללימונדה ולהפיק מעז מתוק? לפניכם כמה טיפים שיעזרו לכם בהקשר:

א. את ליל הסדר צריך להכין. קיבעו זמן לשבת מראש ולחשוב איך מפיקים לילה שיהיה בלתי נשכח עבור כל המשפחה ובעיקר עבור הילדים. אפשר לעשות זאת כזוג או כמשפחה, אך העיקר - לא להיזכר בזה ערב לפני. לשבת כבר עכשיו ולתת על זה את הדעת.

ב. ליל סדר הוא לילה של מורשת. לכל עדה ועדה ואפילו לכל משפחה ומשפחה מנהגים משלה. אם לא זכינו שסבא וסבתא יהיו איתנו בחג נשתדל להתקשר  מבעוד מועד ולשאול הכול לפרטי פרטים, לשבת ולשחזר עם הגדה מולנו ודף ועט בידינו ולרשום כל מה שעולה מהשיחה איתם ומזכרוננו.

ג. קנו הגדות. לא בכל בית יש הגדות של פסח. קנו לכם סט של הגדות אחידות שאתם אוהבים. בהגדה של עורך הסדר סמנו מראש היכן יש להאריך והיכן לקצר ואת כל מה שלמדתם בסעיף הקודם.

ד. לימדו את הלכות ליל הסדר, ישנם שיעורים באינטרנט, פניני הלכה, ואפילו קריאת ההלכות הרשומות בהגדות מראש. הכינו ד' כוסות שיש בהם שיעור, קנו מצות טעימות שקל לאכול מהם את השיעור.

ה. לא לבוא רעבים. הכינו את הילדים מראש (וגם את עצמכם) והאכילו אותם מעט קודם הלילה כדי שלא תאלצו רק להזדרז לקראת הארוחה.

ו. השנה את ליל הסדר מתחילים בסלון! זה לא סוד שההסיבה לא נוחה בצורת הישיבה של ימינו. למעשה זו הסיבה שהראב"ן והראבי"ה (סי' תקכה) כתבו שאין כיום חיוב הסיבה ואף שלא נפסקה הלכה כמותם ההיגיון בדבריהם ברור, בעבר היו חצי יושבים חצי שוכבים על מעין כורסאות ('מיטות') בלשון חז"ל וכך ההסיבה על צד שמאל נוחה מאוד. אך האם יש פתרון להסיבה גם בימינו? מדוע שלא נתחיל את ליל הסדר מהקידוש ועד הסעודה עצמה או לפחות עד הקימה לנטילת הידיים בסלון הבית. כך יתאפשר לנו להסיב בנוחות, לחוש בני חורין ולספר ביציאת מצריים. כשליל הסדר מרובה במשתתפים זה מאוד מסובך בד"כ אך בנסיבות הנוכחיות זו הזדמנות שכדאי לנצל. מלבד זאת, ליל הסדר מלא במעשים שאנו עושים כדי לעורר את הילדים לשאול שאלות. עקירת השולחן הוא אחד המעשים החשובים בהקשר זה בגמרא (פסחים קיד). וכי יש לך עקירת שולחן טובה מזו?

ז. תרגיש בבית, אתה בן חורין. בליל סדר מרובה משתתפים מעורבת מטבע הדברים גם הרבה בושה. הפעם ניתן דרור לכל יכולות המשחק וההתחפשות שלנו. אפשר ללבוש ג'לביות כשחוזרים מבית הכנסת (ולפי ההנחיות החדשות כשמסיימים את התפילה בבית...) או תלבושות אחרות שהכנתם מראש. אפשר לבנות תפאורה מתאימה מבעוד מועד, להכין הצגות קצרות ולשלב אותן במהלך הסיפור ביציאת מצריים. ככלל – כמה שפחות דברי תורה הגותיים וארוכים כמה שיותר סיפורים מהווי השעבוד והגאולה. ספר ביציאת מצריים.

ח. הטילו על כל אחד מהילדים מבעוד יום להכין משהו ללילה הזה. שיהיו שותפים. אם זה תפקידים בהצגה, הכנה של פירוש לקטע מסוים בהגדה שהוא זה שצריך ללמד את כולם, סיפור טוב לשולחן עורך וכדומה.  

ט. אחד ההישגים הנדרשים מליל הסדר הוא להשאיר את הילדים ערים ונוכחים עד הסוף. טריק נהדר לעניין – במהלך הסדר מחלקים על כל השתתפות טובה בסדר אגוזים. שאלה יפה, תשובה מחוכמת, השתתפות בהצגה, כל דבר כזה מזכה באגוז. פרגנו באגוזים, פרגנו במחמאות, החיזוקים החיוביים האלו הם עיקריים מאוד מבחינה חינוכית. בסוף הסדר פותחים 'חנות פרסים' עם תגי מחיר לכל פרס כאשר התשלום מתקבל באגוזים בלבד כמובן...

י. תשירו את ההלל במנגינות האהובות עליכם. צריך להתכונן גם לחלק הזה שהוא אולי שיא ההגדה. תכינו מראש מנגינה לכל קטע, אם זו המנגינה המסורתית, קרליבך או מנגינה עדכנית העיקר שזה יחבר אתכם לתחושת ההודיה לה' ולמילותיו של נעים זמירות ישראל.

ודבר אחרון לסיום,  לא משנה מה יקרה בסוף – אל תכעסו. כל הצדיקים מזהירים מפני הקטרוג של השטן בלילה הזה, הוא ינסה לבוא ולקלקל בכל דרך דווקא בגלל הקדושה והעומק שאפשר להשיג בלילה הכי חשוב בשנה. תחליטו מראש, לא משנה מה יקרה לא נכעס ולא נקפיד.

קרדיט וזכויות על התמונה בראש העמוד - Phil Goodwin