אדמה ושמיים (1)

Photo by Steffan Mitchell on Unsplash

למשפחת אדם הראשון נולדו שני בנים - קין והבל. בנים שעליהם היה מוטל לתקן את העולם כולו לאחר הקללות שבאו בעקבות החטא של הוריהם.

קין לקח על עצמו את התיקון והשמירה על האדמה והבל את התיקון והשמירה על החי[1], אין ספק כי הירידה עד עבודת האדמה היא גדולה ומצריכה חוסן רוחני מיוחד על מנת שלא להפוך לאדם שרחוק מאלוקות[2]. שניהם היו צריכים לתקן את העולם במובן של לעובדה ולשומרה אך גם להרים את המבט אל עבר הקב"ה. בשלב הראשון נדמה היה ששניהם עושים עבודה טובה. נראה היה שקין כבכור האנושות עומד במשימה שכן הוא מציע להקריב קרבן לה'. הקרבן לשון קירבה מסמל את הרמת המבט כלפי שמיא בתחינה שתיקונם יעלה לרצון. אלא שאז קין מביא מפרי האדמה הבאוש.

אם ננסה לדמיין את מצב האנושות אחרי הקללות, נבין כי הקללה שתפסה את מלוא תשומת הלב כבר מרגע הגירוש מגן עדן, הייתה דווקא קללת הארץ. משמעות הקללה עלולה להיות שבני האדם יישארו רעבים. הם יעבדו קשה, יזרעו חיטה והארץ תצמיח במקומה קוץ ודרדר[3]. עלינו לזכור שלא עמדה בפניהם שום ברירה אחרת. אכילת בעלי חיים הייתה אסורה להם[4] וככל הנראה, בדומה לאכילת בשר אדם בדורנו, אפילו לא נלקחה בחשבון. אכן, הניסיון של קין לא היה קל. את מעט הפירות הטובים שהניבה לו הארץ רצה לשמור לו ולמשפחתו. וכאן בדיוק טמונה הטעות היסודית של קין. 

קין חושב שהקב"ה הוא מעין פריץ שיש לרצות, הוא לא מבין שגם למען עבודת תיקון העולם עצמה אתה חייב להחזיר את שם שמיים לבריאה. השראת השכינה טומנת בחובה גם את הברכה הגשמית. קין מקנא בהבל על כך שאלוקים שעה למנחתו. במקום ללמוד לקח ולתקן את עצמו הוא מעלים את האדם הגורם לו לייסורי המצפון ומעורר אותו לשינוי, ורוצח את אחיו.

בעקבות המעשה נגזר על קין שהאדמה לא תוסיף לתת לו את כוחה, עליו להיות נע ונד בארץ. זהו הביטוי של איבוד תפקידו כאחראי על תיקון האדמה. 

קין לא מתייאש ומחליט לבנות עיר. מכיוון שבגלל הגזירה הוא לא יכול לקרוא אותה על שמו, הוא קורא אותה על שם בנו חנוך[5]. חנוך מעבה את העיר וקורא לבנו עירד – ככל הנראה הלחם של המילים עיר עד[6]. בשלב הזה קין מנסה לתקן ולהיטיב את העולם שסביבו ללא קשר לה'. הוא כביכול אומר: 'אם ה' גירש אותי ובכל זאת נתן לי את האדמה הרי שאעשה הכל כדי לחיות בה היטב'. חישבו בעצמכם, אדם שנמצא מגורש מעם פניו של אלוקים לא בונה בגלותו עיר אלא אם כן הוא בטוח שהוא הולך להישאר שם. נראה ששושלת קין מוותרת על הנוכחות האלוקית בחייה ומנסה להתגבר על מכשולי המציאות בלי קשר לאלוקים. לכן שם בנו של עירד הוא מחויאל  - מבחינתו מחוי האל, עזב ה' את העולם ח"ו. כשמדברים כך אז אולי גם ה' עצמו לא חזק כל כך, שכן במקום שהוא כשל – בריאת עולם מוצלח ונוח, אנחנו בני האדם הצלחנו, לכן בדור הבא נקרא בנו מתושאל (תש האל ח"ו) והוא זה שמוליד את למך. למך זה עתיד להיות אבי הדור השביעי של שושלת קין, הדור הקריטי[7]. 

התורה מרחיבה מעט בעניינו של למך בן מתושאל וכך גם המדרש. מה אנו יודעים על למך? הוא הראשון במקרא שמתועד שלקח שתי נשים עדה וצילה. המדרש מסביר שכוונתו הייתה אגואיסטית – אשה לילדים ואשה ליופי. אך אם למך הראשון לפגוע במעמד האשה הרי שנשותיו היו הראשונות למרוד בו – גם עדה וגם צילה מולידות והן גם אלה שמחליטות להפסיק להוליד[8]. עדה מולידה את יבל ויובל ואילו צילה את תובל קין ואת אחותו נעמה. כל אחד מבניו של למך היה מיוחד בפיתוח העולם – יבל – אבי יושב אוהל ומקנה שעבוד החומר, ביות הבהמות. מדוע יש צורך במקנה אם לא אוכלים בשר? מסתבר כי בשושלת קין נפרץ גם העניין הזה. יש לעמוד גם על המילים יושב אוהל. אצל יעקב אבינו נאמר שהיה יושב אוהלים והכוונה בפשטות שהיה אדם רוחני שלא מצא את מקומו בעיר עם המון האדם. האם גם אצל יבל ישנה נטייה רוחנית? המדרש מספר שיבל היה גם אבי מיסוד העבודה הזרה בבתי ע"ז[9]. אחיו של יבל היה יובל אבי כל תופש כינור ועוגב. המוזיקה גם היא נועדה לפיתוח העולם אך באווירה בה שם האל אינו נישא צפוי שהמקום הרוחני אליו תלך ותתפתח יהיה גם הוא נוטה לע"ז או לתאוות זרות[10] . 

תובל קין היה הראשון ללמוד להשתמש במתכת. בראיה היסטורית ההמצאה החשובה ביותר שפתחה את עידן המהפכה התעשייתית הייתה המצאת מנוע הקיטור. מקובל לומר כי ההמצאה החשובה ביותר לפניה הייתה המחרשה שעל מנת להמציא אותה היה צריך לדעת להשתמש בברזל. אלא שבניגוד מדהים לשמות שקרא למך לבניו אשר כולם סובבים סביב בקשת היבול, במדרש אנו מוצאים שבמקום להמציא אמצעים פרודוקטיביים מתוך ההמצאה החדשה, יצאו למך - שהיה כבר זקן וחצי עיוור - ותובל קין בנו לציד עם הנשק שבנה תובל קין. מסופר שם שתובל קין טעה וחשב שקין הוא חיה ולכן אמר לאביו למשוך בקשת. אביו ירה והרג את קין ומתוך תסכול על המעשה ספק את כפיו והרג בטעות גם את תובל קין[11]. מצמרר לגלות שסופה של שושלת קין אירע ביום אחד בו ראשי החץ שייצר תובל קין סוף שרשרת הדורות הרגו את אבי השושלת ובעקיפין גם אותו. הפיתוח הטכנולוגי אשר לא נקרא עליו שם ה' ולא היה מכוון לרצונו הפך להיות לאדם לרועץ ולמכלה.  

כאן מתפנה התורה לספר כי לאדם וחוה נולד בן נוסף ששמו שת, המילה שת בלשון הקודש משמשת גם ליסוד, תשתית. אלו שתי שושלות מתחרות, שושלת קין ושושלת שת[12]. בשתי השושלות ישנה הקבלה מסוימת בין שמות הנולדים דבר שמרמז על קשר ואולי קשר של ניגוד ביניהן. שת מוליד את אנוש אשר בימיו הוחל לקרוא בשם ה'[13]. עיסוקו הוא רוחני, הוא קורא לקב"ה. המושג קריאה בשם ה' משמש הן לתורה והן לתפילה[14] ובשליחות זו המשיכו גם אבותינו אשר גם עליהם כתובה לשון זו. נכדו של אנוש הוא מקבילו של מחויאל בשושלת קין, אלא ששושלת שת קוראת לו  - מהללאל. שימו לב להבדל העצום, לא מחוי כי אם אדרבה מהולל[15]. בשושלת שת נולד גם חנוך אחר. לעומת חנוך אשר עיסוקו בעיר, את חנוך בן ירד מעניינים השמים – ויתהלך חנוך את האלוקים[16]. אל מול מתושאל נולד בשושלת שת מתושלח וגם הוא הוליד אדם בשם למך. בשתי השושלות למך היה אבי הדור האחרון, בשושלת קין אבי הדור השביעי שכן שבעתיים יוקם קין, ובשושלת שת הדור העשירי שכן עשרה דורות מאדם עד נוח[17].

כשלמך הוליד את נח הוא קרא לו כך משום שהוא האמין שנח יביא מנוחה לארץ ואולי גם נחמה לבני האדם[18]. ואכן נח נשא את נעמה אחות תובל קין* והשתמש בהמצאת הברזל והנחושת למטרה יצרנית אשר באמת תביא יבול לעולם – נוח הוא אבי המחרשה. הנישואין בין נח סוף שושלת שת לנעמה סוף שושלת קין הביאו לכך שבפועל שתי השושלות ניצלו ובנו את העולם מחדש לאחר המבול. אלא שנח עצמו בצאתו מן התיבה נוטע כרם נטיעה ששוב מתייחסת להנאות העולם הגשמי ולא חיטה כראוי וכמתבקש מאבי המחרשה.

המבול הוא סוף נאה לאנושות שעסקה מאוד בתיקון הארץ אך שכחה לגמרי מהשמיים. במבול הארץ נמחתה ובכך נקראה האנושות להבנה מחדש שה' נתן את הארץ לבני האדם כדי שיחברו אותה לשמיים.

המשיכו איתנו למאמר הבא על מגדל בבל

---

[1] מסתבר שגם החלב נאסר עליהם שכן מה שיוצא מבהמה אסורה אסור (היוצא מן הטמא טמא). ואם כן הסיבה שיש צורך ברועה צאן היא למען הצאן. כפי שהקב"ה רועה שלנו במזמור לדוד ה' רועי, וכפי שמשה רבינו הוא הרועה הנאמן של ישראל. לא כדי לקבל מהצאן טובה אלא כדי לשמור ולפתח אותם. עוד על עילוי החי תוכל לקרוא בחזון הצמחונות והשלום של הראי"ה. ואולי החלב הותר להם כדרך שמותר בימינו חלב אשה ואכמ"ל בזה.

[2] שימו לב לכך שדבר דומה חוזר בקשר שבין יעקב לעשיו, יעקב אמור להיות איש הרוח – איש תם יושב אהלים ובתפקידו רועה צאן ואילו עשיו צריך להיות איש השדה. זאת לאחר שיצחק אבינו היה האב היחיד שהצליח להיות איש שדה רוחני – "ויצא יצחק לשוח בשדה", וכן יצחק זורע בארץ וחופר בארות ולא רועה צאן כבנו וכאביו. לאחר שעשיו לא מממש את יעודו (מרשיע דרכו – מתכחש ליעודו) יעקב מקבל על עצמו את שני התפקידים ולכן מקבל גם את אשתו לאה שיועדה בכוונה המקורית לעשיו. בין בני יעקב המאבק הזה יחזור (יהודה ויוסף) וכאשר יוסף יצליח להשאר יוסף הצדיק גם בהיותו משביר לכל הארץ הוא יהפך להיות המקטרג הגדול של עשיו שלא הצליח כמותו - וְהָיָה֩ בֵית־יַעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית יֹוסֵ֣ף לֶהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַאֲכָל֑וּם וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ (עובדיה א, יח).

[3] "וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַעְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה׃ בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃" בראשית ג, יז – יט.

[4] "וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־כָּל־עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֔רֶץ וְאֶת־כָּל־הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־בּ֥וֹ פְרִי־עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃ וּֽלְכָל־חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־כָּל־יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃" בראשית א, כט – ל. סנהדרין נט ע"ב.

 

[5] רמב"ן בראשית ד, כב.

[6] דרישת שמות שושלות בני האדם היא דבר שנעשה במדרש בסוד אשר שם שמות בארץ אל תקרי שמות אלא שמות (בשין צרויה - ברכות ד ע"ב). ולכאורה ההיגיון מכריח את הדבר שכן מדוע תטרח התורה לתעד ארוכות את מהלך הדורות אם לא שיש מה ללמוד מכך. ואמנם יש לציין כי ע"פ המו"נ נכתבו השמות במפורט כדי להביע את האמינות של התורה אמנם אם זו הסיבה היחידה, מדוע להאריך בעניינו של למך בן מתושאל או לספר פתאום על שמות נשותיו ובתו דבר שלא נעשה לשאר בני האדם.

[7]

[8]

[9] בראשית רבה כג, ג, וכן ברש"י ורד"ק. אמנם עיין בהכתב והקבלה מה שכתב בשם הגר"א שהיה מתבודד לעבודת ה'. וע"פ זה אולי יש לומר שדווקא בני האשה שלקח למך לשם הולדת בנים יצאו שמיטיבים את מעשיהם ובנה של צילה הרשיע כמבואר בהמשך.

[10] עיין מלבי"ם שמדייק שעוגב מלשון עגבים. וע"פ ההערה הקודמת אפשר לדרוש לטובה ועיין אבע"ז ורד"ק.

[11] הדבר מזכיר באופן מצמרר את שעתיד לקרות אלפי שנים לאחר מכן עת השתמשו בני האדם לראשונה בנשק כימי. אחד הסיפורים מספר שכאשר השתמשו הראשונים לראשונה במתקפת גז כלור הם עשו בצרפתים שמות אך לאחר מכן השתנה כיוון הרוח באופן פתאומי וגם מהם נפלו חללים רבים בצורה אכזרית ומאיימת. 

[12] פרקי דרבי אליעזר

[13] לכאורה מצאנו במקורות מחלוקת האם המילים "אז הוחל לקרוא בשם ה' " מבטאות דבר חיובי או שלילי, וממילא האם אנוש היה צדיק או רשע. ניתן ליישב שאנוש היה צדיק והחל לקרוא בשם ה' במובנים חיוביים אלא שדורו היה רשע ובידם הקריאה בשם ה' הפכה לע"ז.

[14]

[15] אם המילה הלל מורה על אור (יהל נרו – ישעיה  ) אזי מהללאל הוא כמו יאיר על ה' או יאיר ה' את דרכו.

[16] בראשית ה, כב, וכד.

  [17]ההבדל שבין שבע לעשר בעולם פנימיות התורה מתייחס בד"כ לעם מוחין או ללא מוחין, שכן ג' הספירות העליונות הן הכתר החכמה והבינה. זהו גם אחד ההבדלים שבין הקלי' לעולמות הקדושה. המוחין מסמלים את הקשר למעלה.

[18] רש"י ו

* אמנם מצאתי בספר הישר שהייתה נעמה נוספת ואותה נשא נח לאשה - נעמה בת חנוך. דבר זה מיישב גם את הסתירות בנוגע לדמותה של נעמה - האם הייתה צדקת או מרשעת. אלא שיש לשאול כיצד על פי זה נשאר מזרע קין לאחר המבול.

דרוש מתקן עולם (3)

 

Photo by Eugen Str on Unsplash

אם נביט על התורה ממעוף הציפור נגלה דבר מעניין. פרשות בראשית ונח מתפרסות על כמעט אלפיים שנה. כל שאר התורה מדברת על כחמש מאות שנה בלבד. יתרה מכך, בפרשות בראשית ונוח מדובר על כל האנושות, מפרשת לך לך והלאה התורה סובבת סביב משפחה אחת, שהופכת לעם אחד.

מצד שני, הקב"ה מוצג בתורה עצמה כבורא עולם ולא רק כאל המוציא ממצרים וגם ברור שה' טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו - כולל העולם כולו, על הדומם הצומח החי ובני האדם שבו. אם כך מהו פשר ההתעסקות המוגברת בעם ישראל. פרשות בראשית ונוח באות להבהיר את הסיבה – היו ניסיונות לתיקון העולם לפני ישראל, הם הסתיימו באופנים קטסטרופליים. הבחירה באברהם אבינו ובעם ישראל לתקן את העולם היא בעצם הצ'אנס האחרון לתיקון העולם (לכן גם לא תתואר החלפת עם ישראל שכן כמוה כהתייאשות מהעולם כולו והחרבתו).

אך מדוע חשוב ללמוד את פרטי הקורות את הדורות ההם? דור המבול ודור הפלגה מלמדים אותנו תובנות חשובות על הניסיונות הקודמים לתיקון העולם ומתוך כך אנו לומדים מתוך הניסיון של האנושות על שליחותנו בעולם.

בדור המבול מצאנו פיתוח טכנולוגי שהיה לאנושות כגולם שעלה על יוצרו. תובל קין אבי כל חורש נחושת וברזל לקח את פיתוחיו לכיוון תעשיית הנשק, וצד איתו בעלי חיים (דבר שהיה אסור ע"י אלוקים באותו זמן) ואולי גם מעבר לכך. גם הקריאה בשם ה' הוחלה, הפכה להיות כחולין (רש"י). אקסטזות דתיות של עבודה זרה ועריות היו המקסימום התרבותי שהאנושות ידעה לייצר בדמות יובל שהיה אבי כל תופש כינור ועוגב (מלבי"ם על אתר). בסופו של דבר ראשי החץ שפיתח תובל קין שימשו להרוג את ראש השושלת שלו קין ולהביא להשמדתה. שושלת שת גם היא נתקעה ולמעט מס' צדיקים בודדים (חנוך, מתושלח ונח) גם היא שקעה באכילת הבשר, הגזל והניאוף. המצאת המחרשה על ידי נוח גיסו של תובל קין שהשתמש בהמצאתו לטובה, הייתה מעט מדי ומאוחר מדי מכדי שהאנושות תשתלט על עצמה. ובא הקב"ה והפך את העולם.

בדור הפלגה הבינה האנושות שכוחה רב מדי ועליה להתאחד כדי לשלוט בו. הם בחרו להקים מגדל שראשו בשמיים, פרוייקט אנושי אדיר שעשוי לספק עבודה ומזון לכולם אך ללא קריאה בשם ה'. הגמרא ממשילה את הצעד הזה לשימת ע"ז בראש המגדל, כמו שלמדנו שבמקום שיש יחסים חברתיים ללא תורה – יש מעין ע"ז, שלשה שאכלו ולא אמרו ד"ת כאילו אכלו מזבחי מתים.  תשובתו של הקב"ה – ללא הקשר האמיתי שמאחד בין הכל שם שמיים, סופה של אחדת כזו הוא פירוד גדול. הם נלחמים זה בזה ויחד עם קטסטרופה טבעית גדולה העולם נמחה (בחלקו) שוב. 

על רקע זה מגיע אברהם (בשנת 1948 לבריאת העולם) הוא קורא בשם ה' ומתחיל בפרוייקט הטבת ותיקון העולם מהשורש על ידי בניית משפחה ועם שיעשה זאת במשפחת העמים.

ואולי יש בדבר גם תובנה אלינו. לאחר הפיתוחים הטכנולוגיים האדירים בדורות האחרונים, ובסוף המהפכה התעשייתית אנשים ניצלו את הטכנולוגיה להתחמש אלו כנגד אלו, עד שבאה מלחמת העולם הראשונה והחריבה את הכל. לאחר מכן ניסתה האנושות להתאחד בחבר הלאומים, בשיטות כלכליות חובקות עולם או בשיטות פוליטיות בעלות משמעות לחברת המונים ושוב באה מלחמת העולם השניה והראתה איך הכל הוביל לפירוד ולא לאיחוד של אמת. 

האם הצעד הבא יהיה ההזדמנות של עם ישראל היושב במדינתו להאיר את אורו המיוחד במשפחת העמים? 

מגדל בבל מודרני (2)

מדוע נסמך עניינו של אברהם אבינו לדור הפלגה? 
* כדאי לעיין גם במאמר על דור המבול - ארץ ושמיים

אליעזר זמנהוף היה אחד מהמוני אנשים שהבינו שהאנושות צריכה להתאחד, אך בשונה מרובנו הוא עשה גם ניסיון רציני לקדם את זה. על אף שבהכשרתו היה 'רק' רופא עיניים הוא למד למעלה מעשר שפות והמציא את השפה המתוכננת הגדולה בעולם – אספרנטו. תקוותו הייתה שכולם ידברו שפה אחת וכך יהיה אפשר לאחד את כולם. בינתיים זה הצליח לסחוף כמיליון וחצי אנשים ברחבי העולם וליצור בדרך אגב דת יפנית אחת בשם אומוטו שרואה בזמנהוף אל...

מאז ומעולם כמעט כל אדם חושב מבין שהמשפחה הגדולה של האנושות צריכה להיות מאוחדת. אין שום הגיון בכך שלא ננצל את המשאבים של כדור הארץ בשום שכל ובתבונה באופן שיהיה טוב לכולם. פעמים שהתובנה הזו מגיעה לאחר קטסטרופה, אלברט איינשטיין למשל הקדיש את חייו לניסיון ליצור פדרציה עולמית של שלטון מרכזי אחד לאחר שראה את תוצאות הפצצה הגרעינית שהיה מיוצריה.

ובכן, לעת עתה כל הניסיונות לאחד את העולם עלו בתוהו.

------------------

כך מתוארת במדרש[1] פגישתם הראשונה של אברהם אבינו וריבונו של עולם -

אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר: 'תאמר שבירה זו בלא מנהיג?!' הציץ עליו בעל הבירה אמר לו: 'אני הוא בעל הבירה'. כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר: 'תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג?!' הציץ עליו הקב"ה ואמר לו: 'אני הוא בעל העולם' ... הוי "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם".

להבנתי, הבירה הדולקת שראה אברהם הייתה בירה של ממש, בירה ספציפית[2] -היה זה מגדל בבל.

בשונה מדור המבול שחטאו נתפרש בתורה, חטאו של דור הפלגה לא נתפרש[3]. מה שמפורש בתורה לגבי מאורע גלובלי זה הוא רק הרצון של אותו דור במגדל גבוה. מה לא נכון בזה?

לאחר הייאוש מפיתוח טכנולוגי של כל אחד על חשבון חברו, דבר שהביא להתמכרות להנאות פרטיות וחמס שמבטא אגואיזם. אפילו נח עצמו לאחר היציאה מהתיבה נוטע כרם שמסמל הליכה אחר התאוות ולא חיטה כמתבקש מאבי המחרשה. דור הפלגה היה ניסיון של האנושות להגיע לתיקון העולם בדרך אחרת גם היא לפי המחשבה האנושית וללא קשר לבורא עולם. 'הבה נבנה חברת המונים כזו שבא נמצא את כל חפצנו וצרכינו. נתאחד סביב פרוייקט אחד, מגדל אחד שיקרב את כולנו פיזית וממילא גם נפשית'.  'ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים'. אך בעוד שכולם דברו בפיהם 'שפה אחת', בלבם בעצם ביקשו 'דברים אחדים'. אינטרסים רבים חברו סביב הפרויקט ההנדסי השאפתני בעולם. 

אינני יודע אם אכן הניחו אנשיו של נמרוד באופן פיזי בראש המגדל ע"ז עם חרב ביד וכיוונו שהיא תלחם עבורם בשמיים עם אלוקים [4], אך כאשר יש ריק ואין גורם מאחד אמתי, בראש המגדל עומד בפועל רעיון פירודי שמסמל עבודה זרה [5].

עולמם של בוני המגדל מהווה אנטיתזה לעולמם של צדיקים. במדרש מסופר [6] שאגודת בוני המגדל הייתה כלל עולמית למעט שני אנשים – אברהם הצעיר ונח הזקן. הם היו היחידים שלא נכנסו לאגודת תיקון העולם הזו. ואולי ניתן לומר יותר מכך - כל האגודה הזו הייתה על בסיס של פירוד מהם כמייצגי השמיים. לשיטתו של אברהם במרכז האחדות העולמית חייב להיות שם שמיים.

אברהם רואה את השאיפה הגלובלית להתאחד וקולט שעל אף שהיא אמיתית, משהו בה מאוד לא מדוייק. מחד הבירה דולקת במשמעות של מוארת - יש בה שאיפה אמתית. העולם כולו דולק (רודף) אחרי משהו כולל וגדול ממנו. מאידך, הבירה הזו דולקת במובן של נשרפת או שורפת את עצמה - בני אדם נופלים מהמגדל ואין איש שם ליבו לכך, חיי אדם איבדו משמעותם בתוך הפרוייקט ההמוני, כולם לוקים בעיורון בגלל ש'המטרה הגדולה' מסנוורת אותם. מכאן למד אברהם לקח נוסף כשמנסים להתאחד ושם שמיים לא במרכז זה כמו לשחק באש.

בעתיד ינסה גם אברהם לאחד את העולם [7], אך אברהם מבין שכדי להתאחד עליו למצוא את הנקודה המשותפת האמיתית, את ה'אבא' המשותף לכולנו. לכן אברהם זוכה להקרא אב המון גויים הוא השורש או עיקר העץ [8] שמזרים חיים לכל הענפים [9].

את מגמות איחוד העולם אנו רואים היטב גם בימינו, חבר הלאומים או הגלגול החדש האו"ם, האיחוד הארופי, בריתות צבאיות כמו נאט"ו, או כלכליות כמו g7, כולם חלק מאותה שאיפה אדירה להתאחד. השאיפה הזו נובעת מה' אחד ועל העוסקים באחדות להבין את זה ולפעול על פי זה. מסתבר שאלו שיודעים לעשות את זה נכון וממילא קרואים לכך הם בני אברהם אבינו – עם ישראל, המשיח של כל האומות [10].

ואכן לעתיד לבוא נמצא בנביא בניין אחד גבוה שיאחד את כולם. אלא שבניגוד למגדל בבל לא יהיה זה מגדל שמפריד בין שמים וארץ כדי לעשות לנו שם. בית המקדש שבירושלים יהיה נקודת ההשקה שבין שמים וארץ ותפקידו האוניברסלי לשמש כבית תפילה לכל העמים [11].
יותר מזה, בנביא צפניה צפונה נבואה על שפה אחת שכל העולם ילך על פיה. זו תהיה שפה שלא מסתירה עוד את שם ה' כי אם אדרבה מגלה אותו.

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה: בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה': [12]

כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד: [13]  

המשיכו איתנו למאמר קצר שמסדר את שני המאמרים הקודמים.

---

[1] בראשית רבה ט"ל.

[2] חישבו על הקשר בין בירה אחת לחורבה אחת בתחילת מסכת ברכות.

[3] גמ' פרק חלק.

[4] רש"י בשם המדרש.

[5] מעין זה הוא מה שאמרו חז"ל על שלושה שאכלו על שולחן אחד ואין ביניהם דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים [זבחי ע"ז]. חברה בסיסית [אחד יותר מזוג] חייבת תורה כדי להתאחד, אחרת יש אוטומטית סרך של ע"ז. [פניני הלכה הל' זימון].

[6] מדרשים ועיין בפירוש הנצי"ב מוולוז'ין בהעמק דבר.

[7] 'אחותי' זה אברהם שאיחה את כל העולם כולו [שה"ש רבה].

[8] אב כעץ – עיין כתובות

[9] זוהר פרשת בשלח על שליטת עם ישראל בשונה משליטת אומות העולם.

[10] עיין היטב בפרק ב' בתהלים. ישראל הם בחינת המשיח של העולם – ישעיהו נ"ג ע"פ ריה"ל במאמר ב' בכוזרי.

[11] מעניין שע"פ הריטב"א בנדרים בביהמ"ק כל השפות מתקבלות כנדרים לכל הדעות כי שם יש ביטוי לכולן בהיות שכל באי עולם מגיעים שמה.

[12] ישעיה פרק ב'. המהרש"א ב"ב דף עה מסביר שגובהה העתידי של ירושלים קשור לתפקידה כמאחדת את האומה.

[13] צפניה פרק ג'.