עזרא הסופר העלה שמות החדשים מבבל. ברור אם כן
שאלול הוא שם בארמית לחודש השישי על פי התורה[1]. כבר הראשונים[2] דנו בשאלה כיצד שינה עזרא ממה
שאמרה תורה 'החודש הזה לכם ראשון הוא לכם לחודשי השנה'.
אך מה שיש להעמיק בו הוא ביאור המילה
הזו. מה המילה אלול אומרת?
בעברית פשוטה אלול הוא חיפוש. על
המרגלים נאמר 'ויתורו את הארץ' ואונקלוס תירגם ויאללון ית ארעא. ננסה לחקור יחד מה
אנו מחפשים באלול.
ראשית –
אלול הוא חיפוש של המעשים שלנו. 'נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אליך'. בחשבון הנפש
אנו מחפשים, ממשמשים ומפשפשים במעשינו על מנת לשמר ולשפר את הטוב ולהיפרד מהרע.
ביום יום אנו עלולים שלא לחפש במעשינו
את מה שלא נוח לנו למצוא. בימים אלו כולנו מתרכזים בלמצוא את הרע ולבער אותו
מקרבנו.
שנית – במבט
גדול יותר, אלול הוא חיפוש שלנו את ה'. אחד מחטאי עם ישראל בבית ראשון היה
'והכהנים והעם לא אמרו איה ה' ". המנוע של עבודת ה' הוא תחושת 'איה ה' ''.
חיפוש אחר הנשגב, המעבר והשמיימי עומד בבסיס כל לימוד התורה ועשיית המצוות.
אולי באלול תלוי גם חיפוש נוסף [שלישי
במספר] – החיפוש שלנו את עצמנו. הראי"ה מדגיש כי מייד לאחר חטא אדם
הראשון שואל הקב"ה את האדם –'אייכה?'. אין זה רק להכנס עם האדם בדברים במובן
הפשוט. שאלת האייכה שואלת בעצם היכן מדרגת האדם שבך, היכן האישיות המוסרית
האינדיבידואלית שלך? ובמובן עמוק יותר גם עם ישראל כולו נשאל 'איכה'[3] במגילת איכה שכן איכה אותיות
איכה. אפילו הנביא יחזקאל פתח את נבואתו 'ואני
בתוך הגולה'. לאחר החטא האני העצמי שלי אבוד ממני ועלי לצאת למסע על מנת להשיב
אותו...
אך אלול הוא חיפוש מחודש [רביעי
ואחרון לעת עתה] בהרבה מכל הבחינות שהובאו לעיל. שימו לבכם הטהור לרעיון הבא:
האם חשבת פעם מה היחס בינך לבין אלוקים?
אתה בן או עבד? אולי בכלל משהו אחר⁉
מכיוון שהיחסים שלנו עם הקב"ה מאוד חשובים לנו, העיסוק הזה הוא כמעט הכרחי. הסיבה לכך היא שהרי לכל מודל יחסים כזה יש הרבה השלכות: בן ואבא - אלו יחסים מלאי אהבה. עבד ומלך - יחסי יראה ורוממות וכו'.
מכיוון שהיחסים שלנו עם הקב"ה מאוד חשובים לנו, העיסוק הזה הוא כמעט הכרחי. הסיבה לכך היא שהרי לכל מודל יחסים כזה יש הרבה השלכות: בן ואבא - אלו יחסים מלאי אהבה. עבד ומלך - יחסי יראה ורוממות וכו'.
בספר תהלים דוד
המלך ע''ה מלמד אותנו על יחס מפתיע - לא רק בן ולא רק עבד אלא גם... בהמה!
בפסוק נאמר:
'ואני בער לא אדע, בהמות הייתי עמך'. (תהלים ע''ג) גם במזמור לדוד (שם כ"ג) הזכור לכולנו על פה מהקידוש הדימוי כולו הוא לבהמה שהקב"ה הוא הרועה שלה - 'ה' רועי לא אחסר'. אך יותר מכך דוד ממשיך וממשיל אותנו לבהמה שאיבדה לגמרי את הדרך.
בפסוק נאמר:
'ואני בער לא אדע, בהמות הייתי עמך'. (תהלים ע''ג) גם במזמור לדוד (שם כ"ג) הזכור לכולנו על פה מהקידוש הדימוי כולו הוא לבהמה שהקב"ה הוא הרועה שלה - 'ה' רועי לא אחסר'. אך יותר מכך דוד ממשיך וממשיל אותנו לבהמה שאיבדה לגמרי את הדרך.
דוד זועק: 'תעיתי כשה אובד - בקש עבדך!' (שם, קי''ט)
ההשלכה המרכזית של התואר הזה היא
שכשמדברים על תשובה אנחנו בד"כ נורא מדגישים את זה ש אנחנו מחפשים את ה'. (וגם את מעשינו).
אבל נקודת המבט החדשה שלמדנו מדוד המלך מביאה כיוון אחר.
היא ממחישה את חוסר האונים והתלות המוחלטת שלנו ברועה ['ה' רועי לא אחסר']. אני מבקש ממך - 'הקב"ה - אתה תחפש אותי'. אפילו לעשות תשובה אינני יכול בלעדייך.
אבל נקודת המבט החדשה שלמדנו מדוד המלך מביאה כיוון אחר.
היא ממחישה את חוסר האונים והתלות המוחלטת שלנו ברועה ['ה' רועי לא אחסר']. אני מבקש ממך - 'הקב"ה - אתה תחפש אותי'. אפילו לעשות תשובה אינני יכול בלעדייך.
והדברים קשורים למצות השבת אבידה שבפרשה שלנו, פרשת כי תצא. התורה אומרת לא תוכל להתעלם משיו הנידח של חברך - השב תשיבם.
וה' ישתבח שמו - נאה דורש [מאיתנו] ונאה מקיים - מחפש אותנו ומשיב את כל האבדות (ובאור החיים הקדוש כתב שכשאדם מחזיר בתשובה הוא משיב אבדה לקב"ה כביכול).
לנו רק נותר לזכור זאת בעצמנו, להתפלל
חזק, וכמובן - לא לאבד את עצמנו שוב!
[1] בספירה מחודש ניסן.
[2] עיינו ברמב"ן על החודש הזה לכם ובעיקרים
לר"י אלבו.
[3] אי – כה? וידוע כי כ"ה הוא אחד משמות השכינה
כמובא בשערי אורה. וע"פ סוד זה מתפרש יפה מה שמובא בזוהר וכתבים שתשוב"ה
נוטריקון תשוב – ה' למקומה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.