על תכנות מחשבים, שבת ומשכן

בסיס תורת המחשוב כולה היא השפה הבינארית. בשפה זו ניתן לתרגם כל עצם, תמונה, קול וכדומה לאפס ואחת. המתכנתים יודעים לצרף קודים מתקדמים יותר של אותיות שבבסיסן עומדת אותה השפה הבינארית ועל ידם 'לברוא' עולם וירטואלי.
אני מוצא במשל המודרני הזה את הדבר הקרוב ביותר למה שלמדונו חז"ל – הקב"ה ברא את העולם על ידי האותיות הקדושות, ובסיסן הוא המידות האלוקיות הבסיסיות של אור וכלי, חסד ודין.

בפרשתנו מופיע הציווי על השבת ומיד לאחריו סיפור הביצוע של המשכן וכליו. הקשר ההלכתי בין יום השבת למשכן הוא מן המפורסמות. ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת הן המלאכות שנעשו בהקמת המשכן. מלאכת הבישול – כנגד בישול הצבעים שבהם נצבעו יריעות המשכן, מלאכת הוצאה מרשות לרשות והעברת ד' אמות ברשות הרבים – כנגד העברת קרשי המשכן וכו'. אבל נדמה שיש בקשר בין שבת למשכן פן עמוק יותר שזוקק עיון מחודש.

כפי שלמדנו בפרשת בראשית - שבת קודש היא נגזרת של מנוחתו של הקב"ה, כשם שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים ואח"כ שבת כך עלינו לעשות מלאכה בששת הימים ואח"כ לשבות. כאמור, העולם נברא בעשרה מאמרות, והכוונה שאבני הבניין הבסיסיות שלו הן האותיות שמרכיבות יחד מאמר. המשכן הוא סמל לעולם כולו. שולחן לחם הפנים למשל מייצג את הפרנסה העולמית, המנורה את החכמה והדעת וארון הברית את התורה. המשכן הוא מעין העולם שלנו באופן וירטואלי.
לאור זאת כל כך מתבקש התואר שנותנת הגמרא לבצלאל בן אורי – 'שהיה יודע לצרף אותיות שנבראו בהם שמיים וארץ'. אנו מוצאים כי המלאכות שנעשו בהקמת המשכן מקבילות ממש לאלו שנעשו בבריאת שמיים וארץ.
לכן כשם ששבת הקב"ה מבריאת העולם באותיות כך אנו שובתים מבריאת העולם קטן שלנו – המשכן, שגם הוא בנוי מאותיות, אותן האותיות שנבראו בהן שמיים וארץ.

זהו הקשר הפנימי שבין השבת למשכן ולכן קדם הציווי על השבת לציווי על המשכן.
אמנם המשכן איננו עולם וירטואלי, כזה שחסר חיבור לעולם המציאותי. הקב"ה לימד את בצלאל ואהליאב כיצד ניתן לבנות בתוך המציאות את המעבד שלה ,אם נחזור לדוגמת המחשב, ובכך להשפיע על העולם כולו. המשכן הוא המוח של העולם.