אבא עשיר אבא עני

 

מהדמות של יוסף הצדיק לומדים שני שיעורים חשובים על עוני ועל עושר. 

השיעור הראשון שלמדנו ממנו הוא איך להיות עני.
לאחר שנמכר על ידי האנשים הקרובים לו ביותר, יוסף גולה בעל כורחו ובחוסר כל שהרי אפילו כותנתו נלקחה ממנו בכוח, וכך הוא מוצא את עצמו כעבד בבית שר הטבחים. כל אחד אחר היה מתייאש או מנסה להתחנף לאדון (או לגברת הבית), אך יוסף נשאר נאמן לעצמו ולערכיו. יתרה מזאת, יוסף עושה את תפקידו על הצד הטוב ביותר לא משנה היכן הוא נמצא. הוא לא מחכה ל'פריצה הגדולה' ולא מחפש את האור בקצה המנהרה, יוסף רואה בעצמו את האור שבמנהרה. לכן גם בבית פוטיפר כולם נמשכים אחריו וגם בבור הכלא אנשים מתקרבים אליו ממש כמו פרפרים לאור. במפגש שבין יעקב ועשיו בפרשת וישלח עשיו מכריז 'יש לי רב' – פשוט הרבה, לעומתו יעקב אומר 'יש לי כל'. אלו שתי תפיסות עולם, אך לא פחות מכך תפיסות של האדם כלפי עצמו. יוסף בנו האהוב ותלמידו הגדול של יעקב מתנהג כאדם שיש לו הכל, הרבה לפני שיש לו רב. ויש שיאמרו שזה סוד כוחו.

מתוך ההבנה שהכל תלוי בו והשמחה בכל מה שיש לו, יוסף ביצירתיות יודע להפוך את מה שאחרים רואים כקטסטרופה ומשבר להזדמנות. לכל אדם אחר שבע שנות רעב שיבלעו שבע שנות שובע נשמעות די מייאשות, הרי סה"כ השבע והרעב מתקזזות - 'ולא נודע כי בא אל קרבנה'. אך מתוך אמונה בה' ובטוב שבמציאות יוסף משכיל להבין שאם אלוקים מודיע לפרעה את אשר הוא עושה אזי יש מידיעה זו ברכה גדולה. יוסף הופך את יתרון הידע המוקדם על הרעב שיבוא להצלחה כלכלית מסחררת, בשעה שכל העולם רעב מצריים מתעשרת משום שהשכילה לשמור אוכל וכך הופכת למעצמה עולמית. 

השם יוסף מרמז על שתי ההנהגות האלו. מצד אחד הוא תמיד מוסיף והולך, משתדל יותר ומחפש היכן יש מקום להשתדרג. מצד שני מתוך אמונה הוא עומד בתפילה לה' שיוסיף לו כוח ואכן ה' פותח בפניו דלתות עליהן יכל יוסף רק לחלום.

השיעור שני שלמדנו מיוסף הצדיק הוא איך להיות עשיר.
העושר הוא דבר שנותן לאדם תחושת כוח. ישנו חשש ממשי שכאשר אדם יקבל עמדת כוח הוא ישכח את הדרך הקשה שהביאה אותה אליה, ואת האנשים שלא זכו להגיע לאן שהוא זכה. חישבו על הסיטואציה: בוס צועק על העובד שלו על שהוא לא עושה את עבודתו בדיוק כמצופה. אילו יכל העובד היה אומר – 'קצת סבלנות, אדוני הרי אך לפני כמה שנים היית אתה הבחור החדש במשרד, הסטאז'ר או המתלמד בסדנה'. ואכן כתבו חכמי המוסר הראשונים 'ניסיון העושר גדול מניסיון העוני'. לכן כאשר לאדם עמדה מכובדת אותה הרוויח ביושר, משמיים יעמידו אותו דווקא אז בניסיון השכחה. יוסף הצדיק עומד בניסיון כאשר הוא לוקח את חכמתו ועושרו ורותם אתם לטובת מצרים, להביא שפע לכל העם ואולי גם לעמי הסביבה הסובלים מרעב. ובכל זאת, כלפי עצמו הוא חושב שיש מקום לשכחת החיים הקודמים שלו, והוא קורא לבנו מנשה 'כי נשני אלוקים את כל עמלי ואת כל בית אבי'. אך רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום, כנגד כל הסיכויים עומדים לפניו אחיו, ושלא במודע מזכירים לו כי הוא עדיין אחיהם האובד.

בפרשות מקץ וויגש יוסף מחליט להשתמש בכוח שלו למשימה חשובה נוספת - כדי לאחד מחדש את המשפחה תוך בחינת מידת נאמנותם לאחיו בנימין, בנה השני של רחל צרת אימם. בכך שוב לוקח יוסף אחריות ולא משתמש בממונו לטובת עצמו בלבד ועומד באופן מלא בניסיון העושר.