האזינו

מסופר (הו' בספר 'והגדת', של הגה"צ רבי יעקב גלינסקי), על סוחר יהודי שהתגורר בסין והחליט לייבא בעצמו סחורות מאירופה. הפליג ויצר קשרים עם יצרנים וספקים, ולפני שובו נסע לראדין לקבל ברכת ה'חפץ חיים'. הציג עצמו: כאדם שהגיע מסין.

סין, בקצה העולם. "מה נשמע בסין?", התעניין ה'חפץ חיים', נאנח: "העניינים יגעים. היהודים מפוזרים. אין חנוך יהודי, אין שחיטה כשרה, יש ניסיונות קשים בשמירת השבת, השם ירחם".

ה'חפץ חיים' לא התפעל. ענה: "צרתכם צרת רבים בדורנו. בקהילות רבות, מאוסטרליה ודרום אפריקה ועד לדרום אמריקה וצפונה. חברתי עבורם את ספרי 'נדחי ישראל'. קח עמך כמה ספרים תפיץ אותם בסין. הם מורים איך להחזיק מעמד בתנאים הקשים  - "ומה עוד נשמע בסין?"

תמה: על מצב היהודים כבר ספר, על מה עוד ידווח? אמר: "זה כמה שבועות שיצאתי משם". "אבל לפני שהפלגת, על מה דברו שם, על מה דווחו העיתונים?", ענה: "הסינים בנו סכר ענק, שפנה עמק שלם להתיישבות חקלאית, אבל הסכר נבנה ברשלנות ומסת המים הכבירה ערערה אותו. הוא קרס ומאה אלף סינים טבעו למוות!"

ה'חפץ חיים' הזדעזע: "אוי ואבוי, מדת הדין מתוחה, עד לסין הגיעה!", "הרב, מותר לשאול שאלה?", "ודאי", "כשספרתי על מצבם העגום של היהודים, הגיב הרב בהשלמה. וכשספרתי על טביעתם של איכרים סיניים, מזדעזע הוא כל כך?!". "ברכות יחולו על ראשך! אמור לי, בוורשה היית?", "ודאי!", לראדין, מגיעים דרך וורשה.

"כמה יהודים גרים שם, ומה חלקם באכלוסיה?", תמה, אבל ענה: "מספרים שכשלוש מאות אלף יהודים, מתוך כמיליון תושבים". "כן" אשר ה'חפץ חיים', "כך אומרים". "אמור נא, אלו היית רואה אדם עומד בכיכר העיר ונואם באידיש, אל מי הוא פונה?", "מה השאלה? ליהודים העוברים ושבים!", "אבל בעצמך אמרת שאינם אלא מעוט!", חייך: "אכן הגויים הם הרוב, אבל אינם מבינים אידיש. אם דיבר באידיש, ליהודים דיבר!".

"כדבריך", הנהן ה'חפץ חיים', "אם כך, הלא תבין? שטפון הגורף מאה אלף יצורי אנוש, 'מי במים', השם ירחם, שפת שמים הוא, אותות ממרום. אך מי מבין אותו? מי יתבונן בו ומי יזדעזע ממנו? הסינים? אינם מבינים שפה זו! אם כן, אל מי פנו, למי אותתו? לנו! אבל אנו, בראדין אנו. ומהיכן נדע על האתות, איך נשמע את הנאום השמימי? הביאוך הנה, שתספר אודותיו!". זה המבט הנכון, המפוכח, המבט של ה'חפץ חיים' זצ"ל. ע"כ.

הפרשה מבקשת מאיתנו בראש ובראשונה להאזין, לשמוע, להקשיב ולשים אל ליבנו את הקורה סביבנו. רק אם נאזין וננסה להבין מה ה' רומז לנו יש סיכוי שנוכל להיטיב את מעשינו ולשנות את המצב.