קדימה, להתייצב!

פרשת השבוע מתחילה במילה שפירושה התייצבות. התייצבות היא עמידה בזקיפות קומה ובחוזק כהכנה לדבר גדול. בפתח הכניסה לארץ ישראל נדרשים ישראל לעמוד באופן ניצב להיישיר מבט קדימה ולהבין את אשר עומד להתחולל. הכניסה לארץ היא הכניסה לברית.

הגמרא במסכת ברכות (מט) אומרת שמי שלא הזכיר בברכת המזון ארץ, ברית ותורה לא יצא ידי חובתו. מבואר שם בגמרא ובראשונים שעיקר הברכה היא על הארץ כפי שכתוב במפורש בתורה, והברית והתורה נזכרות שם בגלל ארץ ישראל שכן בעבורן ניתנה הארץ. אנו מבינים שארץ ישראל איננה ככל הארצות, הברית משולבת בה באופן עצמי. הארץ ניתנה לנו עבור ברית המילה של האבות, עליה נכרתו יג בריתות של אהבה שהופכות אותנו להיות אחד עם הקב"ה, ואכן אהבה גימ' 13 גימ' אחד. הזוה"ק בפרשת לך לך מוסיף שגם האחיזה בארץ תלויה בשמירת הברית, ברית המילה ובכלל ברית התורה. 

הזוה"ק אומר שהמילה 'היום' שבתחילת פרשת ניצבים מרמזת לראש השנה שנקרא 'היום'. בכל שנה עם פתיחת השנה החדשה שמסמלת שפע חיים חדש שמבקש לרדת לעולם אנו מתייצבים לפני הברית מחדש. עלינו לבחור להיות מבניהם של האבות והאמהות הקדושים עבור דרך משה רבינו ע"ה ודוד המלך בהמשך שכרתו ברית עם ה' לגלות את שמו בעולם ולהסיר את העורלה העולמית.

בראש השנה אנו חוזרים לשורש הדברים, לשאלה היסודית ביותר אותה יכול לשאול רק מי שעומד בזקיפות קומה ומיישיר מבט אל המשימה הגדולה – האם אני בן ברית טוב לרבונו של עולם? האם אני מקיים את חלקי בשותפות הזו שבין הבורא לישראל. לא רק האדם עומד בראש השנה בדין, גם העם כולו עומד ניצב ודור לדור מעביר את השליחות – "לדור ודור המליכו לאל כי הוא לבדו מרום וקדוש''.

מתוך כך גם למלחמה אנו מתייצבים. כבר אביהן של ישראל הרמב"ן בדרשתו לראש השנה דימה אותו ליום המלחמה. כשחיילינו הקדושים מנחיתים אש וגופרית על אויבי האנושות כולה, משחררים את הארץ (נחלות זבולון ואשר בצפון ויהודה בדרום) ובעז"ה גם מתיישבים בה בשמחה, הם מקיימים בצורה המלאה ביותר את התפילה 'מלוך על כל העולם כולו בכבודך'.

ויש עוד התייצבות בתורה "התייצבו וראו את ישועת ה'" – שנזכה לעמוד ניצבים בברית, בתורה, בארץ ובישועה השלמה.

תיקון תהלים

 

כידוע ספר תהלים הוא מעין לקוטי תפילות של דוד המלך עליו השלום. כשם שלא יעלה על הדעת פשוט לקרוא את לקוטי תפילות על הסדר ללא קשר למצבו של אדם ולסיטואציה, כך משונה לקרוא את ספר תהלים פשוט מכריכה לכריכה. דוד המלך היה אדם שידע מהי מלחמה. הוא סיכן את חייו ועמד בעוז ובגבורה כחייל וכמפקד פעמים רבות. לאורך הקרבות והמלחמות חיבר נעים זמירות ישראל תפילות רבות ששייכות לעניינם אלו, עלינו רק לקרוא בשימת לב ולזהות אותן. לפניכם הצעה לסדר פרקי תהלים שנראים שייכים באופן טבעי לענייני הימים האלו (התשפ"ד).

סדר פרקי תהילים על המלחמה

פרקי צער על שביעי באוקטובר – יג, עט – פ,

פרקי צער משולבים עם קימה – י, מד, פג, פה

פרקים ששייכים לשבויים – פו, כ, קכא, קל, קמ

פרקי מלחמה – כז, צא, עא, לה, קח, קי, קמד,

לחיילינו בחזית (מלחמת שמחת תורה - חרבות ברזל)

דף קרבי

לפני כאלף שנים ישב הרמב"ם וניסה לדמיין. הוא ניסה לדמיין מה חייל יהודי מרגיש רגע לפני היציאה לקרב. מתוך היכרות עמוקה עם עמו הקדוש והאהוב, הוא כתב לו[1] שהמלחמה של האויב נגדו היא מלחמה של האויב נגד הטוב ונגד המוסר. שהאויב שעומד מולו בא בשם מערכת ערכים פסולה ומנוגדת למטרת היהדות ולכן אויבינו הם אויבי ה'. ובעזרת ה' ננצח אותם. ממש כפי שכתוב בתורה, הוא ציוה את הלוחם שלא לפחד ולא לחשוב על כבודו או להרהר מתוך פחד במשפחתו ומה יהא עליהם אם חלילה... אלו מחשבות פסולות שעלולות להטיל מורך גם בלב אחיו. הפחד הוא מחלה מידבקת. רק שיזכור את שליחותו – חייל ישראלי הוא מלאך (שליח) של צור ישראל ורבונו של עולם לכלות את הרע ולהבטיח את החיים.

אנחנו לא צריכים לדמיין, עומדים חיילינו בשערי העיר ההיסטורית עזה. עיר בה נלחם שמשון ועקר את שעריה, עיר מולה נלחם ינאי המלך בימי בית שני ויכל לה, ועיר הדמים שממנה יצאו הגרועים שברוצחים וביצעו באחינו ובאחיותינו דברים נוראיים שאין אדם נורמלי שיכול להעלות על דעתו.

חייל קדוש, אשריך!
זכית להיות מלאך - שליח של עם ישראל. לא רק של העם היושב בציון ומייחל לחזרתך עטור ניצחון, יחד איתך עומדות נשמות אלף וארבע מאות אחיך ואחיותיך שנטבחו, נאנסו, נשרפו ונפלו בקרב רק מפני שהם יהודים בארץ ישראל. נשמות שזועקות 'כי לארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו'. יחד איתך עומדות גם נשמות האבות והאימהות, הסבים והסבתות וכל הדורות שהתפללו לעלות לארץ ישראל ולא עלה בידם. נשמות כל לוחמי ישראל שמסרו את נפשם על קיום העם וישיבתו בארץ לבטח מלוחמי יהושע בן נון ודוד המלך ועד לוחמי המחתרות בגיטאות ובארץ, כל אלה מלווים אותך כעת באהבה ובתפילה.
אתה מלאך - שליח לא רק של העם הזה לדורותיו אלא גם של הטוב והמוסר, בן אור שנקלע למלחמה בבני חושך. זוהי מלחמה שאין צודקת ממנה. מלחמה על החיים ועל הטוב כנגד המוות והרע.
בקרוב תעמוד לפני כניסה מחודשת לשדה הקרב, אל תיתן למחשבת פחד ומורא לעלות בליבך. אנחנו עם של אריות ואנחנו ננצח כי בשם אלוהינו נדגול. היה אחד, היה נכון, היה ממוקד בשליחותך – חתור למגע, רדוף את האויב עד כלותו.
ה' עימך גיבור החיל!
'ארדוף אויבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם'
'ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם'
ובאויבינו יתקיים 'יהי דרכם חושך וחלקלקות ומלאך ה' רודפם'




[1] רמב"ם הל' מלכים פרק ז הל' טו.