כולם מכירים את התופעה הידועה של דיכאון יום ראשון. לאחר המנוחה של סוף השבוע החזרה לששת ימי המעשה מהווה נחיתה לא פשוטה. בגמרא דורשים את שורש התופעה כך: 'וביום השביעי שבת וינפש' - וי אבדה נפש.
אך הבעל שם טוב היה שואל - מדוע הידיעה ששבת תצא והקושי הנלווה אליה נרמזים דווקא בפסוקי הקידוש שאנו אומרים בכניסת השבת, הרי דיה לצרה בשעתה, במוצ"ש נזכור את מוצ"ש...
התשובה לכך היא שיעור חשוב לחיים: הידיעה הזו באה 'להוסיף לנו אהבה ושמחה משבת קודש בזוכרנו כי אחרי כן תפסוק הנשמה היתרה הגדולה'. הידיעה על הסופיות גורמת לנו לחיות חזק יותר. המוות מביא לתגבורת החיים [בעניין זה ניתן לעיין גם באורות הקודש ח"ב עמ' ש"פ - שפ"ב].
x
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.