לעזרת ה' בגיבורים

 

הגמרא מספרת שכשהלך פנחס ועשה מה שעשה הוא עשה זאת נגד כל הסיכויים. הוא היה מבוגר יחסית, ושבט שמעון העמיד שומרים כדי שאף אחד לא יפריע למעשה התועבה של נשיא שבטם זמרי בן סלוא. הקב"ה שראה את מסירות הנפש שלו עשה לא פחות מעשרה ניסים כדי שהמבצע יצליח. אך לולא המסירות של פנחס לא היה כל זה קורה.

במבצע אנטבה שוחרר מטוס מלא חטופים יהודים בלב מדינת אויב, המבצע עטוף בהילת גיבורים ורבות דובר אודותיו. אך בסיפור שלפניכם נביא זווית אחרת ולא ידועה של אותה ישועת ה' - מנקודת מבטו של אחד הקצינים הבכירים.

 בזמן המבצע הוא טס במטוס נפרד עם צוות הפיקוד לכיוון אוגנדה.  טרם המבצע, התכוננו בדרג הגבוה בצה"ל כי יהיו נפגעים רבים בנפש. המבצע היה מורכב, הן מבחינת המרחק אותו עליהם היה לעבור, תנאי הטיסה, התרמית כאילו מכוניתו של נשיא אוגנדה הרשע אמין דאדא היא זו שמגיעה לאיזור, ועוד פרמטרים רבים שהיוו סכנה ממשית ללוחמים ולשבויים. לשיירה התלווה גם מטוס מיוחד ועליו צוות של רופאים וחובשים, ערוכים לטפל בנפגעים הרבים.

"בטיסה הלוך הכל היה יחסית רגוע", סיפר הקצין הבכיר. "עצרנו לתדלק את המטוסים בקניה, ומשם המשכנו בטיסה בגובה נמוך לכיוון אוגנדה- במטרה שמסכי המכ"ם לא יזהו את המטוסים שלנו.

כאשר הגענו למרחב האווירי של אוגנדה נקלענו לסכנה ממשית- השמיים היו מכוסים ערפל כבד, וממיקום הטיסה הנמוך שלנו זו הייתה סכנה ממשית. במשך דקות ארוכות המטוסים שלנו חגו מעל הערפל, בתקווה שהוא יתפזר והראות תהפוך לטובה יותר, אך בינתיים חלף זמן יקר... בקשר החלו להישמע הוראות, שאם הערפל לא יתפזר ממש בדקות הקרובות- המבצע יתבטל ואנו נחזור לישראל בידיים ריקות... הדקות עברו עלינו במתח רב. הרגשנו שגורל של כל כך הרבה אנשים תלוי בערפל הזה.

פתאום קרה דבר שאיני יודע להסביר אותו עד היום". מספר הקצין בהתרגשות למרות השנים הרבות שחלפו מאז. "מתוך הערפל הכבד נפתח לפתע פתח, כמין 'מערה' כזאת, כשכל האזור מסביב עדיין מעורפל לחלוטין! המטוס שבו צוות הפיקוד החל להתקדם לכיוון הפתח שנוצר, ואז נתקפנו בהלם מוחלט: היינו ממוקמים ממש מעל שדה התעופה של אנטבה אוגנדה!!! ארבעת המטוסים- של צוות הפיקוד וצוות הרפואה- ממש 'השתחלו' דרך הפתח שנוצר בשמיים, ומאז החל המבצע להתנהל...".

יהי רצון שתמיד ננהג באומץ ובגבורה של מסירות נפש בגשמיות וברוחניות ושה' יתברך יראנו בישועתו.

בריתי - שלום

בתחילת הפרשה נאמר כי פנחס מקבל שכר על כך שהרג את זמרי בן סלוא וכזבי בת צור, פנחס יקבל ברית שלום. והשאלה עולה מאליה - מדוע שפנחס יקבל ברית שלום על מעשה חריף של קנאות? יתרה מזאת, האבן עזרא מביא כי פנחס זכה שמזרעו יעמדו הכהנים הגדולים (ולא מזרע איתמר) והרי הכהן הגדול צריך להיות כאהרון אוהב שלום ורודף שלום, מה לזה ולפנחס הקנאי?

יש שהסבירו כי מדובר על מהלך של שמירה ותיקון. האור החיים הקדוש מספר על המוציאים להורג של מלכות ישמעאל, שבתחילה היו הורגים במצוות המלך אך עם נקיפות מצפון ורחמים אך עם הזמן הם התאהבו במקצוע עד שממש פיתחו תשוקה להרג. העקרון שהסיפור הזה בא להמחיש הוא שהאדם נפעל כפי פעולותיו. לכן לאחר מצוות עיר הנידחת בה נהרגים אנשים רבים מבטיחה לנו התורה "ונתן לך רחמים וריחמך", למרות שעלול היה להיות שתיהפך לאדם קשה ואכזרי התורה מבטיחה שהמעשה לא יפעול עליך בצורה הזאת. וכך גם אומר הפסוק כלפי פנחס - אתה עשית מעשה קנאות אך תקבל את עידון השלום.  

אך נראה כי תשובה פשוטה ועמוקה מתקבלת מתוך הפסוקים עצמם. "פּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי׃ לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם׃". האמת היא שבעקבות החטא הייתה קנאה גדולה מצד השמיים כלפי ישראל. מעין קטרוג נוראי על ישראל שחטאו בבנות מואב ובבעל פעור ואולי גם על אלה שלא מיחו (ספורנו). הוי אומר, השלום הופר לא על ידי מעשה פנחס אלא דווקא על ידי מעשה זמרי. פנחס היה זה שהחזיר את השלום בכך שקינא במקום הקנאות האלוקית שראוי היה שתרד עלינו משמיים.

הפיתוח של הרעיון הזה טמון בהבנת העומק של מושג השלום. בימינו רבים חושבים ששלום אומר שיודעים 'לנהל סכסוך', או להגיע לשביתת אש. אך ביהדות שלום מבטא סדר והרמוניה, כשכל דבר במקום שלו והכל ביחד עובד בצורה מאוזנת. התורה נקראת בפי המהר"ל 'סדר העולם' וזאת על פי הנאמר במדרש שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. אם התורה שימשה כתכנית של העולם אזי היא הסדר וההרמוניה של העולם. מה שמעניין הוא שלעיתים כדי להחזיר את הסדר יש צורך לעשות מעשים שהם חוץ לסדר. על פי דין תורה אדם שבא על הגויה לא חייב מיתה בבית דין אלא מלקות בלבד, זאת אומרת שמעשה קנאותו של פנחס לא נחשב מעונשי בית הדין המסודרים. הוא שייך לעונשים שנסגרים מחוץ לבית הדין 'קנאים פוגעין בו' ולכן אם נהפך זמרי והרגו לפנחס אינו נהרג עליו. האם יש כאן חיסרון וסדר שלא כתוב בתורה? בעומק העניין בדיוק הפוך. במעשה פנחס מתבטא עד כמה בתורה יש תרופה להכל שהרי גם דין זה נכלל בתורה ונאמר על ידי משה, וגם לדין זה יש גבולות ברורים. מעשה פנחס גילה לנו שבתורה יש תיקון גם לדברים שיוצאים מחוץ לסדר הרגיל, המעשה הזה גילה את בריתו של הקב"ה ואת מידת השלום הכוללת כל.

גם במהלך ההסטוריה התגלה כי הכהנים מקיימי העולם ואנשי העברת התורה לישראל ידעו לעיתים לצאת ולתקן את המציאות השבורה. בתקופת החשמונאים הכהנים אנשי החסד והשלום אחזו את מידת הדין והגבורה ובכך הראו את הסדר הכולל של הקב"ה שבו תשובה לכל ומקום לכל.
Photo by Sunyu on Unsplash