יום רביעי, 22 באפריל 2020

זהב טהור זורח בביתך




הנגעים עליהם מדובר בפרשות תזריע ומצורע הם מחלות פיסית שמביאות לידי ביטוי מחלות רוחנית שיש לרפא, נס מיוחד שנעשה למען עם ישראל בזמן מסוים. לכן לא מספיק ללכת לרופא או למרוח משחה בלבד, מצוה מן התורה להיפגש עם המנחה הרוחני, הכהן. חשוב לציין שכיום אין דיני נגעים נוהגים מכמה סיבות אך העקרונות שיש ללמוד מהם נצחיים.

על אף שבמדרש תנחומא נמנו כעשרה חטאים שעליהם באה מחלת הצרעת מקובל לומר שהצרעת מגיעה בעיקר בגלל חטא לשון הרע. בתורה אנו למדים שהצרעת מופיעה בהדרגה - בהתחלה בבית, לאחר מכן בבגד ואם האדם עדיין לא שב בתשובה מגיע הנגע לגוף, או אז לאחר תהליך של הסגר בן שבועיים (מוכר?) ופגישות עם הכהן מוכרח האדם לצאת מחוץ למחנה ולשבת בדד עד שיירפא. מבלי להיכנס לכל הפרטים, במקרה של צרעת הבית ישנו שלב שבו נותצים חלק מהאבנים ומוציאים אותם לשריפה מחוץ למחנה. אלא שהפרשה מתחילה בלשון "כי תבואו אל ארץ כנען לאחוזה וכו'" כאילו הכתוב מספר לדור המדבר שמחכה בכיליון עיניים להיכנס לארץ המובטחת בשורה של שמחה (עיין זוה"ק תזריע נ ע"ב, אור החיים הקדוש יד, לד). מדוע?

רש"י מסביר בשם המדרש (ויקר"ר פי"ז) שהאמורי (דיירי הארץ בתקופת היותנו במצריים) החביאו אוצרות בתוך קירות בתיהם. לאחר שהיה מופיע נגע בבית והיה הכרח לנתוץ את האבנים גילו ישראל זהב שהחביאו האמוריים בקירות והתעשרו. לכן יש בנגע מעין בחינה של שמחה. אך הדברים עדיין לא ברורים. הרי הנגע מגיע בגלל חטא, הנגע הוא דבר רע. יכל ה' להמציא את האוצרות בדרך אחרת. קשה להבין מה הקשר המהותי שבין הנגע לאוצרות שבקירות?
ישנו סיפור עממי ידוע, מעין אגדה אורבנית בת מאות שנים, על אדם עני שחלם על אוצר גדול שמסתתר מתחת לגשר לונדון. בהתחלה לא עשה החלום רושם גדול על אותו אדם, אך משנשנה החלום לילה אחר לילה הבין שיש דברים בגו והחל להתכונן למסע ללונדון. לאחר מסע מפרך הגיע לגשר וגילה שדבר אחד הוא לא לקח בחשבון, מתחת לגשר עומד שומר. בלילה, כשחשב שהשומר לא שם לב הוא הלך והחל לחפור מתחת לגשר. עד מהרה הופיע השומר מאחוריו ושאל אותו למעשיו. האיש סיפר בלית ברירה על חלומו המשונה. מששמע זאת השומר הוא צחק ואמר לו שהוא בעצמו חולם כבר כמה לילות על אדם בשם פלוני אלמוני שגר בכתובת זו וזו בעיירה רחוקה שיש מתחת לתנור שלו אוצר גדול והוא כלל לא מודע אליו השומר סיים 'וכי אסע עכשיו למרחקים בשביל אוצר מארץ החלומות?'. האיש שזיהה את שמו וכתובתו בדברי השומר אמר תודה בשקט ואץ רץ לביתו למצוא את האוצר שאכן חיכה לו שם כל הזמן. הסיפור הזה מלמד על חיפושים ומאמצים שנעשים לפעמים בכיוונים הלא נכונים בשעה שהפתרון נמצא ממש מתחת לאף, אצלך בבית.

אדם שמדבר לשון הרע הוא אדם שמחפש למצוא עניין בחיים על ידי התרכזות בחיים של אחרים. הוא מחפש לדבר על מעשים שעושים אחרים, בחירות והישגים ולעיתים אף עומל למצוא בהם דופי רק משום שבעצם בעומק הוא לא מוצא עניין אמתי בחייו שלו. האות הראשון שמקבל אותו אדם רומז לו, התעסק בחייך שלך, פתח אותם – זהב טהור נמצא בהם, אוצרות של ממש. אך אם לא ימצא את הזהב שזורח בביתו הוא עלול למצוא שבגופו זרחה הצרעת (ע"פ דברי הימים כו, יט ) וכך המצורע בעל הלשון הרעה יוצא מחוץ למחנה לשבת בבידוד חברתי שיאלץ אותו לגלות את עצמו מחדש.   

בימים של קורונה קשה שלא לחשוב שאולי התקופה של הבידוד שנכפתה עלינו בשנה של שלוש מערכות בחירות לא פשוטות באה בדיוק בזמן... 

התמונה מהאתר https://www.pinterest.com/pin/430797520580537457/

ובשיעור המלא תוכלו ללמוד גם את הזוה"ק...



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.