בריתי - שלום

בתחילת הפרשה נאמר כי פנחס מקבל שכר על כך שהרג את זמרי בן סלוא וכזבי בת צור, פנחס יקבל ברית שלום. והשאלה עולה מאליה - מדוע שפנחס יקבל ברית שלום על מעשה חריף של קנאות? יתרה מזאת, האבן עזרא מביא כי פנחס זכה שמזרעו יעמדו הכהנים הגדולים (ולא מזרע איתמר) והרי הכהן הגדול צריך להיות כאהרון אוהב שלום ורודף שלום, מה לזה ולפנחס הקנאי?

יש שהסבירו כי מדובר על מהלך של שמירה ותיקון. האור החיים הקדוש מספר על המוציאים להורג של מלכות ישמעאל, שבתחילה היו הורגים במצוות המלך אך עם נקיפות מצפון ורחמים אך עם הזמן הם התאהבו במקצוע עד שממש פיתחו תשוקה להרג. העקרון שהסיפור הזה בא להמחיש הוא שהאדם נפעל כפי פעולותיו. לכן לאחר מצוות עיר הנידחת בה נהרגים אנשים רבים מבטיחה לנו התורה "ונתן לך רחמים וריחמך", למרות שעלול היה להיות שתיהפך לאדם קשה ואכזרי התורה מבטיחה שהמעשה לא יפעול עליך בצורה הזאת. וכך גם אומר הפסוק כלפי פנחס - אתה עשית מעשה קנאות אך תקבל את עידון השלום.  

אך נראה כי תשובה פשוטה ועמוקה מתקבלת מתוך הפסוקים עצמם. "פּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי׃ לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם׃". האמת היא שבעקבות החטא הייתה קנאה גדולה מצד השמיים כלפי ישראל. מעין קטרוג נוראי על ישראל שחטאו בבנות מואב ובבעל פעור ואולי גם על אלה שלא מיחו (ספורנו). הוי אומר, השלום הופר לא על ידי מעשה פנחס אלא דווקא על ידי מעשה זמרי. פנחס היה זה שהחזיר את השלום בכך שקינא במקום הקנאות האלוקית שראוי היה שתרד עלינו משמיים.

הפיתוח של הרעיון הזה טמון בהבנת העומק של מושג השלום. בימינו רבים חושבים ששלום אומר שיודעים 'לנהל סכסוך', או להגיע לשביתת אש. אך ביהדות שלום מבטא סדר והרמוניה, כשכל דבר במקום שלו והכל ביחד עובד בצורה מאוזנת. התורה נקראת בפי המהר"ל 'סדר העולם' וזאת על פי הנאמר במדרש שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. אם התורה שימשה כתכנית של העולם אזי היא הסדר וההרמוניה של העולם. מה שמעניין הוא שלעיתים כדי להחזיר את הסדר יש צורך לעשות מעשים שהם חוץ לסדר. על פי דין תורה אדם שבא על הגויה לא חייב מיתה בבית דין אלא מלקות בלבד, זאת אומרת שמעשה קנאותו של פנחס לא נחשב מעונשי בית הדין המסודרים. הוא שייך לעונשים שנסגרים מחוץ לבית הדין 'קנאים פוגעין בו' ולכן אם נהפך זמרי והרגו לפנחס אינו נהרג עליו. האם יש כאן חיסרון וסדר שלא כתוב בתורה? בעומק העניין בדיוק הפוך. במעשה פנחס מתבטא עד כמה בתורה יש תרופה להכל שהרי גם דין זה נכלל בתורה ונאמר על ידי משה, וגם לדין זה יש גבולות ברורים. מעשה פנחס גילה לנו שבתורה יש תיקון גם לדברים שיוצאים מחוץ לסדר הרגיל, המעשה הזה גילה את בריתו של הקב"ה ואת מידת השלום הכוללת כל.

גם במהלך ההסטוריה התגלה כי הכהנים מקיימי העולם ואנשי העברת התורה לישראל ידעו לעיתים לצאת ולתקן את המציאות השבורה. בתקופת החשמונאים הכהנים אנשי החסד והשלום אחזו את מידת הדין והגבורה ובכך הראו את הסדר הכולל של הקב"ה שבו תשובה לכל ומקום לכל.
Photo by Sunyu on Unsplash