יום שישי, 24 בדצמבר 2021

בית עבדים


לו נשאלתי מה אני מצפה לראות בספר שמות הייתי אומר שאינני בטוח אך שמות צריכים להיות שם. אך כל תחילת הספר 'מאכזבת' בפן הזה, איש בן לוי ואשה שהיא בת לוי, בת פרעה וגם השמות שכבר מוזכרים – שפרה ופועה ע"פ חז"ל הם שמות בדויים (ע"פ סוטה יב ואמנם עיין בילק"ש על יהושע פרק ב שהיו גרות צדק וזה היה שמן). דבר זה בולט במיוחד לאור העובדה שהשמות האמיתיים נחשפים בהמשך – הוריו של משה נכתבים בשמם בפרקים הבאים וכן בת פרעה מוזכרת בשמה בתיה בספר דברי הימים. בניגוד גמור לכך בתחילת הפרשה השבטים 'היורדים מצרימה' נמנים בשמותיהם – מדוע הדברים נכתבים כך?

ניתן לומר כי שעבוד מצרים מוחק את שמותיהם של בני ישראל. העבדים כולם אותו דבר, את זהותם הם גוזרים כשרשרת מהדורות הקודמים להם ואין להם שם עצמי. חברת ההמונים בונה בנייני ענק, ערי מסכנות ואין משמעות לפועל זה או אחר. כולם עבדים במצרים. למעשה גם פרעה איננו שם של אדם אלא שם תפקיד, שליט הממלכה המצרית נקרא פרעה. לכן השבטים היורדים מצרימה ,שלא בתור עבדים, נקראים בשמותם ולעומתם הנולדים בארץ המיצרים, הן העבדים והן האדונים, לא נקראים בשמם.

אמנם על פי הפשט יש שמות שמודגשים בפרשתנו – אם נקבל את שיטת האבן עזרא והפשטנים הרי ששפרה ופועה היו שמותיהם האמתיים של המיילדות. הן נודעות בשמן כי מעבר להמון שפניו מטושטשות זה שעשה כדברי המלך, הן הלכו נגד הזרם. בעצם בכך שפעלו על פי צו מצפונן ובחרו בחירה חופשית על אף הסיכון שבדבר, הן שחררו את עצמן מבית העבדים המצרי. כך בהמשך לאחר בניית האינדיבידואליות שלהן - אלוקים עושה להם מקום משלהן "ויעש להם בתים".

גם בת פרעה בוראת את עצמה מחדש, כנגד צו העריץ הנורא להשליך את הבנים ליאור היא יורדת לגיא ההריגה, ליאור מלא הגופות ומצילה משם תינוק אחד. השם השני שמוזכר בתחילת הפרשה הוא משה, השם שנתנה לו בת פרעה. לא יפלא שבדברי הימים יסופר שבתיה התחתנה עם איש ששמו מרד וע"פ חז"ל במגילה יג הוא כלב במרד בעצת המרגלים.

חומש שמות נקרא הספר השני למרות שויקרא לא נקרא השלישי ובמדבר לא נקרא הרביעי. הסיבה לכך היא שאת חומש שמות אנו מתחילים חסרי זהות ולאחר מכן דרך העצמאות נבראים מחדש. זהו מצב מסוכן שעלול לגרור הבנה מוטעית לגבי הזהות היהודית. לכן לאורך החומש (כמו בפרשתנו) מוזכר הקשר העמוק לאבות הקדושים ולברית שכרת איתם ה'. גם בימינו עם היציאה לעצמאות יש המבקשים להשכיח מאיתנו את זהותנו העצמית וליצור עם חדש כביכול. אך עם ישראל עתיק ובוגר נסיונות קשים מאלה – נעמוד על זהותנו הישנה חדשה בנחישות ולא נשכח את שמותינו העצמיים. 'להיות עם חופשי בארצנו'.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.