מי מאיתנו שיזכה להגיע לבית הכנסת השבת עלול
להיתקל בניסיון מסוים מצד היצר הרע בנושא העירנות בזמן קריאת התורה. בפרשת מסעי
התורה בוחרת לסדר לפנינו את מסעות בני ישראל במדבר על פי שמות המקומות בהם חנו.
מדוע חשוב להכיר את מסעות ישראל במדבר, דבר שקרה באופן חד פעמי בהיסטוריה ועל פניו
אין בו שום מצוה או לימוד.
הבעל שם טוב מלמד אותנו שהתורה רומזת לנו כאן
דבר עמוק. מסעי בני ישראל קשורים למסעות שכל אחת ואחד מאיתנו עובר בחיים, יציאת מצרים מקבילה ללידתו של האדם והמסע ממשיך עד לארץ ישראל. הארץ רומזת למושג 'ארצות החיים' שמשמש
כשם קוד למה שאנו קוראים 'אחרי מאה ועשרים'. כל מ"ב הנקודות שמוזכרות בדרך
רומזות לאירועים ונקודת ציון חשובות, כך שהמסעות של בני ישראל במדבר אקטואליים לכל
אחד.
ואף שאיננו יודעים להסביר מה זה בדיוק לחנות
ב'אלוש' או בליסוע ל'תרח' (למרות שהאמת צריכה להיאמר ולעיתים אנו שומעים על אנשים שחשים
שהחיים שלהם חונים חנייה ארוכה ב'דפקה'...), אבל בעצם ההסתכלות על החיים כמסע שיש
לו יעד (מטרה) ושכל התחנות בו תוכננו מראש על ידי אלוקים יש נחמה מרעננת ועידוד. תובנה
נוספת שניתן להפיק מדרך ההסתכלות הזו היא שהחיים הם מסע שבו הולכים אך לעיתים יש
עצירות ואפילו מסעות שהולכים בהם אחורה ואין מה לפחד מהן, רק לקבל את העצירה ולנוח,
לבדוק שאנחנו בדרך הנכונה ולהמשיך במלוא המרץ לעבר היעד. ותובנה לסיום - החיים הם מסע שכל נקודה בו
משמעותית וכדאי שתיזכר לדורות, שהרי המסעות נכתבו בתורת הנצח. ההסתכלות הזו אמורה
לגרום לנו לקחת את עצמנו ואת הקורה לנו ברצינות, לנצל כל הזדמנות לדבקות בה' ואף לרומם
ולהעצים אותנו. בהצלחה בהמשך הדרך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.