פגשת פעם מלאך?

[הכוזרי 21]

האם אפשר לראות מלאכים בעיניים או שמא הכל הוא בחזיון במעין חלום ובעיני השכל?

שאלה זו נוגעת בין היתר גם לפרשתנו - פרשת וירא. אברהם אבינו יושב פתח האוהל כחום היום וממתין לבוא אורחים. לפתע הוא מזנק כנשוך נחש – לפניו עומדים שלושה אנשים והוא ממהר לארח אותם יותר מסעודת שלמה בשעתו. חז"ל מוסרים לנו שהיו אלו מלאכים ולא אנשים רגילים, מלאכים שנשלחו לשליחויות מוגדרות – לבשר לאברהם ושרה, להפוך את סדום ולהציל את לוט.

הרמב"ם במורה הנבוכים מסביר שמעצם העובדה שלמלאכים אין גוף והם מציאות רוחנית, כל פגישה עם מלאכים בין אם תתואר בנביאים או בכתובים היא פגישה בדמיון, בחלום וכו'. יוצא מדברי הרמב"ם שכל הטרחה, הצחוק והאמור בפרשה היה מעין חלום נבואי!

ריה"ל בספר הכוזרי מביע שיטה שונה בתכלית. לדבריו כל מה שנאמר בתורה על מלאכים והתגלויות הוא מעין בריאה אותו הקב"ה בורא. התלבשות גשמית מיוחדת של עניינים גשמיים.         
האמת היא שרוב ככל רבותינו המקובלים אחזו בשיטה זו והיא נוגעת לסוגיה כבדת משקל של היחס היהודי אל הגוף, בסוגיה זו לא נוכל לעסוק בהרחבה כרגע.

גם הרמב"ן בפירושו בפרשתנו, שהיה גדול המקובלים בדורותיו, מתנגד התנגדות נחרצת לרמב"ם. בפרשתנו הוא מביא כמה ראיות לכך שהיסוד הזה – שלא ניתן להיפגש עם מלאכים פגישה שעוברת בכלי הגוף פשוט איננו נכון. שתי ראיות בולטות הוא מביא מיעקב ולהבדיל מבלעם. יעקב אבינו נאבק מאבק איתנים עם מלאך ה' כמוזכר בפרשת וישלח. אם היה כל זה בחלום או בנבואה מדוע בסוף המאבק מוזכר 'ותקע כף ירך יעקב'. או במילים אחרות – אם הכול היה בחלום למה לאחר שהקיץ יעקב הוא צלע ברגל אחת?
ראיה דומה היא לחיצת הרגל של בלעם אל הקיר וכאבו הממשי בשל ראיית האתון את המלאך ופתיחת פיה, דבר שלשיטת הרמב"ם ודאי היה רק בחלום.

אולי ניתן לומר שהרמב"ם רצה להוציא מליבות האנשים התמימים דמיונות ביחס למלאכים. בעבר הייתה תפיסה רווחת [ולצערנו יש שחושבים כך גם היום] שכשם שיש מציאות של בני אדם בעולם הזה כך ישנה מציאות של מלאכים בעולם עליון משלנו, אולי בשמיים ממש ולכן דיבורים על החלל הפחידו אותם. המלאכים האלה הם מעין סופר-מנים אנושיים שיכולים לעוף ולהעלם אך בסה"כ הם די כמונו. על פי תפיסה זו יכול להיות בקלות שכל אחד יראה מלאך שהרי זה פשוט עניין של 'לרדת קומה' לעולם שלנו ולדבר...
הרמב"ם כתב את דבריו כדי להוציא מלב ההמון את התפיסה הזו. למלאכים ביסודם אין גוף, אין להם כמעט בחירה חופשית, ואם לא הזדככת או שאין לך תפקיד היסטורי מיוחד אין סיבה שתראה שום מלאך. [אציין כי תפיסה זו על 'אונסו' של הרמב"ם להסביר דברים בצורה מסוימת כדי להוציא מלב הטועים אחר הפילוסופיה היא תפיסה ידועה אך שנויה במחלוקת].

המקובלים לעומתו הסבירו את הדברים בצורתם המקורית, כשם שהנשמה היא מציאות רוחנית בגבהי מרומים אך ניצוצות ממנה מחיים את הגוף עד כדי אפשרות שהגוף הזה ילמד תורה, יקיים מצוות ויהיה חלק ממערכת של דבקות בה'. כך ממש מציאותם הרוחנית בתכלית של המלאכים יכולה להתגלות בעולם הזה באופן גשמי [זמני בד"כ]. לכן אין צורך 'לברוח' לחזיונות ונבואות אלא ניתן לראות בעינינו ממש מלאכים. אפשרות נוספת נוגעת לקשר שבין הגוף לנשמה, אפשרות שנזכיר בגיליונות הבאים.