ענני כבוד - כבוד של מי?

[הכוזרי 17]

מתוקף תפקידו כ'שד"ר' [אוסף כספים לטובת א"י] היה רבינו חיים יוסף דוד אזולאי ,הלוא הוא החיד"א, פוגש תלמידי חכמים רבים. בימי הסוכות היה נוהג החיד"א להקשות בפניהם קושיא ובכך לפתוח עמם בדברי תורה. הבה נאזין ואף ננסה ליטול חלק בשיחת ת"ח שכזו...

שאל החיד"א – שלושה ניסים גדולים נעשו לעם ישראל במדבר בצאתם ממצריים. הבאר בזכותה של מרים הנביאה, המן בזכותו של משה רבינו ע"ה וענני הכבוד בזכותו של אהרון הכהן.
מדוע איננו עושים חג זכר לבאר ולמן אך זכר לענני הכבוד אנו חוגגים את סוכות?

והיו תלמידי החכמים זה עונה בכה וזה עונה בכה. האחד אמר שדווקא נס שנעשה כמותרות הוא הנס המביע את חיבתו של הקב"ה לישראל ואותו יש לחגוג ולציין, הרי אוכל [מן] ומים [באר] הם הכרחיים למחייתו של אדם אך צל ויישור הדרך [ענני הכבוד] הם תוספת נעימה לאדם ולא הכרח. לכן את ענני הכבוד אנו מציינים ואת המן והבאר לא. אחר ענה תשובה מקורית – אדרבה ודאי שעושים זכר למן ולבאר, אלו המטעמים שאנו אוכלים בסוכה בחג הסוכות...

אך מדברי ריה"ל בספר הכוזרי אנו יכולים להפנות את תשומת ליבנו לנקודה אחרת – 'ענני הכבוד', כבוד של מי? על פי התשובה הראשונה שהובאה לעיל, ניתן לומר שעננים אלו מבטאים את כבודם של בניו של המקום ב"ה. בני מלכים שאין דרכם ללכת במדבריות מלאים קוצים ועקרבים ראויים הם לצילם, הגנתם ויישור הדרך של ענני הכבוד. אך ישנה הבנה אחרת, כאשר ישנה התגלות של הקב"ה בעולם אנו קוראים לזה כבוד ה'.
בסדר קדושת כתר אנו מדברים על כך שהמלאכים שואלים זה לזה איה מקום כבודו להעריצו. ישנה תחושת חיפוש בעולמות העליונים, רצון לגילוי כבוד ה'. מלאכים אלו נענים בברוך כבוד ה' ממקומו – היכן שיתגלה שם נעבוד אותו. אך אנו, עם ישראל, עונים כנגדם – כבודו נמצא איתנו, מנהיג אותנו ושומר עלינו –כאן בעוה"ז. בהליכתם של ישראל במדבר ענני הכבוד היוו התגלות שכינה של דרך, לאחר מכן לאחר הכיבוש והנחלה של ארץ ישראל ענני הכבוד הופכים לענן הקטורת שיתגלה בציון בבית המקדש שם הוא מקום כבוד ה' הקבוע. ואנו בסדר קדושה נענה אחר המלאכים בעוז – ימלוך ה' לעולם אלוהייך ציון לדור ודור הללויה!