למה התורה לא מדברת על עולם הבא? [חלק שני]

[הכוזרי 23]

ישעיה הנביא מפתיע אותנו בידיעה חשובה על דור הגאולה – 'תורה חדשה מאתי תצא'. זאת אומרת שאנחנו עתידים לפגוש תורה חדשה לאחר החזרה מהגלות. מאידך, המושג תורה חדשה קצת צורם לאוזן. הרי לימד אותנו הנשר הגדול שעיקר אמונה הוא 'זאת התורה לא תהא מוחלפת'. כיצד יכולה להתגשם נבואה שכזו?
כנראה שישנה תורה מיוחדת שעתידה להתגלות עם השיבה לארץ ישראל, זו לא תהיה תורה אחרת חס ושלום אלא פנים חדשות של אותה התורה. שדרוג מושגים. בשורות הבאות ננסה לשדרג את מושגי השכר והעונש בהם עסקנו.

ברשומה הקודמת הזכרנו שבתורה שבכתב לא מוזכר במפורש שכר בעולם הבא אלא רק שכר בעולם הזה. 

הראי"ה קוק בספרו אורות מצביע על הבדל נוסף שבין התורה שבכתב לבין התלמוד הבבלי. בהבטחות התורה שבכתב, השכר מיועד לכולם יחד. 'אם שמוע תשמעו את מצוותי' אזי 'ונתתי מטר ארצכם בעיתו'. גשם, ניצחון במלחמות, ריבוי נכסים, וכדומה– כולם מובטחים לכלל עם ישראל ולא לאדם הפרטי. לעומתם כשנעיין בתלמודה של בבל [בגמרא], נמצא בקדמת הבמה מושגים של שכר ועונש שהם לא רק שמימיים כי אם בעיקרם פרטיים. גן עדן וגיהנום פונים ביסודם אל כל יחיד ויחיד מישראל.

הרב קוק לא נעצר כאן אלא ממשיך ומסביר. בגלות - התורה כביכול מדברת אליך בשפה אחרת, 'שפת הפרט'. בארץ – הדיבור ישיר ומפורש, 'שפת הכלל'. אתה פותח את החומש והוא מדבר עם העם שיושב בארצו, הוא מזהיר אותו על שמירת חוקי התורה, על היבדלות מהגויים, ומבטיח בתמורה שפע כלכלי ובטחוני. התורה לא פונה אל האדם הפרטי לכשעצמו אלא רק כחלק מהעם. הסיבה לכך שיש 'שתי שפות' פשוטה, בגלות איננו מתפקדים כעם. הגלות לעם כולו, משולה כמוות לאדם הפרטי. ליהודי שיושב בקנדה ולא מקיים מצוות ימשיכו להיות מים וימשיך לרדת גשם. מהו אם כן עיקר העונש עליו ניתן לדבר איתו? – גיהנום. ולהיפך, יהודי שנאנק תחת עול הגויים באיזמיר אך בכל זאת מחזיק ומקיים מצוות, מהי ההבטחה אליה יכול הוא לשאת את עיניו? – ודאי, גן עדן.

עניינה של תורת ארץ ישראל הוא ההתאמה שבין הטבע של ארץ ישראל למצב הרוחני של עם ישראל. בתפקוד שלנו כעם אנו מקבלים שכר ועונש כעם דהיינו בעניינינו הלאומיים ולא הפרטיים. מתוך כך לכל פרט טוב יותר. כשיורד גשם טוב לכל העם וגם לגינה הפרטית שלי.

דור הגאולה משדרג את המושגים הישנים של שכר ועונש. מסביבנו אנשים רבים שכבר לא עובדים את ה' מתוך 'דיבורי גן עדן וגיהנום' אותם הכרנו היטב עד עתה. הם עובדים את ה' מתוך הבנה פשוטה שחוקי התורה נועדו בין היתר לטוב לנו לחיותנו כל הימים. הן בעולם הזה והן בעולם הבא. הן ככלל, בניית חברה מוסרית ומצליחה שתהווה אור לגויים ותתקן את העולם. והן כפרט, אנשים קדושים וטובים שיזכו לגן עדן.