תורה לכולם

[הכוזרי 9]

בעולם החכמה היהודי ישנו משפט אלמותי – 'קושיא מעיקרא ליתא'. לעיתים התשובה הטובה ביותר, היא זו המראה כי הקושיה מעיקרה כלל אינה קיימת.

בשבוע שעבר עסקנו בשאלה – מדוע פונה התורה רק אל עם ישראל ולא אל העולם כולו. תשובת החבר במאמר שני מפתיעה בפשטותה. התשובה היא שהנחה זו איננה נכונה, התורה דווקא כן פונה לעולם כולו. ליתר דיוק - הפנייה לעם ישראל איננה לעם הזה בלבד אלא לעם כנציג העולם כולו.

עוד לפני מעמד הר סיני מכריזה התורה דקלרציה [מעין הצהרת כוונות] אלוקית - 

"וְעַתָּה אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-בְּרִיתִי וִֽהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים כִּי-לִי כָּל-הָאָֽרֶץ: וְאַתֶּם תִּֽהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּֽהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל:"

תפקיד עם ישראל מוגדר בפסוק כממלכה של כוהנים. בואו נתבונן בתפקיד הכוהנים בעם ישראל ומתוך כך נבין את תפקידנו ככוהנים כלפי כלל העולם. לכוהנים שני תפקידים, הם אלו שעובדים בבית המקדש כנציגי עם ישראל אך הם גם האחראיים על לימוד התורה בישראל. לא לחינם הסתפקו חכמינו בגמרא האם הכוהנים נחשבים שלוחי דרחמנא [שליחי ה'] או שלוחי דידן [שליחים שלנו].

גם עם ישראל אחראי כלפי כל העולם וכלפי הקב"ה. עם ישראל אמור גם להוות אור לגויים ולהפיץ את דבר ה' בעולם, וגם לבנות בית מקדש שיהיה 'בית תפילה לכל העמים'.   

החבר ממשיל את עם ישראל כ- 'לב שבאומות'. אנו רגילים לחשוב שהדימוי הזה בא להראות את העניין שבו אנו חשובים ושאין לנו תחליף. אך לא פחות מכך, בדימוי הזה ישנה אמירה מלאת תקווה כלפי העולם כולו. כולנו גוף אחד, יש צורך בכולם שכן אם עם ישראל משול ללב מסתבר שגויים אחרים משולות ליד או לרגל. גוף שבו היד איננה מתפקדת הוא גוף לא שלם. השכינה לא שורה באתר פגם אומר הזוהר הקדוש. השכינה שורה על עולם מלא, שלם.
אכן הלב חשוב מאוד אך הלב אמור להזרים חיים לעולם כולו, ואם כן, ייעודנו להביא גאולה לעולם . זהו תפקידנו – אנשי הלב!