איך מתקנים מידה רעה?

[פרקים שני שלישי] 4

כששאלו תלמידיו של אפלטון את מורם כיצד ניתן לתקן את המידות ענה להם אפלטון הגדול כי תיקון מידותיו של האדם והפיכתו לטוב יותר יהיה רק על ידי לימוד פילוסופי. אך אנו, תלמידיו של משה, יודעים שהתשובה הזו כלל אינה מספקת. 

ואכן, בשמונה פרקים לא כן דרכו של הרמב"ם. הרמב"ם תובע מהשומעים לו הליכה בפועל כנגד הנטיות הטבעיות שלהם על מנת להגיע אל המידות המתוקנות דהיינו המידות המאוזנות.

המושג דרך האמצע או שביל הזהב של הרמב"ם ,כמייצג של הדרך הנכונה במידות הטובות, קנה לעצמו שביתה בלב תרבויות רבות בעולם. הרציונל הבסיסי העומד מאחורי התפיסה הזו הוא פשוט, כל קיצוניות מידותית היא מחלת נפש [עיינו בעלון הקודם בהגדרה בסיסית זו]. האדם השלם הוא זה שמידותיו מאוזנות. לדוג' – אדם קמצן מאוד שלא נותן משלו לאף אחד ואף מה שמוכרח לתת עינו צרה בו, הוא אדם בעל מידה רעה. אך גם זה הפזרן שמבזבז מכספו ללא מטרה, לא על בעל מידות טובות ייחשב. המידה הטובה, היא זו שנמצאת בין שתי המידות הרעות. אדם שיודע לחסוך במקומות הנכונים, אך גם לתת משלו מתי שצריך, הוא ,בהקשר הזה, מאוזן וממילא הולך בשביל הזהב.

אך כמו ברזל עקום שעל מנת ליישר אותו עליך לכופף אותו לצד המנוגד, כך גם בריפוי המידות. את ריפוי המידה הרעה צריך לעשות על ידי חזרה על פעולות שמנוגדות לנטיה למידה הרעה. בדוג' לעיל – הקמצן יצטרך לעשות פעולות רבות של פזרן על מנת להתאזן ברבות הימים ולהגיע לדרך האמצע. הפזרן ייאלץ להתאזר בקמצנות ולעשות כן כמה וכמה פעמים עד שהנטיה לפזרנות שלו 'תתיישר' ותהפך להליכה בדרך האמצע.

כאן הרמב"ם מוסיף דבר שאותו הוא מכנה סוד הריפוי. הבנו שעל מנת להגיע לאמצע עלינו לתרגל את עצמנו במידה ההפכית לנטיה הטבעית שלנו, אבל כאן מגיעה נקודה חשובה. התרגול איננו שווה לשני הכיוונים. למי שנקודת הפתיחה שלו היא פזרנות נדרשים פחות מעשי קמצנות מאשר לזה שנקודת הפתיחה שלו היא קמצנות. הרמב"ם מגלה לנו הנחת יסוד בריפוי המידות. על כל 'סקאלה' של מידות ישנה מידה אחת שכל אדם נוטה אליה קצת יותר. בין הגאוה לשפלות הרוח ניצבת הענוה. רוב האנשים נוטים יותר בקלות אל הגאוה. ומה בדבר הסקאלה של הפחד וההתמסרות לסכנות – נכון, רוב האנשים נוטים אל הפחד. לכן נדרש משנה זהירות כאשר מתרגלים את המידה אליה הלב של רוב בני האדם נוטה. יש חשש שהאדם יפול מקיצוניות אחת אל השניה ובאופן כזה 'יפספס' את דרך האמצע. 

אנו רואים כיצד הרמב"ם מלמד אותנו אט אט את סודות ההליכה בדרך האמצע.