את סוכות ופסח אנו חוגגים במשך שבעה ימים. לכאורה
היינו יכולים לחגוג אותם בכל מסגרת זמן אחרת שהרי יציאת מצריים היא דבר שקרה ביותר
משבוע, חשבתם פעם מהי הסיבה לכך? בשורות הבאות ננסה לענות על כך.
תשובה שנראית מעט טכנית אך היא מהותית מאוד – היציאה עצמה ארכה שבעה ימים שכן הסיום לא היה ביציאה בלבד אלא בנקמה הגדולה במצרים – בטביעתם בים. לכן אנו חוגגים שבעה ימים של יציאה ממצרים. אמנם טעם זה יהיה נכון לפסח אך לא לסוכות.
תשובה שנראית מעט טכנית אך היא מהותית מאוד – היציאה עצמה ארכה שבעה ימים שכן הסיום לא היה ביציאה בלבד אלא בנקמה הגדולה במצרים – בטביעתם בים. לכן אנו חוגגים שבעה ימים של יציאה ממצרים. אמנם טעם זה יהיה נכון לפסח אך לא לסוכות.
כדי לענות על כך, נתחיל מכיוון אחר. כיצד היו בני האדם מכירים את ה' בטרם נתן את התורה? התשובה לכך ניתנת בגמרא - היינו למדים צניעות מחתול ושלום בית מתרנגולת. זאת אומרת שצפייה נכונה בטבע אמורה ללמד אותנו על רבש"ע ועל דרישתו מאיתנו. כך גם נודע לנו כי אברהם אבינו התקרב לה' על ידי צפייה בשמש ברוח ובשאר תופעות טבעיות. עכשיו עלינו לשאול - מה אם כן באה התורה לעשות? התורה משלימה את הטבע.
וכה דברי הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים:
'והיותו שבעת ימים, לפי שמחזור שבעת ימים הוא מחזור ממוצע בין היום הטבעי והחודש הירחי, וכבר ידעת כי יש למחזור הזה מבוא גדול בעניינים הטבעיים, וכך הוא גם בעניינים התורתיים, כי התורה מתדמה לטבע תמיד ומשלימה את הדברים הטבעיים מבחינה מסוימת, כי הטבע אינו בעל מחשבה ורעיון, והתורה איזון והנהגה של ה', שהוא חונן הדעת לכל בעל דעת'.
'והיותו שבעת ימים, לפי שמחזור שבעת ימים הוא מחזור ממוצע בין היום הטבעי והחודש הירחי, וכבר ידעת כי יש למחזור הזה מבוא גדול בעניינים הטבעיים, וכך הוא גם בעניינים התורתיים, כי התורה מתדמה לטבע תמיד ומשלימה את הדברים הטבעיים מבחינה מסוימת, כי הטבע אינו בעל מחשבה ורעיון, והתורה איזון והנהגה של ה', שהוא חונן הדעת לכל בעל דעת'.
התורה לא מתנגדת לטבע אלא אדרבה מבוססת עליו
ומשלימה אותו. היום הוא טבעי – שמש וירח מעורבים בו. גם חודש הוא עניין טבעי
לחלוטין – הירח נראה לנו מלא וחסר ועל פי זה נקבע החודש. השבוע מוטל ביניהם אך
לכאורה אין לו שום קשר לטבע הנגלה. השבוע הוא קביעה אלוקית חיצונית כביכול- מעת
שברא ה' את העולם בשישה ימים ברא ובשביעי שבת וינפש. כך בממוצע שבין שני עניינים
טבעיים עומדת התורה ו'עושה' בהם סדר ואיזון. היא קוראת – 'בן אדם, גם בתוך כל
ענייני הטבע והיום- יום אל תשכח את הקדוש ברוך הוא'.
זהו עניינה של השבת וזוהי גם הסיבה לכך שהמועדים נקבעו למסגרת חודשית.
זהו עניינה של השבת וזוהי גם הסיבה לכך שהמועדים נקבעו למסגרת חודשית.
אך בהמשך לרעיון הזה יש להזכיר מצוות נוספות.
ברית מילה נעשית דווקא ביום השמיני וכן לקרבן ירצה הכבש דווקא מבן שמונה ימים [בקשר זה תוכל להרחיב גם ברבנו בחיי בכד הקמח ערך מילה].
לבסוף בפרשתנו ישנו עניין שלם שמופיע דווקא ביום השמיני. המספר שמונה מבטא את החלק שבא ממעל לעולם ולטבע, את הנס העליון.
מצוות אלו מבטאות את החלק מהתורה שבא מעבר למסגרת העולמית המתכתבת עם הטבע.
לבסוף בפרשתנו ישנו עניין שלם שמופיע דווקא ביום השמיני. המספר שמונה מבטא את החלק שבא ממעל לעולם ולטבע, את הנס העליון.
מצוות אלו מבטאות את החלק מהתורה שבא מעבר למסגרת העולמית המתכתבת עם הטבע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.