מה הכיוון?

[הכוזרי 12]

ילד קטן היה עבדאללה כאשר החל  לעלות עם אביו חוסיין למסגד אל אקצה. בדרך היה משנן חוסיין לעבדאללה הצעיר את הנרטיב המוסלמי. 'היהוד באו אחרינו לעולם, והם ניסו לגנוב לנו את הקוראן. היהוד גם מנסים לגנוב לנו את אל אקצה, הם קוראים לו 'הר הבית' ומדמיינים שהיה שם בית מקדש. לכן מלחמת קודש יש לנו על אל קודס, על ירושלים'. עבדאללה היה מסתכל מסביב ואכן רואה רבים מאחיו המוסלמים עולים בכל יום שישי אל ההר, והיה גם הוא משתחווה איתם בשמחה. אלא שעם הזמן עלו בליבו כמה פקפוקים בסיפור שסיפר לו אביו. יום אחד אזר מוחמד אומץ ושאל – 'בבא, היהוד באו אחרי המוסלמים? '– 'כן', הפטיר אביו בפשטות. 'בבא', המשיך עבדאללה לשאול, 'והאסלאם מקדש את יום שישי או את יום השבת?' ,'את יום שישי כמובן, שבת זה עוד זיוף של היהוד' - ענה האב. עתה הכריע עבדאללה – 'אבל בבא, אם ככה, מדוע השבוע שלנו גם הוא בן שבעה ימים? לפי האסלאם שהיום המקודש בו הוא השישי היינו אמורים להתחיל למנות מיד ממחרתו את יום ראשון?!' – חוסיין אביו נותר פעור פה אל מול השאלה הפשוטה... [-מבוסס על סיפור אמתי אשר בסופו עבדאללה התגייר]

בניגוד למדע המודרני למשל, היהדות טוענת כי העולם כולו התחיל משני אנשים - אדם וחוה. אם דבר זה נכון, מוכרחים להיות לכך כמה ביטויים לפחות. 

בספר הכוזרי מצביע ריה"ל על כמה סימנים לכך שכל האנושות הגיעה ממקור אחד, או ליתר דיוק מאדם אחד. חשבתם על העובדה המעניינת שבכל העולם מונים את המסגרת השבועית בשבעה ימים [בלשון הקודש זה ממש מוטמע בלשון 'שבוע' בעברית המודרנית או 'שבת' בלשון חז"ל]. הלוא ימי השבוע [בשונה מהחודש או מן השנה] אינם תלויים כלל בגרמי השמיים כמו השמש או הירח, אם כן, כיצד נקבע השבוע בכל רחבי העולם בן שבעה ימים דווקא? התשובה אחת - אדם הראשון הנחיל את השבת לעולם כולו במסגרת השבועית. זכר למעשה בראשית.
גם הספירה העשרונית [= דהיינו שלאחר הספרה עשר דווקא מתחילים לספור שוב מהמס' אחת] היא ביטוי למונחים קבליים ע"פ היהדות. ושוב – מדוע שלא יהיו סוגים של ספירות שונות במקומות שונים בעולם? איך זה שכל 'מיני האדם' לדעת בעלי האבולוציה,  או עמים, דתות ותרבויות שונות מסכימות על בסיסים תפיסתיים כל כך חסרי הסבר? – ושוב התשובה אחת, הכול התחיל מאדם הראשון בדיוק כפי שהיהדות טוענת.

כמו כן סיפור על קטסטרופה עולמית אשר החריבה את העולם ולאחריו החל הכול מחדש ממשפחה אחת [סיפור המבול ונוח] הוא סיפור אותו ניתן למצוא בכל התרבויות והמסורות העתיקות. כל זאת ללא שנשאר תיעוד מסודר [כתוב או מצויר] כלשהוא.

לדעת בעלי האבולוציה האדם הקדמון היה סוג של קוף משוכלל, וכן מין אחד מתוך מיני אדם רבים. כמה נגזרות לדבר - טענת 'העולם שייך לצעירים' היא אחת מהם. ההסבר לכך הוא פשוט, ככל שאנו מתרחקים מהאדם הקדמון והפרמיטיבי, אנו מתקדמים. לעומת זאת, ביהדות, יש מקום של כבוד לאדם הראשון. ההסבר לכך הוא שאדם הראשון הוא יציר כפיו המושלם של אלוקים, והוא אשר דיבר עם ה' במדרגת 'זיהרא עילאה דאדם הראשון' - מדרגת גילוי אדירה אליה העולם לא היה ראוי מאז. לכן הכבוד למבוגרים, לזקנים, הוא יסודי בתורה בהיותם קרובים יותר לאדם הראשון. 

וכך, מכל הדתות, התרבויות והתפיסות שבעולם, היהדות מתגלה שוב כאמת היחידה, כהמשכו האותנטי של אדם הראשון.