במה מיוחד עם ישראל?

[בעקבות הכוזרי 10] 

הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה לפיה בקרב בעלי המוצא היהודי יש אחוזים גבוהים מאוד של מצטיינים בתחומים המצריכים אינטלקט גבוה, אחוזים גבוהים בהרבה מחלקם של היהודים בכלל הקבוצות האתניות בעולם ]יהודים הם בין 0.2% ל0.6% מכלל האוכלוסיה בעולם]. התופעה בולטת במיוחד בין חתני פרס נובל [21.9%], זוכי מדליית פילדס [30%], זוכי פרס טיורינג [25%], זוכי פרס קיוטו [למעלה מ20%], אלופי העולם ואלופי ארצות שונות בשחמט [50%]. לבעלי מוצא יהודי יש נוכחות בולטת גם באמצעי התקשורת המערביים, בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, בשוק ההון ובבנקאות, במסחר, בפעילות החברתית והפוליטית, ברפואה, בתחום ההמצאות ובחדשנות. [מתוך ויקיפדיה].

כשמסתכלים על העולם אנו מוצאים כי ביחס לגודלו של העם היהודי, כמות הקידמה אותה העניק לעולם היא פנומנאלית. יש שיאמרו שזוהי הייחודיות  של עם ישראל. 
אך רבי יהודה הלוי מפתיע אותנו גם בסוגיה זו.

החבר מציע למלך כוזר לנסות לחלק את העולם לקבוצות. הכוזרי מצביע בקלות על דומם, צומח, חי ומדבר. 
מדבר היא מדרגת האדם, הסיבה לכך שנקרא מדבר היא משום שכוח הדיבור שלו מבטא את מעלתו השכלית על שאר בעלי החיים. כמדרגה רביעית הוא חושב למנות את החכמים הגדולים. אך החבר מסביר שחכמה גדולה היא הבדל כמותי ולא איכותי. גם הגויים חכמים אלא שישראל חכמים יותר. הגניוס היהודי - אאוט.

במקום זאת מצביע החבר על מעלה חמישית בבריאה – אדם אשר לא נזקק לאוכל ולא לשתייה, האש לא שולטת בו, פניו יקרנו והזקנה לא תשפיע עליו. אך מעבר לזה – אדם שמתקשר עם אלוקים.
המעלה הזאת היא מדרגת הנביא שלנו, מדרגתו של משה רבנו.

אך יש להעיר - יוצא לפי מה שכתבנו שאין הבדל דרגה בין ישראל לעמים אלא רק בין משה או הנביאים לשאר העולם. מאידך, במאמרים הבאים, מסביר ריה"ל שהמדרגה החמישית בבריאה היא מדרגתם של ישראל. מה פשר הדברים?

נראה שריה"ל רומז לנו לדבר שמצאנו גם בגמרא וברמב"ם. 
בכל אחד מישראל יש פוטנציאל להיות עובד ה' כמשה רבנו. ייחודנו האמתי הוא בהיותנו עם בעל כישרון נבואי. זה מה שהעם היהודי מביא לעולם. משה רבינו הוא הביטוי המושלם של יהודי.
אמנם מעלת נבואתו של משה היא מיוחדת במינה ואליה איננו יכולים אפילו לשאוף אך צדקותו ושאיפה לקשר נבואי לה' הם בהחלט הישגים נדרשים.


וכה דברי הרמב"ם בפרק החמישי מהל' תשובה: 
'רְשׁוּת לְכָל אָדָם נְתוּנָה אִם רָצָה לְהַטּוֹת עַצְמוֹ לְדֶרֶךְ טוֹבָה וְלִהְיוֹת צַדִּיק הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְאִם רָצָה לְהַטּוֹת עַצְמוֹ לְדֶרֶךְ רָעָה וְלִהְיוֹת רָשָׁע הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ... כָּל אָדָם רָאוּי לוֹ לִהְיוֹת צַדִּיק כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ אוֹ רָשָׁע כְּיָרָבְעָם וכו''  .