ה' נמצא בשמים?!

 [הכוזרי 32]

אחד המושגים החשובים ביותר בחייו של יהודי הוא ה'שמיים'. מה ידונו אותנו בשמיים, הקב"ה בשמיים, וכן יראת שמיים. מן הראוי שעובד ה' ייתן דעתו על מושג זה.

בפתח דברינו נבהיר- הקב"ה לא יושב בשמיים יותר מאשר בארץ. כשם שנאמר השמיים לה' כך נאמר מלוא כל הארץ כבודו. להשם יתברך אין גוף והוא איננו נגדר בגדרי המקום או הזמן. 

אך עתה השאלה התעצמה אף יותר- אם כן, מדוע אנו קוראים לעניינים העליונים שמיים?

התשובה של רבי יהודה הלוי נמצאת בתחילת המאמר העוסק בעניין התגלות ה' – המאמר  הרביעי שבספר הכוזרי.
השמיים לא צריכים שום דבר אחר הם פשוט 'שם'. כל דבר אחר צריך אמצעי כדי לגלות את כוחו.
גם דבר טבעי כמו עץ או פרח מורכב מתהליך של סיבות ואמצעים עד שיגיע אל תכליתו. הזרע צריך להיות נשתל באדמה, לאחר מכן הוא זקוק למים ולאור ורק כך לאחר תהליך הוא יגדל להניב פרי או פרח. בעצם, גם כל בריאה אחרת עדיין לא יצאה מן הכוח אל הפועל בשלמות, כל דבר בעולם זקוק לעוד משהו מלבד עצמו כדי שזה יקרה. כל דבר, מלבד השמיים. השמיים בריאה קיימת, בפועל, עכשיו – הם כבר 'שם'. השם האמיתי שהוא 'שם' 'שם' [בכפילא] נקרא שמיים.
אולי זו גם הסיבה שצבע השמיים- התכלת ,נקרא כך, תכלת מלשון תכלית.
לכן אנו מדברים על השמיים כסמל לדיבור על האינסוף – הוא בפועל, קיים ואיננו צריך לשום דבר כדי להיות 'שם'. סיבת הסיבות.

אך ישנה תשובה נוספת. אדם רגיל שמסתכל על השמיים מגלה שיש להם כמה תכונות מדהימות. ככל שתסתכל על השמיים יראה לך שיש בהם עוד 'עומק'. תשאל ילד נמוך קומה בים המלח, איפה השמיים הוא יצביע כלפי מעלה ויאמר 'שם' תשאל שחקן כדורסל גבוה על פסגת האוורסט את אותה שאלה והוא יענה לך באותו מטבע בדיוק 'שם'. יש שהבינו שזה הסבר המילה שמיים, הרבה 'שם' הופך ל... 'שמיים'.

גם ביחס שלנו אל ריבונו של עולם הדברים נכונים. ככל שתלמד, תשכיל ותבין – תכלית הידיעה היא שלא נדע. ככל שתהיה יותר רוחני וגבוה, עדיין הקב"ה יהיה – 'שם'. וכמאמר דוד המלך עליו השלום: 'אם אסק שמיים – שם אתה'.

אם מסתכלים בעומק שני הפירושים האלו כמעט הפוכים. בפירוש הראשון אנו מדברים על הבריאה שהכי 'ברואה' כבר ודווקא בגלל זה היא סמל לרבש"ע. בפירוש השני אנו מדברים על הבלתי מושג האולטימטיבי, ודווקא בגלל זה אנו מדברים על הקב"ה כאילו יושב בשמיים.

תכונה מיוחדת נוספת שיש בשמיים היא מה שהם מקיפים את הכול. גם הקב"ה מקיף את כל העולם. אך ההקפה של כל העולם היא מהותית יותר. בכל מקום שבו אדם עומד נראה לו שאמצע הכיפה הוא בדיוק מעל ראשו וכשהוא מסתכל אל האופק לצדדים נראה בעיניו שהכיפה משתפלת לקרקע.
יוצא שכאשר מביט אדם לשמים הוא חש שהוא מרכז העולם – נסו זאת בעצמכם ותיווכחו.
ואכן יש בזה הרבה מן האמת. כל אחד מאתנו הוא בן יחיד של ריבונו של עולם והקב"ה שמח בכל איש ואשה מישראל כמו ששמח אב ביום הולדת בנו ושוב כמאמר דוד בשירי עוזו - 'בני אתה אני היום ילידתיך'.