[הכוזרי 16]
החבר בספר הכוזרי מסביר בדומה לכך את העיקרון של כל החגים. בכל יום ישנם זמני היטהרות מטומאת ימי החול והעסק בטרדות העולם הזה. זמנים אלו הן התפילות. אלא שבכל זאת ישנה טומאה שדבקה בנו ועל כן בכל שבוע ישנו יום שנועד להיטהר מכך – יום השבת. ועדיין, מעט טומאה יש שדבקה ולכן ישנו מסלול טהרה במעגל זמן נוסף – ראש החודש. גם בתפילה – ראשי חודשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם. מעבר למעגל ראשי החודשים ישנו המעגל השנתי שבו ניצבים בפנינו מועדי הקודש המרעננים את הסתכלותנו על היום יום וקוראים לנו להתקדש. זו אחת הסיבות שהם נקראים בפינו – מקראי קודש.
את
ראש השנה מקובל להגדיר כיום הדין. אך בספר החינוך מאיר לנו המחבר שעצם
העובדה שהקב"ה הכריז שבכל שנה יש יום של מעין 'יישור קו', היא ביטוי לרחמים
גדולים. יום של סגירת חשבון שכזו מזמן לנו בהכרח את היום שלמחרת, יום של פתיחת דף
חדש ואפשרות לעשות הכול מהתחלה והפעם הרבה יותר טוב!
לא לחינם יום זה נקבע לדורות ע"י התורה ביום ההולדת של האנושות, יום בריאת אדם הראשון. שהרי בכ"ה באלול נברא העולם וביום השישי לבריאה נברא האדם. בכל ראש השנה אנו מביאים לידי ביטוי את לידתנו מחדש.
לא לחינם יום זה נקבע לדורות ע"י התורה ביום ההולדת של האנושות, יום בריאת אדם הראשון. שהרי בכ"ה באלול נברא העולם וביום השישי לבריאה נברא האדם. בכל ראש השנה אנו מביאים לידי ביטוי את לידתנו מחדש.
החבר בספר הכוזרי מסביר בדומה לכך את העיקרון של כל החגים. בכל יום ישנם זמני היטהרות מטומאת ימי החול והעסק בטרדות העולם הזה. זמנים אלו הן התפילות. אלא שבכל זאת ישנה טומאה שדבקה בנו ועל כן בכל שבוע ישנו יום שנועד להיטהר מכך – יום השבת. ועדיין, מעט טומאה יש שדבקה ולכן ישנו מסלול טהרה במעגל זמן נוסף – ראש החודש. גם בתפילה – ראשי חודשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם. מעבר למעגל ראשי החודשים ישנו המעגל השנתי שבו ניצבים בפנינו מועדי הקודש המרעננים את הסתכלותנו על היום יום וקוראים לנו להתקדש. זו אחת הסיבות שהם נקראים בפינו – מקראי קודש.
ואז
מגיע יום הכיפורים – יום הכפרה והטהרה השנתי, יום אדיר בימי שנה.
המהרש"א בתחילת מסכת יומא אומר רעיון מתוק. הוא שואל שאלה שכולנו שואלים – הרי ברור שקדושת יום השבת גדולה מקדושת יום כיפור, שכן עונש חילול שבת הוא סקילה ואילו עונש האוכל ביום כיפור הוא 'רק' כרת. אם כן, מדוע יום כיפור נקרא שבת שבתון? מסביר המהרש"א שאם נעיין בתורה נמצא שישנם סך הכל שבעה מועדים. בשישה מן המועדים – יו"ט ראשון של פסח, שביעי של פסח, שבועות, ראש השנה [שמן התורה אמור להיות רק יום אחד], ושני ימים טובים של סוכות – ניתן להעביר אש מאש ולהכין דברים לצורך אוכל נפש. יש בהם ממד של חולין. כל ששת המועדים הללו קראו גם שבת במקרא וזאת לפי שברור שיש בהם גם ממד של קדושה. אך לאחר שישה 'ימי חול' צריכה לבוא שבת – יום הכיפורים הוא השבת של הימים הטובים ואכן האיסורים בו שווים לאלה של שבת ואין להעביר בו אש מאש וכו'. הוא השבת של השבתות או בלשון התורה – ניחשתם נכון – שבת שבתון.
כך בנה הקב"ה מנגנון טהרה המופיע בתוך מסגרת החיים הרגילים שלנו, בתוך הזמן. ננסה להתחבר לכל מועד בתכונת אור הטהרה המופיע בו ולשמוע את קריאת הקודש המיוחדת שיש לכל מועד לקרוא לנו.
המהרש"א בתחילת מסכת יומא אומר רעיון מתוק. הוא שואל שאלה שכולנו שואלים – הרי ברור שקדושת יום השבת גדולה מקדושת יום כיפור, שכן עונש חילול שבת הוא סקילה ואילו עונש האוכל ביום כיפור הוא 'רק' כרת. אם כן, מדוע יום כיפור נקרא שבת שבתון? מסביר המהרש"א שאם נעיין בתורה נמצא שישנם סך הכל שבעה מועדים. בשישה מן המועדים – יו"ט ראשון של פסח, שביעי של פסח, שבועות, ראש השנה [שמן התורה אמור להיות רק יום אחד], ושני ימים טובים של סוכות – ניתן להעביר אש מאש ולהכין דברים לצורך אוכל נפש. יש בהם ממד של חולין. כל ששת המועדים הללו קראו גם שבת במקרא וזאת לפי שברור שיש בהם גם ממד של קדושה. אך לאחר שישה 'ימי חול' צריכה לבוא שבת – יום הכיפורים הוא השבת של הימים הטובים ואכן האיסורים בו שווים לאלה של שבת ואין להעביר בו אש מאש וכו'. הוא השבת של השבתות או בלשון התורה – ניחשתם נכון – שבת שבתון.
כך בנה הקב"ה מנגנון טהרה המופיע בתוך מסגרת החיים הרגילים שלנו, בתוך הזמן. ננסה להתחבר לכל מועד בתכונת אור הטהרה המופיע בו ולשמוע את קריאת הקודש המיוחדת שיש לכל מועד לקרוא לנו.
שנזכה
כולנו להיכתב ולהיחתם בספר החיים לטובה לאלתר!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.