שני קשרים

[הכוזרי 13] 

עכשיו מלך כוזר חש נינוח יותר, הוא מתרווח בכורסת העור שלו ושואל  -'אז איך הכול התחיל?' . החבר לא מהסס – אברהם אבינו עליו השלום, שם מתחילים. אברהם קיבל תורתו מנוח ושם בנו, ונוח קיבל מאדם הראשון ומשת.

האמת היא שלא רק רבי יהודה הלוי מתחיל משם, גם הרמב"ם מוצא לנכון לזהות את אבינו הראשון אברהם כיסוד גילוי שם ה' בעולם. אולי נכון יותר לומר שקדם לשניהם הנביא ישעיה שאמר "הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם".

בכל זאת, כדאי לשים לב להבדלים המהותיים שבין הרמב"ם לריה"ל. ההבדל הוא בדרך בה התחיל אברהם אבינו - לא במי התחיל אלא באיך התחיל.

בתחילת הלכות עבודה זרה אומר הרמב"ם שהדרך בה הכיר אברהם אבינו את בוראו הייתה בדרך של חקירה פילוסופית שכלית באופן של ניסוי ותהיה של אלילים שונים. בתחילה התרשם הילד אברהם מן השמש אך אחרי שראה כי הלילה מגיע ובמקום השמש מופיע הירח, חיפש משהו אחר. אחר כך עבד לאש, ראה שמים מכבים אותה, עזב את האש וכן הלאה, עד שהגיע למסקנה לוגית בדבר קיומו של בורא עולם אינסופי. בעל היכולת ובעל הכוחות כולם.  

ריה"ל לעומתו מדגיש את השנים בהם חיו נוח ואברהם יחד [58 שנה ,כמניין נ"ח, חי אברהם בעוד שנוח היה בין החיים]. בשנים אלו קיבל אברהם מנוח במסורת את הידיעות שהיו חסרות לו לגבי בריאת העולם, תיקונו המוסרי ועבודת ה'. בהמשך נתנבא אברהם וכך ידע כיצד לעבוד את ה'.

אלו שתי גישות אך אולי אלו גם שתי דרכים בעבודת ה'.
האחת - רציונאליסטית אשר מדגישה את השכל ואת האדם מול אלוקיו.
השנייה היא גישה שמדגישה את המסורת ואת החוויה שמשותפות לכלל ישראל מול אלוקים.
באוניברסיטה כשלומדים מחשבת ישראל, מקובל לסכם ולומר שזוהי מחלוקת בין הרציונליסט לאיש הרגש. אך לא כך בלימוד אמונה ועבודת ה'. 

מסתבר יותר, שיש מקום לשתי הגישות. בין עם ישראל לה' ישנם שני סוגי קשר, קשר של פרט וקשר של כלל [עיינו גם ברשומה 8], קשר של שכל וקשר של לב. אין כמעט אדם שהוא 'אב טיפוס' שמתאים לגישה אחת בלבד אלא כל אחד מאיתנו מוצא את האיזון שמתאים לו בין שתי הגישות.