[פרק חמישי משמונה פרקים] 6
ברור, אנו עובדים את ה' בזמנים שאנו מתפללים או לומדים תורה. אך אם נחשב את זה, לרובנו, הזמן הזה בחיים מהווה בערך עשירית מהיום. מתוך עשרים וארבע שעות בהן אנו עובדים, אוכלים, ישנים ונמצאים עם המשפחה, רק בין שעתיים לשלוש אנו עוסקים בענייני קדושה.
ואם כן, אדם שעובד לפרנסתו בהייטק, בנייה או בכל עבודה אחרת, מקים משפחה, משקיע בזוגיות וכו' זוכה לעבוד את ה' רק בערך עשירית מחייו?
השאלה הזו יכולה להישאל גם מכיוון אחר – וכי בורא עולם ברא תשעים אחוז מהזמן של האדם לבטלה?!
ניסיתם פעם לכמת [מלשון כמות] את הזמן שבו אתם
נטו עובדים את ה'?
ברור, אנו עובדים את ה' בזמנים שאנו מתפללים או לומדים תורה. אך אם נחשב את זה, לרובנו, הזמן הזה בחיים מהווה בערך עשירית מהיום. מתוך עשרים וארבע שעות בהן אנו עובדים, אוכלים, ישנים ונמצאים עם המשפחה, רק בין שעתיים לשלוש אנו עוסקים בענייני קדושה.
ואם כן, אדם שעובד לפרנסתו בהייטק, בנייה או בכל עבודה אחרת, מקים משפחה, משקיע בזוגיות וכו' זוכה לעבוד את ה' רק בערך עשירית מחייו?
השאלה הזו יכולה להישאל גם מכיוון אחר – וכי בורא עולם ברא תשעים אחוז מהזמן של האדם לבטלה?!
המסקנה העולה מדברי הרמב"ם מרתקת - התפיסה
הרגילה של עבודת ה' בחיינו מוטעית. בשורות הבאות ננסה 'לתקן' את צורת ההסתכלות
שלנו, ומתוך כך נזכה להגיע לחיים שלמים ומלאים יותר.
בשמונה פרקים לרמב"ם, הפרק החמישי הוא הפרק
המרכזי והמשמעותי ביותר. על העקרון של הפרק מתבטא הרמב"ם בעצמו שהוא לא פחות
מגאוני – וכל מעשיך יהיו לשם שמיים.
כולנו מחפשים סדר בעולם הכאוטי שבו אנו חיים.
למראית עין העולם הוא בליל של תרבויות, מראות ותחושות, ובכל זאת בכל העולם בני
האדם מחפשים ציר סביבו לארגן את חייהם. כל דת או תרבות מוצאת ציר משלה ומתייחסת
לחלק מהעולם. היהדות לעומתן הקב"ה לא ברא שום דבר לבטלה. ישנו ציר אחד שיכול
וצריך לאחד את העולם כולו – בכל דרכיך דעהו. בכל דבר שאדם עושה [מלבד עבירות כמובן]
עליו למצוא את הקב"ה. כשאדם אוכל שותה וישן כדי להשיג דבקות בה' ע"י
התורה והתפילה אזי גם האכילה והשתיה מתעלים.
ניקח לדוגמא חתונה. אדם שניגש להתחתן, יכול לעשות
זאת פשוט בגלל שיש בו צורך פנימי לא להיות לבד, בגלל שכך הנורמה או משום שההורים
לוחצים. אך כל הסיבות הללו אינן מקרבות אל ה' כהוא זה כביכול.
אך אם אדם מחליט שעליו להתחתן כי כך רצון ה' שציוה לקדש אישה ולפרות ולרבות אזי במעשה זה של החתונה הרי הוא עובד את ה'. וכשמתבוננים בדבר מגלים שפתאום, גם חיפוש האשה המתאימה, הדייטים והפגישות, השיחות וההיכרות לעומק, קניית המתנות, הפגישה עם ההורים, ארגון החתונה וכו' כולם כולם מקבלים שם חדש – עבודת ה'. מלבד העובדה שכת ניתן לעבוד את ה' כל רגע ורגע מימי חיינו, הציר זה מסדר לנו את העולם שכן לאור ההבנה שהמרכז הוא ציוויו של הקב"ה אפשר להבין את שאר התופעות הקשורות בו. הקב"ה מעוניין שהאדם יתחתן ולכן הטביע בו הקב"ה את תחושת הבדידות, ולכן כל העולם נוהג להתחתן [זו הנורמה] ולכן זה גם חשוב להורים [הלחץ].
אך אם אדם מחליט שעליו להתחתן כי כך רצון ה' שציוה לקדש אישה ולפרות ולרבות אזי במעשה זה של החתונה הרי הוא עובד את ה'. וכשמתבוננים בדבר מגלים שפתאום, גם חיפוש האשה המתאימה, הדייטים והפגישות, השיחות וההיכרות לעומק, קניית המתנות, הפגישה עם ההורים, ארגון החתונה וכו' כולם כולם מקבלים שם חדש – עבודת ה'. מלבד העובדה שכת ניתן לעבוד את ה' כל רגע ורגע מימי חיינו, הציר זה מסדר לנו את העולם שכן לאור ההבנה שהמרכז הוא ציוויו של הקב"ה אפשר להבין את שאר התופעות הקשורות בו. הקב"ה מעוניין שהאדם יתחתן ולכן הטביע בו הקב"ה את תחושת הבדידות, ולכן כל העולם נוהג להתחתן [זו הנורמה] ולכן זה גם חשוב להורים [הלחץ].
רב אברום שפירא ממרכז הרב היה מזכיר בשם בעלי
המוסר שיכולים להיות שני נהגי אוטובוס [למשל], האחד עובד את ה' רק כשהוא בתפילות
ובקביעות העתים לתורה, והשני – אדם קדוש, עולה עם אוטובוסים שלמים לעולם הבא.
הראשון, ראה בעבודתו כנהג דרך להרוויח כסף גרידא ואילו השני מסתכל לעומק בעיני
רוחו. הוא אומר לעצמו – 'אני בכל יום עושה שורה אדירה של מעשי חסד – הרי אני מסיע
אנשים ממקום למקום [יכול להגיע ללמעלה מחמישים 'טרמפיסטים' בנסיעה]. אנשים שרוצים
להגיע לעבודה בכל בוקר ולחזור לילדיהם בבית בערב
ממש תלויים בי. ואף שאני מרויח כסף עבור זה שאני נהג הרי אין מי שיעשה זאת
בחינם, ולא מפני שאני אוהב חסד עלי להישאר רעב'.
ברור, שלנהג השני יהיה ממילא גם קל יותר לחייך, שהרי חסד עושים בסבר פנים יפות והוא אף יחוש סיפוק בעבודתו.
ברור, שלנהג השני יהיה ממילא גם קל יותר לחייך, שהרי חסד עושים בסבר פנים יפות והוא אף יחוש סיפוק בעבודתו.
הבה נהיה מן האנשים שעובדים את ה' בכל רגע ורגע מחייהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.