במה אתה מאמין?

[הכוזרי 7]

במה אתה מאמין? – זו השאלה שנשאל החבר על ידי מלך כוזר, וזו שאלה קשה באמת.
חשבו על זה - מה את/ה היית עונה על כך לו היה שואל אותך מלך גדול או סתם אדם שמתעניין ביהדות ? בתשובה גורלית שכזו ודאי תברור כל מילה.
קחו רגע, ונסו לענות על כך בעצמכם - תמצתו את האמונה שלכם בכמה משפטים.

 החבר מתחיל ב'אנחנו מאמינים באלוקי אברהם יצחק ויעקב המוציא את בני ישראל ממצרים בעשר מכות זה שהתגלה בסיני והוא אשר הכניסם לארץ. בואו ננסה לברר את התשובה הזו יחד.

שתי המילים הראשונות בתשובה הן 'אנחנו מאמינים'. שימו לב, אחד הטקסטים הקאנוניים ביותר ביהדות הוא י"ג עיקרי האמונה שניסח הרמב"ם. בנוסח שבסידורים, כל אחד מהעיקרים בטקסט זה, מתחיל בצמד המילים 'אני מאמין'. כאן מתחיל ריה"ל ב'אנחנו מאמינים', האם יש כאן הבדל עקרוני? - אני סבור שכן.

הזהות האמונית שלנו יכולה להתחיל משתי נקודות. מהרציונל או מהחוויה. אסביר את דבריי.

מדוע אתה מאמין? יש המתחילים את ה'היכרות' שלהם עם ריבונו של עולם מנקודת מוצא רציונלית - הגיונית של שאלת 'מי ברא כל אלה?' מתוך ההבנה שלכל סדר שאנו מכירים אנו מניחים שיש מסדר מגיעים בתהליך לוגי אל התובנה כי יש מסדר חכם לבריאה, כחכם ממילא יש לו סיבה למעשיו ולכן נתן תורה וכו'. בתהליך הרציונלי זה תמיד ההיגיון שלי מול הקב"ה, האדם כאינדיבידואל מול בוראו. או במילותיו של הרמב"ם- 'אני מאמין'.

אך ישנה נקודת מוצא אחרת.  האלוקות שהתגלתה אלינו דרך החוויה ההיסטורית, דרך 'קורות החיים' הלאומיות שלנו. התגלות אלוקית דרך האבות והאימהות הקדושים שלנו, דרך ברית בין הבתרים, עבור בירידה למצרים ולאחר מכן היציאה המזהירה ממנה בניסים מדהימים. ולא זו אף זו -  דרך הר סיני הכניסה לארץ התורה והנביאים שהמשיכו לגלות את האלוקות באומה שנים רבות.

מנקודת מוצא אמונית כזו, אין עמידה של פרט מול ריבונו של עולם. אלא עמידה של כל העם כאחד סביב מסורת ההתגלות שבקרבו – אנחנו מאמינים!