הקדמה לפרק חלק [1]

שאפו לכם קוראי הבלוג! מי שעוקב אחר הבלוג זכה לסיים יחד איתנו את הרעיונות המרכזיים שבספר הכוזרי וכן את שמונה פרקים לרמב"ם שהם ההקדמה למסכת אבות. עכשיו, לאחר שסיימנו ללמוד יחד את הקדמת הרמב"ם למסכת אבות, נלמד ביחד את הקדמת הרמב"ם לפרק חלק.

פרק חלק הוא הפרק האחרון או לגירסת הרמב"ם הלפני אחרון של מסכת סנהדרין. למעשה, כולנו יודעים כיצד הפרק הזה מתחיל – כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא וכו', זו כמובן הסיבה שפרק זה נקרא בפי הלומדים – פרק חלק.

הקדמת הרמב"ם למשניות של פרק חלק, עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים.
הראשון – ביאור נושא השכר המופיע בתלמוד. השני – היחס לאגדות שבתלמוד ובמדרש. ולסיום - זהו המקור הראשון שבו פורט הרמב"ם את י"ג עיקרי האמונה. נשתדל ללכת יד ביד עם מורנו הרמב"ם ולזכות להדרכתו המבורכת.

אין דבר מעניין יותר את האדם מהחקירות בנוגע לשכר ולעונש הצפונים לאדם. כל רב יודע ששיעור 'שובר קופות' הוא שיעור שעוסק בענייני גן עדן וגיהנום. אך באותה מידה כל תלמיד חכם אמתי יודע שהידוע לנו בעניין הוא מועט ומעורפל וצריך עיבוד מדויק הנסמך על ספרים רבים כדי לומר דבר מסודר בעניין. 

ההקדמה לפרק חלק עוסקת בדיוק בהסברה זו. מהו העולם הבא, מהם השלבים שבו ומה הקשר שלו לימות המשיח ולתחיית המתים. הבעיה העיקרית איננה שאין מקורות על הנושאים הללו אלא אדרבה יש מקורות רבים אך ההבנה שלהם בעייתית. לכן, בפתח דבריו מגיש לנו הרמב"ם מבוא להבנת אגדות חז"ל.

אגדה היא מילה מבלבלת. בעברית המודרנית אגדה היא סיפורי מעשיות כמו fairy tale אך בלשון הקודש אגדה היא מלשון 'אגד' או 'אגודה'. האגדה היא סיפור או אמרה, בגמרא או במדרש, שטומנים בחובם מעין עקרון על המקשר נושאים רבים.

עולם ההלכה עוסק בפרטים. כל פרק מתחלק לסעיף ולסעיפי סעיפים. יתרה מזאת, החכמה שבהלכה היא להגיע לרזולוציות הגבוהות ביותר. לעומת זאת, עולם האגדה עניינו הכלל המאגד. האגדה באה לקשור את כל הפרטים.

לכן ראשית חכמה, מבאר הרמב"ם את היחס הנכון לאגדה. לעיתים קרובות כתובה האגדה כסיפור או היגד שאומר דברים שנשמעים כסותרים את המדע או אפילו את ההיגיון. במפגש שכזה בני האדם מתחלקים לשלוש 'כתות' בלשונו של הרמב"ם.

הכת הראשונה – מאמינה בכל דברי חז"ל כפשוטם ואפילו דורשת בהם לפני ההמון, כששואלים חלק מן ההמון על כך שהדברים לא מתקבלים על הדעת ממהרים בני הכת להשתיק אותם ו'לחזק' את האמונה שלהם. כת זו מחללת שם שמיים, הם חושבים שמגדלים את החכמים בדבריהם אך בפועל הם עושים בדיוק להיפך שכן העם מבין שאין מה לחפש בדברי חכמים.

הכת השנייה  - חמורה מהראשונה. בני כת זו שומעים גם הם את דברי חז"ל אך לאחר כמה פעמים שדברי חז"ל לא מתקבלים על דעתם, ובתוספת לחשיבות העצמית שהם רואים את עצמם ראויים לה, מגיעה תוצאה הזויה.
התוצאה היא אנשים שכופרים בכל דברי חז"ל ואפילו סוברים שחז"ל עצמם לא היו בקו הבריאות בכותבם דברים כאלו [עפר לפיהם]. כת זו חמורה מהראשונה והטעות שלה אקוטית יותר.

הכת השלישית – ובכן, הרמב"ם כותב שקשה לקרוא לכת הזו כת מכיוון שאין כמעט מי שהולך בדרכה. נשוב עליה ברשומה הבאה אי"ה.