יום שלישי, 23 ביוני 2020

הרהורים רעים בתפילה

שלום, האמת שהמון זמן ברוך השם שאני שומר על הברית. הבעיה שלי היא שדווקא כשאני בתפילה ברגעים הכי חזקים יכולים לצוץ לי הרהורי עבירה למוח.. זה מתסכל אני מרגיש שהתפילות שלי נהיו חסרות תוכן ברגע. מה עושים?

שלום עליכם בשם ה', לוחם יקר.


ראשית יישר כוח על השמירה המעשית ועל ההצלחות אליהן כבר זכית!

להבנתי אתה מרגיש שבזה שההרהורים מופיעים בשעת התפילה אתה כביכול הולך אחורה. דע לך שהאמת היא הפוכה. אנסה להסביר - בשעת התפילה אנו עומדים לפני ה'. ע''פ פנימיות התורה, חלק עיקרי מהמעמד הזה של בן אנוש מול בורא עולם נושא בתוכו מעין דין או בלשון הקבלה בירור. תפילה מלשון פלילים. אדם על כל חולשותיו עומד מול בורא אנסופי ומושלם מכל בחינה.
לכן בזמן התפילה צפים בעיני רוחנו חטאים וחסרונות. זוהי מעין הקאה של הנשמה את הרע שהייתה אפופה בו.
מן הצד השני היצר הרע שרואה את היצר הטוב מתגבר מנסה 'להאבק חזרה' ולהשקיע את האדם שוב בחטא ובקטנות.
התיקון של אותם הרהורים איננו לשקוע בהם ולמרבה ההפתעה הוא גם לא לעשות תשובה באמצע התפילה. הבעל שם טוב מסביר שהתיקון שלהם הוא פשוט להתאזר בשמחה על עצם הזכות לעמוד לפני ה', להתרכז במה שיוצא לנו מהפה, ולעשות על ההרהורים הללו תשובה לאחר התפילה. שים לב שבאמת לאחר תפילת שחרית ומנחה תיקנו חכמים תחנון.
עצה נוספת למדנו מדברי בעל התניא - לעשות חשבון נפש לפני התפילה כדי לעורר הכל לצאת אז.

ידיעה מנחמת במיוחד היא שההרהורים האלו לא ימשכו לעד. ככל שיעבור הזמן ותדחה אותם בדרכים שהצענו ההרהורים יפסיקו.
דומה הדבר לאדם שהיה חלק מחבורת גנבים והחליט לעזוב את דרכו הרעה. בהתחלה החברים מהעבר באים לדפוק בדלת אך עם הזמן וככל שהם יראו שהדלת סגורה הם פשוט לאט לאט יפסיקו לנסות...
 זהו רק שלב בבירור שלך מן הרע ולא רק שהוא יעבור, ההתמודדות איתו תבהיר לך עד כמה אתה רוצה בטוב, והמאמץ יגדל אותך.
חזק ואמץ במלחמה שלך ובעז''ה תעשה ותצליח!
יהי חלקי עמכם גיבורי החיל.

הרב נתנאל טל שאוליאן
ר''מ בישיבת נתיבות ישראל
וראש ציון בית להתחדשות יהודית

(תשובה שנענתה למוקד חזקים ברשת) 


----- חזקים ברשת -----
המקום למי שבוחר להתמודד ברשת ולנצח!

בקבוצה תוכל לשאול באופן אנונימי על ההתמודדות שלך באינטרנט, ולקבל תשובות ממיטב הרבנים והעוסקים בתחום.

👈להצטרפות לקבוצה ולשליחת שאלה אנונימית :
https://mmb.org.il/chazakim/


*הקבוצות לבנים בלבד

איך אפשר לשלוט על המחשבות?

הרב, איך אפשר לשלוט על המחשבות?

שלום לירא ה' ולמבקש להיות מחושבי שמו,


האדמו"ר מפיאסצ'נה כותב שאם אדם היה כותב את כל המחשבות שעוברות בו במשך יום אחד ואח"כ קורא אותן היה לו את הרושם שמדובר במחשבות של אדם משוגע. ראשנו מלא במחשבות מכל המינים והסוגים, דמיונות קלים, מוזרים ולעיתים כאלה שמפחידים אפילו אותנו. חלק מהמחשבות הן מחשבות טורדניות שלא היינו רוצים שיופיעו בנו, למשל מחשבות שמולידות בנו חרדה, חשדנות וכדומה. חלק מהדמיונות אסרה תורה והם נקראים הרהורים רעים אלו הרהורים ששייכים לתחום של איסורי עריות וצניעות. אך פעמים רבות הראש שלנו בורח דווקא למחשבות ולדמיונות האלו... 

אז איך אפשר לשלוט על המחשבות? 


ישנן עצות מגוונות לדבר. המקובלים למשל יעצו לכוון בשם קדוש שמורכב מאותיות ר', ח' ו- ש', במשנה ברורה הביא בשם השל"ה הק' שעל האדם לכוון כנגד פניו כאילו כתוב שם הוי"ה ('שיויתי הויה לנגדי תמיד') וממילא ינצל מהרהורים רעים. יש שיעצו לומר פסוק 'סעפים שנאתי ותורתך אהבתי' או 'לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי' ולהעביר את היד על המצח (החיד"א). ואחרים פשוט יעצו ללמוד הרבה תורה (רמב"ם אסו''ב כב, כא). אך נראה לי שהעצה הטובה ביותר (ואולי היא שורש הסגולות דלעיל) טמונה בכלל הידוע – אין שתי מחשבות משמשות בבת אחת (ר"נ מברסלב). זה אומר שכשבאה מחשבה שאינה ראויה לא כדאי לנסות להלחם בה כי זה רק יסתבך ויתסכל. הדבר הנכון ביותר באותו רגע הוא פשוט להכניס במקומה מחשבה אחרת. לחשוב על משהו שלמדת בשיעור האחרון אליו הלכת, על משהו יפה שתוכל לעשות למען המשפחה שלך, על טיול שאתה מתכנן, או על נוף שראית. באופן זה אט אט הופכת עבודת השליטה במחשבה להיות קלה יותר.


בנוגע להרהורים רעים כותב האור החיים הקדוש עצה חשובה נוספת. בדרך כלל אנו מהרהרים בדברים שראינו, השמירה על העיניים כמעט הכרחית כדי להצליח בעבודת השליטה במחשבה.


לבסוף, יש להזכיר שגם מצב הרוח שלנו משפיע על רמת השליטה במחשבה. בפלא יועץ כתוב מחשבה אותיות בשמחה, כאשר אדם בשמחה הוא אקטיבי ומלא וקל לו יותר להחליט במה להתעסק. זכור, עצם מה שעולה לך הרהור רע 'מעצמו' (הרגע הראשון) עדיין לא אומר שחטאת. רק אם אדם ממשיך את ההרהור הרע מרצונו הוא עובר על 'ונשמרת מכל דבר רע'.


עלה והצלח גיבור החיל וחושב המחשבות בקדושה

הרב נתנאל טל שאוליאן

ר''מ בישיבת נתיבות ישראל
ורב באיגוד רבני הקהילות

(תשובה שנענתה למוקד חזקים ברשת)


----- חזקים ברשת -----
המקום למי שבוחר להתמודד ברשת ולנצח!

בקבוצה תוכל לשאול באופן אנונימי על ההתמודדות שלך באינטרנט, ולקבל תשובות ממיטב הרבנים והעוסקים בתחום.

👈להצטרפות לקבוצה ולשליחת שאלה אנונימית :
https://mmb.org.il/chazakim/


*הקבוצות לבנים בלבד

יום שני, 22 ביוני 2020

חומש במדבר


מחפש דבר תורה מקורי לשולחן השבת?
ביקשו ממך לדבר בבית הכנסת ולא מתחשק לך לחפש ב'מעיינה של תורה' שוב? 😉
לפניך דף שמאגד את כל דברי התורה של ספר במדבר שמופיעים באתר.



במדבר - כמה שווה מטר בהר הבית?


נשא - זהה אבל שונה


בהעלותך - 


שלח לך - מה אתה מעדיף להיות  - מרגל  או תייר?


 מה שאל מרן את המלאך?

קורח - לעולם אל תזלזל במעשיך

חקת -  
מדוע לא ניכנס משה רבנו לארץ המובטחת?

שיר לבאר

בלק - מה בקשו בלק ובלעם לעשות?

לקבל הסכמה מגוי

פינחס - בריתי, שלום


מטות - שאלה אחת, ארבע פרשנים


מסעי - איך אתה מסתכל על החיים שלך


מתיקות של סיום - מתאים לסיום כל חומש



יום שישי, 19 ביוני 2020

אל תזלזל בעצמך


כשנפטר עקביא בן מהללאל ביקש ממנו בנו שיפעל אצל חבריו חכמי ישראל שיקבל מהם הכרה ומקום בבית המדרש. עקביא בן מהללאל סירב. "אמר לו בנו, 'שמא עילה מצאת בי?' אמר לו - 'לאו, מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך' (עדויות סוף פרק ה).

בפרשה טוען קורח על משה בפני עם ישראל – 'כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה''? לכאורה זוהי טענה תמוהה, שכן לפי ההיגיון הזה גם לקרח לא מגיעה שום שררה ואם כן מדוע הוא תובע להקטיר קטורת. יש שתרצו שאכן מדובר בפעולת הטעיה, מעין 'ספין' שעשה קורח כדי למשוך אחריו את המון העם. ויקהל עליהם קרח - בְּדִבְרֵי לֵצָנוּת כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא הָלַךְ אֵצֶל הַשְּׁבָטִים וּפִתָּה אוֹתָם — "כִּסְבוּרִין אַתֶּם שֶׁעָלַי לְבַדִּי אֲנִי מַקְפִּיד? אֵינִי מַקְפִּיד אֶלָּא בִּשְׁבִיל כֻּלְּכֶם, אֵלּוּ בָאִין וְנוֹטְלִין כָּל הַגְּדֻלּוֹת". (רש"י טז, יט). אך הרמב"ן מסביר כיצד בעומק טענתו של קורח אכן הייתה עבור כל ישראל.

בפרשות הקודמות למדנו כיצד הלוויים נבחרו להחליף את הבכורים ולכן פדו אותם. מהו עניינו של הבן הבכור? ראשית, הבכור או הבכורה הם אלו שהפכו את הזוג למשפחה, את האיש והאשה לאבא ואמא. לאחריהם נתווספו הבנים והבנות למשפחה קיימת. יתרה מזאת, ככלל את הבכור רואה התורה כאחראי לצד המוסרי של הבית. כאשר רוצה התורה לומר שישמעאל עשה תשובה היא מתארת כיצד הוא מקדים את יצחק אליו בקבורת אביו כאומר – על אף שמבחינה כרונולוגית אני נולדתי קודם, אתה קודם לי. ובאופן בולט רואים זאת בבן הבא במשפחת אברהם אבינו ובמאבק יעקב ועשיו על הבכורה. גם העם כולו נקרא הבן הבכור של הקב"ה כמו שאמר משה לפרעה 'בני בכורי ישראל', ומסביר החזקוני שלפי דימוי זה כל האומות נקראים בנים ואנחנו הבכורים של האנושות. למעשה שיאה של יציאת מצריים הגיע דרך הבירור הזה בדיוק – מי הוא הבכור האמיתי, על ידי מכת בכורות.
חז"ל מלמדים אותנו שהכוונה המקורית הייתה שעבודת הקרבנות תתבצע 
על ידי הבכורים מכל עם ישראל ולא על ידי שבט ספציפי. חישבו על זה, אם העבודה הייתה על ידי הבכורות, היה נצר מצב מעניין שבו לכל משפחה יש מעין נציג משלה בבית המקדש וכך כל בית אב חש שיש לו קשר ישיר אל הקדושה. באופן כזה היה ניתן לראות כיצד הקדושה נמצאת בכל ישראל והיא מתבטאת דרך הנציגות שכל משפחה שלחה בדמות הבכור.
ההחלפה הזו של הבכורות בלוויים כאבה לקורח ואותה הוא ביטא בפני העם – עד עכשיו כולנו היינו קדושים, מדוע עכשיו אתם מחלקים את הקדושה לשבט מסוים? לכן גם הצטרפו אליו בני שבט ראובן שהיה הבכור לפני שנתנה בכורתו ליוסף (או ליהודה). זו גם הייתה הסיבה לכך שביקש קורח לפעול שכל הרוצה להקריב קטורת יוכל לעשות זאת. טעותו של קורח הייתה גם היא בכמה מישורים. ראשית, הוא לא שם לב כיצד עינו מטעה אותו, בעצם הוא מתעניין בכבודו ולא בכבוד אלוקים. שנית, האדם צריך לכוף את מחשבותיו ורצונותיו לרצון הבורא כפי שניתן ביד משה.

אך בעומק יש כאן חוסר הבנה גרוע יותר, קורח לא מייחס מספיק משמעות 
למעשיו של האדם. לדידו אם בחר ה' בבכורות אין שום אפשרות להחליפם (על אף שלא מצאנו שום שבועה או הבטחה שכזו). אנו יודעים לעומת זאת כי החלפת הבכורות בלויים הייתה פועל יוצא של חטא העגל בו חטאו ישראל מלבד שבט לוי שנשאר נאמן לאלוקיו. גם לאחר מכן היה זה שבט לוי שנאסף סביב משה לקול קריאתו 'מי לה' אלי' והיה מוכן אף לחרף נפשו עבור קריאה זו. ובאמת שבט לוי זכה לכך בדין עוד במצריים, בזכות השמירה על ברית המילה ובזכות שתיים מבכירות בנותיו, שפרה ופועה, שהסכימו למסור נפשן ובלבד שיצילו את בני ישראל מהשלכה ליאור. המעפילים בפרשה הקודמת זלזלו בהשלכות של חטאי האדם, קורח מזלזל במשמעותם החיובית של מעשיו של האדם, לכן אין לו עוד מקום על פני האדמה, שכן אם את הכל עושה ה' – מה צורך לו באדם כשותף? ובטלית שכבר כולה תכלת אין צורך בפתיל תכלת נוסף לשיטתו...
נלמד ממעשה זה, להבין את השליחות העצומה והמשמעות שיש לכל אחת 
ואחד מאיתנו בעולמו של הקב"ה.


יום רביעי, 17 ביוני 2020

מראי מקומות חשובים בנוגע לארץ ישראל


Photo by Robert Bye on Unsplash


עיקר קיום מצוות בא"י ולא בחו"ל – ספרי עקב פס' ז'. הובא ברש"י דברים י"א, י"ח. רמב"ן ויקרא י"ח, כ"ה [וכן עיין רמב"ן דברים ד, ה' ורבנו בחיי דברים סוף פ"ה וט"ו, י']. שו"ת הרשב"א ח"א קל"ד [או קל"ט]. מהר"ל גור אריה שם, הגר"א אדרת אליהו דברים ח'. רמ"ק אור יקר כרך י"א עמ' רנ"א מסביר את הסוד. ועיין סוד לישרים לבא"ח  וכן עיין רב ברכות לבא"ח עמ' כט – ל שמסביר את הרמב"ן וקיום המצוות רק בארץ כחלק מנדר של האבות מרוב כיסופים לאהבת הארץ. פסוקים מפורשים באוצרות ראי"ה  חלק ב' ועוד – דברים ו, א.

הגרש"ז אוירבך (הליכות שלמה הל' תפילה עמ' רע"ו בהערה) היה נוהג להזכיר את החתם סופר בחידושיו למסכת גיטין (מד ע"א ד"ה חוץ) שניסח את זה בחדות כדרכו: "ויש לומר ששם אינו מקיים שום מצוה, דכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה, אפילו קריאת שמע שקורא בחו"ל איננו כקורא בא"י, כי גרשוהו מהסתפח בנחלת ה'. וזהו מוסר גדול" עכ"ל.

הקב"ה נקרא אלוהי הארץ – רמב"ן בראשית כ"ד, ג ויקרא י"ח, כ"ה. כל הדר בא"י וכו' – סוף מסכת כתובות. וראה דבר מבהיל בזוה"ק יתרו עט – משרע"ה אומר לישראל כי ה אלוקיך מביאך אל ארץ טובה, מדוע לא אלוקינו? כי הוא לא נכנס לארץ והם כן.

הקונה חלק בארץ כאילו קונה חלק של עוה"ב – רבינו בחיי בראשית לג, יח בשם האבע"ז.

ארץ ישראל גדולה מגן עדן ומעץ החיים – מעייני הישועה רלג – רלד.

עפר הארץ מלא חיים וזה יתגלה בתחה"מ – שם

צריך אמונה בא"י ובקדושתה וזו הדרך היחידה להשגה בה – מעייני הישועה עמ' רעד.

בא"י עבודת ה' עולה ישר למעלה ואילו בחו"ל דרך השרים – שערי אורה    , רמב"ן    , חסד לאברהם מעיין ד נהר מז. גור אריה בראשית י"ז, ח. פרקי דר"א פכ"ד.

תיקון חטא המרגלים בדיבור טוב על ארץ ישראל –  אם הבנים שמחה עמ' רפ"ג – ר''צ. אגרות הראי"ה ח"א עמ' קי"ב – קי"ג.    

שלא לדבר עליה רע ואפילו לא על מזג האוויר או הבניינים ואפילו כשהגויים שולטים בה - [בן יהוידע סוף כתובות ע"פ הגמרא שם]. שפת אמת למהר"י חאגיז [מובא באם הבנים שמחה עמ' כ"ג] – כל המוציא דיבת הארץ לדורות ייענש כמו המרגלים.

שיטת הרבי מלובביץ' [קושי עצום] – כתר שם טוב עמ' תקכ"ג. [וע' חיי מוהר"ן ט"ז].

זכות ארץ ישראל מגינה אפילו על פושעים – אגרות הראי"ה תקנ"ה מוכיח מחז''ל. 
הדר בארץ נקרא צדיק - חסד לאברהם מעיין ג נהר יב

שהקירוב לא"י הוא יותר קירוב מהר סיני – גבורות ה' פרק נ"ט ע"פ הפיוט דיינו.

שפירותיה קדושים וממשיכים קדושה באוכל מהם – ב"ח סי' ר"ח [אך עיין גם ב"י שם], שער החצר ע"ב וקס"ט חסד לאברהם מעיין ג נהר כא כקדושת המן. אוה"ק ח"ג עמ' רצ"ה. ובחסד לאברהם מעיין ג נהר טו כתב שאין תביעה כלפי האדם כשנהנה ממעדני העולם בה ע"ש. לקוטי הלכות או"ח ברכת הפירות הלכה ד (שממשיכים נועם ושלום).

בא"י היו מתפללים במניין רק במועדים ואז אומרים קדושה בשל עבודת האדמה -  נצי"ב ויקרא כב, לב

טיול בארץ – רבנו בחיי לך לך בראשית פרק י"ב – הטיול של אברהם בארץ להשגת נבואה (עמ' קלט במהדורת מוסד הרב קוק). שו"ת תורה לשמה סי' תי"ח [שזה לא ביטול תורה ואפילו משנת חסידים]. אורות ישראל ט, ט. 

שבעת המינים וחכמת א"י – נאות הדשא סוכוצ'וב ח"ב עמ' רכ"א. שהצומח בה מזכיר את ה' – עיין תוס' סוטה י"ז ע"א בשם ירו' [ובהבדל מבתלמוד הבבלי].

א"י שומרת מבלבולי דעות – על פרקי אבות פ"א בחסיד יעב"ץ.

שהייסורין בה ייסורין של אהבה – בן יהוידע ברכות ה'.

אין מזל לישראל כשהם בארץ ישראל - חסד לאברהם מעיין ו נהר ב.

כל עוד יש שבטים בחו"ל השכינה לא נשלמת - חסד לאברהם מעיין ד נהר מז.

שהיא ארץ הכפרה – הכוזרי בחתימה וכן מאמר שני פס' כ"ב ועיין בדף המקורות בנושא.

נבואה בארץ – איכה ב, ט – מלכה ושריה בגויים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מה'.
תנחומא    , זוה"ק       ,כוזרי א, צה – ארץ הנבואה. שם ב, יד  - בה או בעבורה [וכן עיין מאמר ד' פס' ג' וכן מאמר ג' פס' ס"ה. רמב"ן דברים י"ח ט"ו. בית אלוקים למבי"ט – עמ' רל"א.
ילק"ש יחזקאל בהתחלה כמה פירושים כיצד נתנבא בחו"ל.
הסבר נוסף לכך שנתנבא אברהם בחו"ל לך לך – עולה מהרמב"ן עה"ת בראשית י"ב, ו' – שהיה בחלום.
מאירי הקדמה בסדר הקבלה  – בחו"ל אם התחיל בארץ [וכן הוא במו"ק כה ע"א ברש"י וכן ברד"ק יחזקאל א, ג ובאורות ארץ ישראל פס' ו'] וכן בקושי וברוב השתדלות מדרגה נמוכה יותר.   
זוה"ק תולדות ק"מ אין השכינה שורה אלא בא"י.
מו"נ ח"ב פל"ו מסביר שזה בגלל שאין הנבואה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות וזה מצבנו בגלות.
בזוה"ק    – נבואה שורה גם בחו"ל אך במים [ומופיע מעין זה במדרש ילק"ש].
מקורות נוספים מהמדרש, שו"ת הרשב"א, רמב"ן בפרשת שופטים – קול הנבואה עמ' ר"ב.

שהיא הארץ בה הכל מתאחד – אוה"ק ח"ב תכ"ג [ויש שם גם הסבר לאוירא דא"י מחכים].

ארץ טובה ורחבה ארץ זבת חלב ודבש – נצי"ב שמות ג, ח – רוחניות וגשמיות [תענוג].
חסד לאברהם - מעיין א נהר יט (למשל).
העבודה בארץ מתוך שמחה ותענוג (עונג) – מעייני הישועה עמ' רנט, רסה, ער.

שלא אומרים בה חורבן הגוף בניין השכל – אורות התחייה ד', כ"ז.  ישראל ותחייתו י"א,  עין אי"ה   , אוה"ק ח"א עמ' ק"נ פס' קל"ג.
אין תביעה של הקליפה על הנאה ממעדני הארץ - חסד לאברהם מעיין ג נהר טו.

 בא"י טעם העץ וטעם הפרי שווים לעניין מצוה והכשר מצוה – מעייני הישועה עמ' רסא.

אריכות הגלות מצד חוסר אהבת הארץ – מעייני הישועה עמ' רצא.

שמה שכתוב לעולם ידור בארץ אפילו בעיר שרובה עכו"ם הוא אפילו אם יש חשש שיקלקלו אותו – ההפלאה ורבי כלפון הכהן מג'רבא. 

יישוב הארץ מתקיים בלקיחת אישה בארץ – שיטת הרב"ס נחלת יעקב ח"א עמ' 252. 
א"י ונישואין – ר' צדוק [מובא בפעימות האהבה של הרב קרליבך] – עם הנישואין מקבלים חלק בא"י.

יישוב הארץ – גם אם מקבלים שלרמב"ם אין מצוות ישיבה בזה"ז לדעת רש"י יש 
איסור ישיבה בחו"ל ברכות נז ע"א ברש"י – שו"ת משנה הלכות חלק ט"ו תשובה 
רי"ד.

פקו"נ או מסירת שטחים – תחומין חלק י' כמה תשובות בנושא.

הממון של א"י אחר משל חו"ל – רש"י בראשית מ"ו,ו בשם מדרש.

בארץ המוסר משפיע עליו יותר - מכתב מאליהו ח"ג 191 – 194 –  הצלחה בלימוד אנו רואים כיום בעינינו וכן בתחושת הביטחון אפילו אצל החילוניים. הארץ משפיעה השפעות רוחניות לפי מדרגת האדם בה.

גבולותיה לעניין קדושה דיור סמיכה ועוד – הל' סנהדרין פרק ד הל' ו רדב"ז.

מצוות ישוב א"י – יחו"ד ח"ה סי' נז.

כל עבודה שמביאה תפארת לארץ ישראל היא ממצוות ישוב הארץ (גם רופא או בנקאי לצורך העניין) - תורת משה (החת"ס) פרשת שופטים על מי האיש אשר נטע.

נקראת ארץ החוילה על שם שמייחלת לקב"ה – ויק"ר יג, ה

לא"י יש בחירה (ולפני החטא היה בהכל) – מעייני הישועה עמ' קמד.

אוירא דא"י מחכים – רשב"ץ ח"ג סי' ר' [מחלק שם בין קדושת השכינה שזה בעבר הירדן המערבי לקדושת המצוות שזה גם במזרחי], תוס' פסחים סוגיית בני ביישן במקום שנהגו [ושם איכא למשמע שעניין הת"ת דרבים קשור], גמ' ב"ב קנח ע"ב המקור למושג ברבי זירא (ועיין שם ברשב"ם וכן בתוס' פסחים נ"א ע"א ד"ה כיוון).

תורת ארץ ישראל –
אורות התורה פרק אחרון.
מאמרי הראי"ה תורת א"י ותורת חו"ל – תורת א"י הכלל.
ביאור רחב בנושא שהיא חיבור תושבע"פ ושבכתב נגלה ונסתר בצורה טבעית – של"ה ח"א [הקדמת תו"א] עמ' פ"ד – פ"ו במהדורה שיש עימדי.
ריטב"א יומא נז ע"א מהרמב"ם [או אביו] וביתר אורך איגרות הרמב"ם ח"ב עמ' תר"צ מהדורת הרב שילת – במחשכים הושיבני הוא דווקא בדור שמד של אביי ורבא וכו'.

ת"ח שבא"י - נקראים נועם ושל בבל חובלים סנהדרין   ,בבבל שונאים זא"ז פסחים קי"ג ע"ב.

מיום שגלינו אין לקב"ה אלא ארבע אמות של הלכה בלבד – היינו לא הל' ציבור והתורה נצטמצמה לרה"י [קיצור הקיצו ורננו לרב החלבן עמ'  ]. 
                                    
תורת א"י בעבודת ה' – רזי לי לרב חרל"פ – עמ' פ"ד [שייכות לעונג רוחני], פ"ז – פ"ח, צ"א [לא יחשוד בעצמו אלא יאמין ויעבוד בשמחה].
עונג ותעצומות חיים – סנהדרין ע"ה ע"א. סוף סוטה.

1קו התאריך והתיקון נעשה רק בארץ – עיין בחסד לאברהם מעיין ג' נהר ח' שמסביר כך קושיא. אך עיין רב פעלים ח"א סוד ישרים שאלה ה' שנראה שזו מחלוקת בין המקובלים. [ניסיון יישוב לקושיות הבא"ח מצאתי בספר דרישת ציון לרב צוריאל עמ' 157 – 158].









 מתוך תכנית מצטיינים באמונה:קיום המצוות בארץ.
א.      עיין בפירוש הרמב"ן לויקרא י"ח, כ"ה [וכ"כ רש"י דברים יא, יח, שו"ת הרשב"א   , המבי"ט בית אלוקים הוצאת אוצר הספרים עמ' שנ"ד, רבנו בחיי עה"ת דברים ט"ו, י' ועוד]. מה עולה מדבריו?
ב.      האם תמצא פסוקים מפורשים המוכיחים עניין זה?
ג.       עיין במקור הדברים בספרי לפרשת עקב עמ' ע"ד- ע"ה במהדורת מוסד הרב קוק [והשווה לעמ' נ' שם]. האם ניתן לומר שקיום המצוות בחו"ל איננו רצון ה'?
3.       
נבואה וארץ ישראל. [כהכוזרי כתב גם רמב"ן בפרשת שופטים על נביא מקרבך רשב"א בשו"ת ועוד]
א.      עיין בעיקרים מאמר ג' פרק י"א. במה בדיוק תלויה הנבואה לדבריו?
ב.      בית אלוקים למבי"ט מביא שני טעמים לעניין – בעמ'  רל"א ובעמ' שס"ג. מהם?
ג.       עיין במו"נ ח"ב פל"ו שמציע הסבר אחר לעניין. מהו?
ד.      עיין בכוזרי פס' י"ד אצלנו וכן במאמר שלישי פס' ס"ה [ודבריו בפס' זו מבוארים יפה בעיקרים הנ"ל]. באילו מקרים ניתן להתנבא שלא בארץ? [מקרים נוספים מדברי חכמים שלא הובאו בכוזרי, יובאו לקמן בשאלה 5]
ה.     עיין בבית אלוקים למבי"ט עמ' ר"ל – רל"א [וכן שנ"ה]. האם ע"פ דבריו ניתן לומר הסבר אחר לכך שאדם ואברהם נתנבאו שלא בארץ? [עיין ביאור הרב הנזיר עמ' קס"ז – קס"ח וכן ברמב"ן בראשית י"ב, ו' סוף ד"ה ויעבור אברם]
4.       נבואת יחזקאל. עיין מו"ק כ"ה ע"א וברש"י ד"ה שכבר היה [וכהי"א ברש"י כתב גם רד"ק יחזקאל א', ג' ועוד].
א.      כיצד מסביר ריה"ל את נבואת יחזקאל בבבל? [עיין גם מאמר ד' פס' ג' בתרגום אבן תיבון לקראת סופו]
ב.      עיין ילק"ש בתחילת יחזקאל על 'היה היה דבר וגו'. האם תמצא תשובה נוספת?
ג.        עיין אורות ארץ ישראל פס' ו'. כיצד מסביר זאת הראי"ה?
5.       נבואת ירמיה.

גבולות
עיין קול יהודה ד"ה ונבואת ירמיה וכן אוצר נחמד. מה החידוש ביחס לגבולות הארץ שבדבריהם?
6.       ודע כי שבתות ומועדי ה' אמנם הם תלויים בנחלת ה' –
א.      מה פשט דברי הכוזרי?
ב.      עיין ברמב"ם ספר המצוות עשה קנ"ג. מה מתחדש בדבריו?
ג.       עיין באם הבנים שמחה עמ' קס"ח – קס"ט. כיצד הוא עונה על השאלה מדוע לא מנה הרמב"ם את מצוות ישוב הארץ?
ד.      הרמח"ל במס"י פי"ג מדבר אודות הטיול. דייק –
a.      האם הטיול עצמו הוא ביטול תורה? מדוע?
b.      האם לדעתך בארץ ישראל יהיה שינוי בהדרכה המוסרית בעניין זה?
[עיין בשו"ת תורה לשמה סי' תי"ח וכן באורות ישראל פרק ט' פס' ט']

 עיין ברמב"ן עה"ת דברים ח', ט.
מהי הקושיה על שבחה של ארץ ישראל, שמתורצת ע"פ יסוד זה?




מה שאל מרן את המלאך?

תמונה: קטלוג הבולים הישראלי

אלו לא המרגלים שהיינו שולחים למשימת ריגול בעורף האויב.
כמו שכתוב בפרשה, שנים עשר המרגלים היו שנים עשר נשיאי ישראל, אלו אנשים מרוממים מעם. בספרים מופיע, ומסתבר מאוד שהם היו גדולי ישראל גם בתורה. אם אנחנו היינו שולחים מרגלים, היינו שולחים צוות מצומצם בהרבה, כזה שלא יקים המולה ולא יעורר חשד. היינו גם שולחים אנשים ש'יודעים את העבודה', בעלי מיומנויות בתחום הלחימה, השכלה רחבה וידיעת שפות. מה פשר שליחת אוסף ראשי הישיבה וגדולי ישראל למשימה?

שאלה נוספת שעולה היא מדוע בכלל לשלוח את המרגלים, וכי איננו מאמינים בהבטחת ה' שמדובר בארץ זבת חלב ודבש? ואמנם לו היינו מבינים את המילים 'שלח לך מרגלים' כפשוטן, היינו מבינים שזהו ציווי אלוקי. אלא שרש"י מביא מדרש חז"ל שדורש את המילה 'לך', לדעתך. כביכול אומר הקב"ה למשה אני איני רוצה לשלוח מרגלים אם אתה רוצה - שלח. ואכן, פירושו של רש"י מתאים לכתוב בהמשך התורה, כאשר מתאר משה רבינו ע"ה את הסיפור מנקודת מבטו לאחר תום ארבעים שנות העונש הוא אומר: וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָ֖נוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה־בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן: וַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃ (דברים א, כב - כג). ואם כן, מדוע לשלוח בכלל מרגלים, ואם חטא העם בשאלתו, מדוע הוטב הדבר בעיני משה?

כיוון מקובל לתשובה הוא על פי הכתוב בפסוקים שקראתם זה עתה, ישראל ביקשו מרגלים רק על מנת לדעת כיצד לכבוש את הארץ ולא האם לכבוש אותה. העם בקש מרגלים לא כדי לבדוק את טיבה של הארץ הטובה אלא כדי לדעת 'את הדרך אשר יעלו בה' בלבד ולכן הסכים לכך משה. אך הסבר זה לא מתיישב עם השאלות אותם ביקש משה מהמרגלים לבחון: וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים: וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃ (במדבר יג, יט – כ). הרי שלצד שאלות ביטחוניות ניצבות גם שאלות על עצים, איכות האדמה והפירות ולסיום אפילו בקשה להביא מפרי הארץ. אם כן, מה היא מטרת שליחת המרגלים?
לפני כחמש מאות שנה הטרידו השאלות האלו את בעל השו"ע רבי יוסף קארו ולכן, כמתועד בספר מגיד מישרים, הוא שאל אותן מאת המלאך שהיה מתגלה אליו כדי ללמד אותו תורה. התשובה לשאלות אלו מהממת וקצרה יחסית אך נושאת בתוכה רעיון עמוק שכדי להבין אותו נצטרך להרחיב מעט[1].

הסיבה שהאדם נקרא בשם זה היא מפני שהוא נלקח מן האדמה, האדמה כאמא של האדם. אך לפי הגיון זה בלבד נכון היה יותר שייקרא האדם - אדמי. על פי פנימיות התורה בשמות אדם ואדמה יש עומק נוסף. היחס שבין האדם לאדמה דומה ליחס שבין איש לאשה. במשך שנים התייחס האדם אל האדמה כמשאב חשוב וניסה לנצל אותו לשימושיו עד תום. אך עם ההעמקה בפנימיותה של התורה ועם התקדמות המדע והמוסר האנושי ביחס לסוגיות מעמד האישה ואיכות הסביבה מתגלה בשתי הסוגיות במקביל יחס שונה מבעבר. האשה לא עוד רק עזר כנגדו והאדמה אינה רק משאב שיש לנצל, יחס של כבוד ואהבה מתחיל למלא את העולם. כשם שעל האיש לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו (רמב"ם אישות טו, יט ועיין רקנאטי בראשית קלו) כך על האדם לתפוס את הקשר שלו עם האדמה. ואם הדברים נכונים למשפחת האנושות כולה הם נכונים שבעתיים לעם היושב בארץ אשר עיני ה' בה. זוהי ארץ שאסור להרגיש שהיא שייכת לנו אלא אנחנו אורחים בה גרים ותושבים.    
בעצם, מפתה מאוד להביט על ארץ ישראל במבט אינסטרומנטלי, כאילו היא כלי לקיום המצוות התלויות בה או כאמצעי לזכות על ידו לכפרה. למעשה, בעבר היו אפילו ספרים שעודדו רק אנשים זקנים לעלות לארץ כדי לחיות בה מעט ולהיקבר בה בלבד. אלא שכאן באים הנביאים לעזרתנו ובמקומות רבים מדמים את הקשר בין העם לארץ לא רק לקשר של אם ובנים, אלא גם איש ואשה או חתן וכלה. כִּֽי־יִבְעַ֤ל בָּחוּר֙ בְּתוּלָ֔ה יִבְעָל֖וּךְ בָּנָ֑יִךְ וּמְשֹׂ֤ושׂ חָתָן֙ עַל־כַּלָּ֔ה יָשִׂ֥ישׂ עָלַ֖יִךְ אֱלֹהָֽיִךְ (ישעיהו סב, ה). אלו רמות של הבשלה ושל הכרות רוחניות, ולא פחות מכך אלו גם רמות של הבשלה של המציאות.

אחת מההלכות השייכות לעולם הכבוד והאהבה של בני הזוג אוסרות על האדם לקדש אשה מבלי שיראה אותה תחילה ותמצא חן בעיניו (קדושין מא ע"א, אהע"ז לה, א). זו הלכה שבבסיסה עומדת אהבה שכן הנימוק להלכה זו הוא מן הפסוק 'ואהבת לרעך כמוך'.  רק לאחר מכן יכול האיש לקדש את אשתו, ובסוף התהליך עומדת החופה שהיא כבר שייכת לנישואין, לקשר הרציף שמתבטא גם בגשמיות. לכן היה צורך בנציגים של כלל ישראל  (י"ב הנשיאים נציגי י"ב השבטים והגדולים שבהם) שיבואו ויראו את הארץ, יתאהבו בה, יגבירו את החשק והכיסופים אליה בלבות עם ישראל. זו הסיבה שמשה רבינו מצא לנכון לומר למרגלים לטייל בארץ ולאכול ממנה כדי ליישם בצורה מיטבית את העניין. 

הסיפור הזה חשוב דווקא בעת שמתפרסמות תכניות חלוקה כאלה ואחרות. בעבר סיפר לי אחייני הרב שי שאוליאן שליט"א סיפור נאה שנושא בחובו את הרעיון הנ"ל. הוא סיפר שפעם הקשה עליו אדם שתומך במסירת שטחים במשל. 'דמיין שאתה גר בבניין מגורים ומולך גר מזה כמה דורות שכן ערבי. יום אחד מתחיל השכן לפלוש ללובי הקומתי. אתה כמובן בנועם מסביר לו שזה לא לעניין אך הוא בשלו. כל יום פולש עוד קצת, אתה מצידך מוחה על כך בתוקף ואט אט החיים בבניין הופכים להיות שדה קרב. פתאום מגיע השכן מלמעלה, זה שגר בפנטהאוס. הוא יורד מעדנות לקומה שלכם ולאחר שהוא מבין את הסיטואציה הלא פשוטה עם הערבי הוא מוציא ממנו הבטחה ששבוע הוא ישתמש בלובי ובלעדית ושבוע באופן משותף, הוא פונה אליך במבטא אמריקאי ומציע לך הצעה קח מאה אלף דולר ותוותר למען השקט האזורי. וכי יש בר דעת שלא מבין שזו עסקה מצוינת?' סיים ממשיל המשל בחיוך ניצחון. אך הרב שי שהיה אז נער צעיר לא נשאר חייב. הוא ענה שהמשל נאה רק בשינוי אחד. 'דמיין לעצמך שהשכן הערבי לא פולש ללובי, אלא מבקש לעצמו משהו אחר. יום אחד אתה חוזר הבייתה  ואתה פוגש את אשתך נסערת, לאחר שהיא שותה כוס מים היא מספרת לך שהשכן הציע לה להיות אשתו. כמה ימים אחר כך היא מדווחת על הטרדות מילוליות במעלית ולאחר שכל מחאותיך לא עזרו יום אחד היא מספרת שהוא כמעט תפס אותה והכניס אותה בכח לביתו... בשלב הזה אתה כבר מוכן לקרב ואז יורד השכן מלמעלה ומציע לך בחיוך לוותר תמורת מאה אלף דולר ולמצוא פשרה של שבוע שבוע...' הרב שי הצעיר לא היה צריך להמשיך, הויכוח נגמר.
המילים אהבת הארץ צריכות לקבל חיות ושמחה ולהתחבר עם מושג האהבה הזוגית.


נשים לב לשתי עצות מעשיות שיש בדברי התורה להתחברות 'זוגית' של עם ישראל לארץ. בספר אם הבנים שמחה (עמ' רפג - רצ) כתוב שכשם שאנו מתקנים את חטא שינה לפני מתן תורה בכך שאנו נעורים כל הלילה בליל שבועות כך עלינו לתקן את חטא המרגלים. נראה כי קיום עצות אלו עין טובה וחיובית על הארץ לשם התחברות אליה יהווה תיקון לחטא (אגרות הראי"ה ח"א עמ' קיב – קיג).
העצה הראשונה - חשיבות הטיול בארץ, המרגלים נשלחו לתור את הארץ לאורכה ולרוחבה במשך ארבעים יום, כנראה שכדי להשיג משהו צריך לדעת להזיע עבורו. ולא עוד, כדי לאהוב מישהי צריך להכיר אותה וכך הדברים גם בנוגע לא"י. ובעומק יותר המושג ידיעת הארץ מזכיר את המושג 'וידע האדם את חוה אשתו' ידיעת אישה. מעניין שהטיול בארץ היה גם מנת חלקו של אברהם אבינו וע"פ רבינו בחיי בפרשת לך לך (בראשית יב) נועד להשגת נבואה. 


העצה השנייה - אכילה מפירות הארץ. לא רק שה' מבקש מהמרגלים להביא מפרי הארץ, הקב"ה בעצמו משבח את הארץ בפירותיה. היו צדיקים שהלכו במיוחד למקומות בהם הפירות היו טעימים במיוחד על מנת לטעום מהם (עיין שו"ת תורה לשמה סי' תיח).


העצה השלישית, אותה לא כתבה התורה במפורש מסיבות מובנות היא ללמוד על ערכה ומהותה הרוחנית של ארץ ישראל מתוך התורה עצמה. מקורות תוכלו למצוא כאן.





[1] כיוונים דומים נמצאים בשל"ה הקדוש והעמק דבר לנצי"ב מוולוז'ין.

יום שני, 8 ביוני 2020

האם יש ליהדות עניין לייצר אנשים מלומדים בשאר חכמות ולא רק בתורה?


לפני זמן לא רב אמר אחד הרבנים הידועים בארץ משפט שהיה בו בכדי לזלזל בציבור הלומדים בישיבות התיכוניות. רבים טענו שעל אף שצודקים הדברים ביסודם וכל מי שיכול חייב ללכת דווקא לישיבות שבהן לומדים רק תורה, לא היה כדאי לדברים אלה שייאמרו בפרסום שמא יובילו הדברים לפגיעה באמון הציבור ברב. אך מעט מאוד נידונו הדברים בצורה עניינית. בשורות הקצרות הבאות אני מבקש לטעון שכשם שיש חוסר איזון במקומות מסוימים לצד חכמות החול, ישנו לצערנו חוסר איזון גם לצד השני, דבר שמוביל לבורות שלא שערוה אבותינו.

אין ספק שעיקר לימודו של אדם, עיקר שעשועו ועיקר שיחו צריך להיות בדברי תורה. אלא שאין זה אומר שעליו ללמוד רק תורה. באגרת ידועה מטביע רבי אברהם בן הרמב"ם מטבע לשון ידוע ומדמה את שאר החכמות כרקחות וטבחות למלכה שהיא התורה. אכן נאה לה למלכה שיש לה משרתות טובות. ובאמת מאז ומעולם היו חכמי ישראל ידועים לא רק בחכמת התורה שבהם אלא גם בחכמתם הכללית. הרמב"ם שהיה בקיא בכל המדעים וביחוד ברפואה, הרלב"ג והמהר"ל מפראג שנתפרסמו בעולם בידע הפיסיקלי והאסטרונומי שלהם עד שעל שמו של אחרון קרוי מכתש על הירח, הרמ"א והרא"ם שחיברו ספרים במתמטיקה גאומטריה ואסטרונומיה וכמובן הגאון מוילנא שאמר שמי שחסר לו יד אחת בחכמות חסרות לו שבע ידות בתורה (נשמע יותר מרקחות וטבחות זוטרות...).
בשו"ת הרא"ם (סי' ה) מתאר רבי אליהו מזרחי כיצד לצד פירושו המונומנטלי לרש"י וכתיבת תשובות הלכתיות הוא כותב גם ספר פירוש לאל מג'סטי (ספר האסטרונומיה היווני הידוע) ורואה בכך ממש מצווה משום שהגויים יראו שאכן 'עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה'.
למעשה בעולם התורה שלא נפגע מה'משכילים', בצד של עדות המזרח, דבר זה נהג ממש עד ימינו. גדול האחרונים הספרדיים בדור הקודם היה ללא ספק רבינו יוסף חיים מבגדד המכונה הבן איש חי. ת"ח מובהק בכל מקצועות התורה, מקובל אלוקי וירא שמיים מרבים היה הבן איש חי ועל קדושתו אין עוררין. דווקא לכן חשוב להקשיב לדבריו ולהבין שאולי כדאי לערוך חישוב מסלול מחדש אם הגענו למצב בו מזלזלים בחכמות החול כאילו הן פשוט 'ביטול תורה'. בספר אמרי בינה ישנם שני דרושים (א וב, בנדפס עמ' 329 ואילך) בהם עוסק הבן איש חי בנושא של לימוד חכמות חול יחד עם לימוד התורה. אני מעריך שמי שהיה מנסה ליישם כיום את שיטתו ולהקים ישיבה ע"פ העקרונות האמורים שם היה סופג ביקורת קשה מהצד של 'עולם הישיבות'.
הבא"ח מסביר שהפסוק "מה טובו אהליך יעקב" מדבר על שני אהלים. אהל לימוד התורה ואהל לימוד דרך ארץ (שם נרדף ללימודי חכמות חול לשם פרנסה). הוא מביא עדות מספר העיתים על רב האי גאון (אחרון הגאונים וראשון הראשונים) שם מובא שבתשובה הורה רב האי ללמוד בבית הכנסת עם הילדים לצד לימוד התורה גם חשבון ולימודי שפה בערבית (כתיבה ספרותית). הבא"ח כותב שכנראה הכוונה בחדר הצמוד לבית המדרש ולא ממש בבית המדרש, ולזה יש לקרוא אהל דרך הארץ (ניתן למצוא זאת גם בשו"ת רב פעלים או"ח ח"ב סי' כב).
כמו החיד"א (בספריו דבש לפי ומדבר קדמות) גם הבא"ח טורח להסביר כמה חשוב ללמוד היסטוריה, גאוגרפיה, מדעי הטבע ומתמטיקה ולו בכדי לא להיות בור. לדבריו אין להשאיר תחומי ידע חשובים אלו לגיל הבגרות אלא להתחיל בהם דווקא מגילאי שש ושבע על מנת שלא יהיה קשה לתלמיד לקלוט אותם בהמשך.
גם לטענת ביטול התורה הידועה מתייחס הבא"ח ואומר שיש בלימוד זה קיום דברי חכמים במשנה 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ' וודאי שבקיום דברי חכמים אין ביטול תורה (ועיינו בתו' הרא"ש ברכות לד ותו' ישנים יומא פה לגבי דעתו המפתיעה של ר"ת בנושא).
אך אף אם כל הראיות מדברי הבן איש חי לא יספיקו לאותו חכם, הלא יש להוכיח זאת מדעת הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל בעצמו. כי הנה בתשובה שנדפסה ביחו"ד חלק ג סי' עה כתב הרב באופן ברור כי לרוב האנשים מתאימה ישישבה שבה לומדים גם מקצוע ושאין להתרשל מללמוד זאת. הרב כתב זאת ע"פ הפנ"י (קידושין פב), המקנה (שם), באה"ל (סי' קנו) ועוד שפירשו את הסתירה בין החובה של אב ללמד את בנו אומנות ושל האדם ללמוד אומנות ולפרנס את עצמו (דבר שמופיע בהרבה מימרות בש"ס) לבין דברי רבי נהוראי שאומר שמניח כל אומנות שבעולם ומלמד את בנו רק תורה. ע"פ חבל האחרונים הנ"ל החילוק הוא בין יחידי סגולה בעלי כשרון, בטחון גדול בה' ושאיפות לגדול בתורה לבין רוב העם. על רוב העם ללמוד אומנות ורק על מיעוטו ללמוד בישיבה קדושה. ועל אף ששם בסיכום הדברים נראה אחרת שכן כתב:
'לאור האמור נראה כל שישנה אפשרות שימשיך את לימודיו בישיבה קדושה שעוסקים בה בתורה בלבד אין ספק שעדיף ללכת לישיבה כזאת יותר מאשר ללכת לישיבה תיכונית'.
ונראה תמוה לסיים כך אחר שבמרבית התשובה נטה קו להחמיר ולדרוש מהאדם ללמוד מקצוע כדעת הרמב"ם (הל' שבת כד, ה) והשו"ע 
(או"ח שו, ו)שרואים בזה מצוה.
ומה מאוד שמחתי לראות שבתשובה מקבילה שהובאה באותם מילים כמעט אך ביתר אריכות (בדחיית דעת ספר אות היא לעולם שטען שאין חובה ללמד אומנות לילדי ישראל) בהליכות עולם ח"ח עמ' שנג הסיכום הוא כך:
'לאור כל האמור נראה שכל שהבן מוכשר וברצונו ללמוד תורה מוטב שימשיך את לימודיו בישיבה קדושה שעוסקים בה בתורה בלבד ואין ספק שעדיף ללכת לישיבה כזאת יותר מאשר ללכת ללמוד בישיבה תיכונית'.
ולולא דמסתפינא הוא אמינא שבתשובה ביחו"ד חלו ידיים. ואולי מאן דהוא שהבין את המשמעות העולה מן התשובה האמיתית בה הגרע"י בצורה של מכלל לאו אתה שומע הן מעודד את רוב נערי ישראל ללכת לישיבה תיכונית וק"ו ללמוד לימודי ליבה וכו', חשש מכך ושינה בכתובים.
 
לכן נראה שכדאי לכולנו לכבד איש את רעהו, להשתדל ללמוד מהטוב שבכל אדם ובכל מגזר (ונסיר שם המגזרים הגוזרים והמפלגות שעניינן פילוג מעלינו) ואולי בכך עוד נזכה לקיום הייעוד הכתוב בתורה: 'כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים'.

(מתוך עלון קהילת מחזיקי תורה - למחזיקים בה בהעלותך תש"פ)
מאמר נרחב יותר בנושא בוא יבוא אי"ה

יום שני, 1 ביוני 2020

איזו מצוה מקיימים כשמקרבים רחוקים?



פעמים שיושב בית המדרש חש כי יציאה החוצה לשם לימוד אחרים הוא נֶטל על כתפיו, ואף אם הוא כבר יוצא ומלמד, הוא עושה זאת ככפוי שד וחש כי בעצם יש בדבר ממד של 'ביטול תורה באיכות'.
במאמר שלפניכם הייתי מעוניין להעמיד במבחן תחושה זו.

אז איזו מצווה מקיימים כשעוסקים בקירוב רחוקים? 
בחובות הלבבות בשער אהבת ה' כותב רבינו בחיי כך - 'וראוי לך אחי לדעת כי זכיות המאמין אפילו אם יהיה מגיע אל התכלית הרחוקה בתקון נפשו לאלהים ית' ואלו היה קרוב למלאכים במדותם הטובות ומנהגיהם המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו, אינם כזכיות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומישר הרשעים אל עבודת הבורא שזכיותיו נכפלות בעבור זכיותם בכל הימים ובכל הזמנים'. מכאן ברור שהמחשב חשבונו של עולם ישתדל לעשר מזמנו [לפחות] לטובת הפצה לרבים ומקיים בכך מצוות אהבת ה'.
אך לעניות דעתי יש בדבר נופך נוסף הנוגע לעצמיות מצוות תלמוד תורה.  
הגמ' בברכות לומדת את עניין ברכת התורה מן הפסוק "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו". ואף אם נאמר כי אין זה לימוד בתוקף של מצווה מן התורה אלא אסמכתא, הרי כבר לימדונו ראשונים שגם לאסמכתאות רעיון ועומק רב. יש להבין כיצד מן הפסוק כאן רואים את עניין לימוד התורה. בפשטות נשמע ש'הבו גודל לאלוקינו' הוא עניין הברכה ו'כי שם ה' אקרא' זה עניין התורה. משה אומר לישראל: כאשר תרצו ללמוד תורה ,היינו לקרוא בשם ה', אזי תנו גודל בברכה לה'. אך נשאל מדוע פעולת לימוד התורה מסומנת בפסוק בשם 'קריאה', ועוד 'קריאה בשם ה''.
טרם נענה על כך נשתדל לבחון סוגיה מרכזית ויסודית אחרת. בסוף פרקי אבות למדנו על מעלותיו של הלומד תורה 'לשמה' והבנו ששיא לימוד התורה נקרא כך. אם כן, מהו לימוד תורה לשמה? שלל תשובות נאמרו על שאלה זו, אך ישנה תשובה פשוטה וחשובה שאי אפשר להתעלם ממנה. מהגמרא עצמה בדיון גבי המושג תורת חסד עולה הגדרה נפלאה. הגמרא בסוכה מט מסבירה שיש שתי הבנות מה היא 'תורת חסד'. יש אומרים שזו תורה לשמה ויש אומרים שזו תורה על מנת ללמד. לאור הכלל שהיה חוזר עליו הרצי"ה שאין מחלוקות באגדה, יש לומר שלמדנו מכאן הגדרה בתורה לשמה. תורה לשמה היא היא תורה שאינך לומד ומלמד עבור עצמך אלא לאחרים. ובמילים אחרות - מלמד על מנת שתהיה התורה בעולם. כך גם עולה מדברי הראי"ה באורות התורה – תורה לשמה היינו לשם התורה. כביכול, אתה השליח של מסירת התורה. בספר רוח חיים על פרקי אבות כותב הרב חיים מוולוזי'ן משל נאה שמסביר זאת – משל לעצים שיש להשיטם בנהר לצורך כך האדם בונה מהן דוברות [רפסודות גדולות] עולה עליהם ושט על ידם במורד הנהר. כשמגיע למחוז חפצו, משתמשים באותם העצים של הדוברות לבנייה. העצים במשל הם דברי התורה. האדם ששט בנהר, בונה מהם דוברות עושה זאת עבור העצים עצמם, עבור התורה והבאתה למקומות בהם היא עדיין לא נמצאת.
בפרקי אבות נאמר "יהי מורא רבך כמורא שמיים" והיינו שכאשר לומד האדם ירגיש כאילו לומד עכשיו מסיני. אך יש להסתכלות זו היבט נוסף - עליך הלומד מוטל להיות כמשה, להיות שליח לעולם כולו להעביר את התורה.
עתה נחזור לבאר מה היא קריאה בשם ה'. במושג זה כבר נפגשנו בסיפורי התורה על האבות ופועלם בעולם. הרמב"ם בתחילת הל' ע"ז מספר על אברהם אבינו לאחר שהכיר את בוראו – 'וְהִתְחִיל לַעֲמֹד וְלִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל לְכָל הָעוֹלָם וּלְהוֹדִיעָם שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ אֶחָד לְכָל הָעוֹלָם וְלוֹ רָאוּי לַעֲבֹד. והָיָה מְהַלֵּךְ וְקוֹרֵא וּמְקַבֵּץ הָעָם מֵעִיר לְעִיר וּמִמַּמְלָכָה לְמַמְלָכָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְהוּא קוֹרֵא שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא-לג) 'וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם'. וכן הרמב"ן על הפסוק ויקרא בשם ה' [בראשית י"ב, ח'] – "והנכון שהיה קורא בקול גדול שם לפני המזבח את שם ה' מודיע אותו ואלהותו לבני אדם". ובאמת מקור דבריהם ברוך כבר מהמדרש כפי שסיים הרמב"ן שם – "וכך אמרו בבראשית רבה (לט טז) מלמד שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל בריה". ואם כן פרסום שם שמים בהמון נקראה קריאה בשם ה'.
כעת תישאל השאלה מדוע התורה נקראת 'שם ה''? תשובה לכך ניתן לומר ע"פ הזוהר הקדוש:  התורה שמותיו של הקב"ה. ביהדות השם איננו סמל קולי בלבד, אלא השם מבטא מהות. כך הוא בוודאי כשמדברים על שמותיו של הקב"ה. היחס שלנו אל הקב"ה באופן הבסיסי ביותר, באופן ההיכרות שלנו עם הי"ת הוא התורה.
הסיבה לכך שעיקר תלמוד תורה הוא מסירתה לאחרים כנראה נובעת מהצורך הבסיסי שבכל מצווה להידמות לקב"ה ולהדבק בו. התורה עניינה שנמסרת מלמעלה למטה, ולכן אופן הלימוד הנכון שלה זהה.
לאור כל האמור לעיל אנו מוצאים דבר מדהים. ללימוד התורה קוראת התורה עצמה בחומש האחרון קריאה בשם ה' [כי שם ה' אקרא] והיא עצמה מלמדת אותנו בחומש הראשון שקריאה בשם ה' הוא פרסום שם שמיים בהמון [ויקרא בשם ה'].
נמצינו למדים – הפצת התורה בהמון היא עצם מצוות תלמוד תורה לשמה!
מכאן ברכה שלוחה למורנו הרב אשר זכה ורבים זיכה בעיר בת ים והגלילות בלימוד תורה בהמון ובהחזרה בתשובה. יהי רצון שנזכה ללכת בדרכיו.

(פורסם בחוברת לכבוד 30 שנה לקהילת אורות התורה התשע"ו)