האם יש ליהדות עניין לייצר אנשים מלומדים בשאר חכמות ולא רק בתורה?

לפני זמן לא רב אמר אחד הרבנים הידועים בארץ משפט שהיה בו בכדי לזלזל בציבור הלומדים בישיבות התיכוניות. רבים טענו שעל אף שצודקים הדברים ביסודם וכל מי שיכול חייב ללכת דווקא לישיבות שבהן לומדים רק תורה, לא היה כדאי לדברים אלה שייאמרו בפרסום שמא יובילו הדברים לפגיעה באמון הציבור ברב. אך מעט מאוד נידונו הדברים בצורה עניינית. בשורות הקצרות הבאות אני מבקש לטעון שכשם שיש חוסר איזון במקומות מסוימים לצד חכמות החול, ישנו לצערנו חוסר איזון גם לצד השני, דבר שמוביל לבורות שלא שערוה אבותינו.

אין ספק שעיקר לימודו של אדם, עיקר שעשועו ועיקר שיחו צריך להיות בדברי תורה. אלא שאין זה אומר שעליו ללמוד רק תורה. באגרת ידועה מטביע רבי אברהם בן הרמב"ם מטבע לשון ידוע ומדמה את שאר החכמות כרקחות וטבחות למלכה שהיא התורה. אכן נאה לה למלכה שיש לה משרתות טובות. ובאמת מאז ומעולם היו חכמי ישראל ידועים לא רק בחכמת התורה שבהם אלא גם בחכמתם הכללית. הרמב"ם שהיה בקיא בכל המדעים וביחוד ברפואה, הרלב"ג והמהר"ל מפראג שנתפרסמו בעולם בידע הפיסיקלי והאסטרונומי שלהם עד שעל שמו של אחרון קרוי מכתש על הירח, הרמ"א והרא"ם שחיברו ספרים במתמטיקה גאומטריה ואסטרונומיה וכמובן הגאון מוילנא שאמר שמי שחסר לו יד אחת בחכמות חסרות לו שבע ידות בתורה (נשמע יותר מרקחות וטבחות זוטרות...).

בשו"ת הרא"ם (סי' ה) מתאר רבי אליהו מזרחי כיצד לצד פירושו המונומנטלי לרש"י וכתיבת תשובות הלכתיות הוא כותב גם ספר פירוש לאל מג'סטי (ספר האסטרונומיה היווני הידוע) ורואה בכך ממש מצווה משום שהגויים יראו שאכן 'עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה'.

למעשה בעולם התורה שלא נפגע מה'משכילים', בצד של עדות המזרח, דבר זה נהג ממש עד ימינו. גדול האחרונים הספרדיים בדור הקודם היה ללא ספק רבינו יוסף חיים מבגדד המכונה הבן איש חי. ת"ח מובהק בכל מקצועות התורה, מקובל אלוקי וירא שמיים מרבים היה הבן איש חי ועל קדושתו אין עוררין. דווקא לכן חשוב להקשיב לדבריו ולהבין שאולי כדאי לערוך חישוב מסלול מחדש אם הגענו למצב בו מזלזלים בחכמות החול כאילו הן פשוט 'ביטול תורה'. בספר אמרי בינה ישנם שני דרושים (א וב, בנדפס עמ' 329 ואילך) בהם עוסק הבן איש חי בנושא של לימוד חכמות חול יחד עם לימוד התורה. אני מעריך שמי שהיה מנסה ליישם כיום את שיטתו ולהקים ישיבה ע"פ העקרונות האמורים שם היה סופג ביקורת קשה מהצד של 'עולם הישיבות'.

הבא"ח מסביר שהפסוק "מה טובו אהליך יעקב" מדבר על שני אהלים. אהל לימוד התורה ואהל לימוד דרך ארץ (שם נרדף ללימודי חכמות חול לשם פרנסה). הוא מביא עדות מספר העיתים על רב האי גאון (אחרון הגאונים וראשון הראשונים) שם מובא שבתשובה הורה רב האי ללמוד בבית הכנסת עם הילדים לצד לימוד התורה גם חשבון ולימודי שפה בערבית (כתיבה ספרותית). הבא"ח כותב שכנראה הכוונה בחדר הצמוד לבית המדרש ולא ממש בבית המדרש, ולזה יש לקרוא אהל דרך הארץ (ניתן למצוא זאת גם בשו"ת רב פעלים או"ח ח"ב סי' כב).

כמו החיד"א (בספריו דבש לפי ומדבר קדמות) גם הבא"ח טורח להסביר כמה חשוב ללמוד היסטוריה, גאוגרפיה, מדעי הטבע ומתמטיקה ולו בכדי לא להיות בור. לדבריו אין להשאיר תחומי ידע חשובים אלו לגיל הבגרות אלא להתחיל בהם דווקא מגילאי שש ושבע על מנת שלא יהיה קשה לתלמיד לקלוט אותם בהמשך.

גם לטענת ביטול התורה הידועה מתייחס הבא"ח ואומר שיש בלימוד זה קיום דברי חכמים במשנה 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ' וודאי שבקיום דברי חכמים אין ביטול תורה (ועיינו בתו' הרא"ש ברכות לד ותו' ישנים יומא פה לגבי דעתו המפתיעה של ר"ת בנושא).

אך אף אם כל הראיות מדברי הבן איש חי לא יספיקו לאותו חכם, הלא יש להוכיח זאת מדעת הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל בעצמו. כי הנה בתשובה שנדפסה ביחו"ד חלק ג סי' עה כתב הרב באופן ברור כי לרוב האנשים מתאימה ישישבה שבה לומדים גם מקצוע ושאין להתרשל מללמוד זאת. הרב כתב זאת ע"פ הפנ"י (קידושין פב), המקנה (שם), באה"ל (סי' קנו) ועוד שפירשו את הסתירה בין החובה של אב ללמד את בנו אומנות ושל האדם ללמוד אומנות ולפרנס את עצמו (דבר שמופיע בהרבה מימרות בש"ס) לבין דברי רבי נהוראי שאומר שמניח כל אומנות שבעולם ומלמד את בנו רק תורה. ע"פ חבל האחרונים הנ"ל החילוק הוא בין יחידי סגולה בעלי כשרון, בטחון גדול בה' ושאיפות לגדול בתורה לבין רוב העם. על רוב העם ללמוד אומנות ורק על מיעוטו ללמוד בישיבה קדושה. ועל אף ששם בסיכום הדברים נראה אחרת שכן כתב:
'לאור האמור נראה כל שישנה אפשרות שימשיך את לימודיו בישיבה קדושה שעוסקים בה בתורה בלבד אין ספק שעדיף ללכת לישיבה כזאת יותר מאשר ללכת לישיבה תיכונית'.
ונראה תמוה לסיים כך אחר שבמרבית התשובה נטה קו להחמיר ולדרוש מהאדם ללמוד מקצוע כדעת הרמב"ם (הל' שבת כד, ה) והשו"ע (או"ח שו, ו)שרואים בזה מצוה.

ומה מאוד שמחתי לראות שבתשובה מקבילה שהובאה באותם מילים כמעט אך ביתר אריכות (בדחיית דעת ספר אות היא לעולם שטען שאין חובה ללמד אומנות לילדי ישראל) בהליכות עולם ח"ח עמ' שנג הסיכום הוא כך:
'לאור כל האמור נראה שכל שהבן מוכשר וברצונו ללמוד תורה מוטב שימשיך את לימודיו בישיבה קדושה שעוסקים בה בתורה בלבד ואין ספק שעדיף ללכת לישיבה כזאת יותר מאשר ללכת ללמוד בישיבה תיכונית'.

ולולא דמסתפינא הוא אמינא שבתשובה ביחו"ד חלו ידיים. ואולי מאן דהוא שהבין את המשמעות העולה מן התשובה האמיתית בה הגרע"י בצורה של מכלל לאו אתה שומע הן מעודד את רוב נערי ישראל ללכת לישיבה תיכונית וק"ו ללמוד לימודי ליבה וכו', חשש מכך ושינה בכתובים.

 
לכן נראה שכדאי לכולנו לכבד איש את רעהו, להשתדל ללמוד מהטוב שבכל אדם ובכל מגזר (ונסיר שם המגזרים הגוזרים והמפלגות שעניינן פילוג מעלינו) ואולי בכך עוד נזכה לקיום הייעוד הכתוב בתורה: 'כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים'.

(מתוך עלון קהילת מחזיקי תורה - למחזיקים בה בהעלותך תש"פ)
מאמר נרחב יותר בנושא בוא יבוא אי"ה