הקב"ה לא מעניש!

התמונה מתוך האתר תיקון הכללי

בשיעורו החודשי בלשון הקודש הביא הרבי מטאלנא מה שסיפר רבי מאיר שפירא מלובלין זצ״ל לתלמידיו:
פעם בתשעה באב היה באחת עיירות המרפא בפולין שם פגש את הרבי מגור האמרי אמת זצ״ל שהזמינו לסעודה במוצאי תשעה באב. בסעודה שאל רבי מאיר שפירא את האמרי אמת, שהרי הגמרא (ב״ב ג ומגילה כ״ו) אומרת שאסור לסתור בית כנסת לפני שבונים בית כנסת אחר, א״כ איך החריב הקב״ה את בית המקדש לפני שבנה בית מקדש אחר?  

ענה לו האמרי אמת, שהתוספות אומרים שאם כבר התחילו לעשות פעולות לבנות כגון מדידות אז זה נחשב שכבר התחילו לבנות את הבית כנסת. ואמר שזו כוונת הפסוק באיכה ״חשב ה׳ להשחית חומת בת ציון נטה קו״ שכשחשב ה׳ להחריב את חומת בת ציון כבר נטה קו, כבר מדד את החומה של בית המקדש החדש...
והוסיף רבי מאיר שפירא שאז ניגן האמרי אמת את ״אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב״ ולימד את תלמידיו את הניגון ומידי שנה היה מנגנו בתשעת הימים.

כוונת הסיפור המתוק הזה ברורה, חורבן בית המקדש איננו סופו של המקדש הנוכחי אלא תחילתו של בית המקדש הבא שייבנה בתיקון ובשלמות. עיתים יש צורך להחריב בית כנסת ישן כדי לבנות תחתיו חדש ויפה. עם כל הכאב חורבן הבית איננו פעולה של הריסה כי אם 'סותר על מנת לבנות' או בלשון של ימינו – פינוי בינוי.

כולנו מכירים את 'שינוי השם' שאמור להביא שינוי למזלו של אדם, אך מעניין לשים לב שאנו נוקטים כך גם לגבי מקצועות. אתן דוג' שלהערכתי רבים יתחברו אליה, כשהייתי ילד היו קוראים לאדם שסיפק את השירותים הטכניים של ביה"ס – שרת. כשהתבגרתי החליפו את השם ל'אב בית'. כיום בביה"ס של הילדים שלי אותו מקצוע נקרא 'עוזר טכני' ובאחרים הוא נקרא 'מנהל תפעול'. יש אנשים שצוחקים על התופעה אך האמת היא שיש בה הגיון רב. לשם של המקצוע יש השפעה על היחס הנפשי של בעל המקצוע כלפי מלאכתו וכן ליחס של החברה כלפיו.  

שינוי תווית שכזה עשה עולם הקבלה גם בנוגע לעונשים של הקב"ה. ביום ראשון ה' באב יחול יום פטירתו של האר"י הקדוש. השפעתו של האריז"ל נכרת בכל תחום, בפירוש הגמ' דרך השיטה המקובצת שהיה אחד מכותביה וכן בפירושי ההגדות של המהרש"א הבא"ח ואחרים, בהלכה בעיקר דרך פסקיהם של המגן אברהם, החיד"א, הבן איש חי ובעצם כמעט כל הפוסקים. וכמובן בעולם ההשקפה האמונה והסוד שם היה עיקר עיסוקו. עולם החסידות, הרמח"ל, הגר"א, הרש"ש והבא"ח כולם מייצגים תנועות וזרמים שהושפעו עמוקות מתורתו. אחד מהשינויים שעשה האריז"ל היה שינוי התווית של המילה עונש. במקום עונש או ייסורים היה משתמש האריז"ל במילה תיקון. ישנם הרבה תיקונים שעל האדם לעבור או לעשות בכדי להביא את נשמתו לטהרה ולקדושה לפני רבונו של עולם.

מעתה יובן שבכל עונש שמביא הקב"ה על האדם בעלי עיניים חיצוניות יתייחסו רק לכאב ולצורתו החיצונית אך בעלי הפנימיות ינסו להבין מה התיקון הטמון בעונש וכיצד הוא דוחף אותם להתקדם. אם הם אכן יתקדמו לכיוון הנכון ויתקנו את עצמם, הם יחישו את הפסקת היסורים של העונש מכיוון שלא יהיה בהם עוד צורך. אצל בעלי החסידות זה נקרא מיתוק הדין בשורשו.

גם ביחס לגלות ולחורבן, בתוך העונש טמון זרע התיקון – ללא בית מקדש עלינו להשקיע בבניית מקדש פנימי בלבנו, של אהבת ישראל ואהבת ה'. לתקן את חוסר המעש של רבי זכריה בן אבקולס בעשייה חיובית של בניין בית המקדש בעזרת ה'. ולתקן את פיזורם של ישראל ופיזורה של הסנהדרין בהתקבצות הלבבות והרעיונות ובכינוס החכמים מחדש.