איך היה מותר להתחבר לתנועה הציונית הרי נאמר
'אל תתחבר לרשע'?[1]
נראה כי התשובה לדברים נכונה בכמה מישורים שכל
אחד עומד בפני עצמו כל אחת מהטענות מתקשרת בשניה וביחד כמקשה אחת קשה לחלוק עליהן.
הסדר הנכון בעיניי הוא כדלקמן.
א. הם לא רשעים. מקורות רבים לכך מכתבי הראי"ה
והרצי"ה אספם במאמר לזכותם של ישראל (מאמר ל"א בלנתיבות ישראל ח"א).
וב"ה עינינו הרואות שרובם לא בעלי כוונה רעה אלא אדרבה בעלי רצון לתיקון (וכ"כ
הראי"ה במקורות רבים והידוע שבהם במאמר הדור).
ב. מי מתיר לך לא לעשות מצוה בגלל שמישהו אחר
עושה אותה? אתה עושה כי יש עליך ציווי. אם הבנים שמחה פרק ב, ט עמ' קכג. ואמנם
באבות דרבי נתן יש שגרסו[2]
שלא להתחבר אפילו לדבר מצוה, אך לפנינו לא להתחבר לתורה או לא לקרבו לתורה (גיר' הגר"א).
הגע בעצמך – האם גם לא נקרבם לתורה? הם רשעים במידה הזו? – כך היו אמורים לנהוג
אחינו החרדים אם הם היו קוהרנטיים בטענה זו.
ג. יש מצוות שטכנית בלתי אפשרי לקיים אותם לבד[3].
אם הבנים שמחה פרק ג, סז עמ' רצא. ועיין גם ב"ב ד בקשר להתחברותם של חכמים לבניין
(שיפוץ נרחב) ביהמ"ק ע"י הורדוס שרצח חכמי ישראל.
[1] טענה זו
הייתה אחת הטענות המרכזיות שנאמרו על ידי האדמו"ר השישי של חב"ד
(הרש"ב) בקונטרס ומעין מבית ה' יצא.
[2] רשב"ץ מגן אבות על אבות א, ז. ועל זה אמרו באבות דרבי נתן אל
תהי חבר לרשע אפילו לדבר מצוה (בגירסה שלפנינו ואפילו לתורה). וכן אמרו במכילתא אל
יתחבר אדם לרשע אפילו לקרבו לתורה שהרי יונדב כשנתחבר ליהוא פחתו אות אחת משמו
וקראו אותו יונדב. ובאבות דר' נתן אמרו כל המודבק לרעים אע"פ שאינו עושה
כמעשיהם נוטל עונש כיוצא בהם וכל המודבק לטובים אע"פי שאינו עושה כמעשיהם
נוטל שכר כיוצא בהם. והטעם בזה הוא שהתחברותו עם הטובי' או עם הרעים היא מחזקת
ידיהם במעשיהם וכאלו כל אשר הם עושים הוא היה עושה. ולזה נאמר ליהושפט בהתחברו עם
אחזיהו פרץ ה' מעשיך וכן אמר לו כשהתחבר אל אחאב הרשע לעזור ושונאי ה' תאהב ובזה
עליך קצף. ולא מצא הקב"ה דופי ביצחק אבינו שהיה עולה תמימה אלא על שאהב את שנאיו
כמו שנזכר במדרש חזית ובילמדנו פרשת קדושים:
[3] ואולי זה
קשור גם לכך שיש מצוות כלליות ויש מצוות פרטיות כמו ישוב הארץ מחדש את המצוות
עושים יחד עם כולם ובקטורת יש גם רשעים.
יישר כח! אשמח אם הרב יפרט את הנקודה על חילוק בין מצוות כלליות למצוות פרטיות.
השבמחק