ידוע מאמר הגמרא שנשים זוכות
לחלק בלימוד התורה של בעליהן ובניהן אותם הן שולחות ומעודדות ללמוד. אך מתוך הבנה שטחית, לדאבוננו נולדה גישה שאומרת שממילא לאישה עצמה אין מה ללמוד, ופעמים שאנו מוצאים בעקבות זאת גם
בטלה של ממש [כמובן לא במחוזותינו ולא אצל נשותינו הצדקניות וכו']. יש שמן הצד השני עולה השאלה העתיקה 'למה נגרע'?
אכן, ע"פ הגמרא נשים אינן חייבות במצוות
תלמוד תורה. אך נשאלת השאלה כיצד אם כן מברכות בכל בוקר ברכות התורה בהן נאמר 'אשר
קדשנו במצוותיו וציוונו' והרי לא צוו?
הבית יוסף (או"ח סי' מז) כותב שלוש תשובות
לשאלה זו. נתרכז בתשובה אחת מתוכן. פטור נשים מלימוד תורה הוא מלימוד שלא קשור
למצוות אותן הן מקיימות אך במצוות - שבת, נידה, איסור והיתר, מקוואות, אבלות,
קידושין, ועוד מצוות רבות ואיסורים רבים, חייבות הנשים כגברים ועל כך הן מברכות.
ואם כן ישנה מצווה על נשים ללמוד את הלכותיהן. נשים לבנו לכך שברשימת המצוות הקטנה
שכתבתי לעיל כלולים כל הנושאים הנדרשים להוצאת תעודת 'יורה יורה' ברבנות הראשית
לישראל כיום. אז אף שמסתבר לומר שאין חובה ללמוד את הגמרות והבית יוסף לעומק, בהחלט יש
מקום ללימוד נרחב.
כל זאת בלי שדיברנו על
תנ"ך ולימודי אמונה אשר נדרשים בימינו ביתר שאת.
נראה כי הגדרתו של
היעב"ץ אודות בנותיו של רב חסדא יכולה ואמורה להיות קולעת מאוד לימינו, אנו
נדרשים לגדל דור של נשים 'חכמות ודרשניות'. אין ספק שדבר זה מקרין גם על הבית כולו
בהיות המחנכת הראשית מלאה בתורה וחכמה.
יהי רצון שנזכה לקבל ביום מתן
תורה את אהבת התורה וידיעתה בשמחה.
(פורסם בעלון קהילת אורות התורה סיוון התשע"ו)
(פורסם בעלון קהילת אורות התורה סיוון התשע"ו)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.