שלום רבנו,
אני מצליח להחזיק מעמד כבר יחסית הרבה זמן בלי ליפול, אבל זה ממש מייאש אותי שאני
מרגיש שזה חסר לי, ואני יודע שאני אחזור ליפול, אז למה להילחם בזה אם בטוח אני
בסוף אפול שוב?!
כיתה ט
שלום גיבור החיל,
נגר אחד נשכר כדי להכין ארון, הוא קיבל כסף מראש כדי לקנות חומרים ולשכור פועלים ועבד
במרץ. לאחר חודש התקשר הנגר למזמין העבודה ואמר לו שהרהיט מוכן. אך מה התפלא בעל
הבית כשהגיע הרהיט וראה שלא מדובר בארון כי אם בשולחן. מובן שרצה את כספו חזרה, את
השולחן השליך מביתו ואף תבע פיצויים על עוגמת הנפש. אך ביחסים שבין בעל הבית של כל
העולם – מלך מלכי המלכים הקב"ה ל'נגר', האדם – אין זה כך.
ביהי רצון שלפני הכניסה לבית המדרש אנו אומרים –
אנו עמלים והם עמלים אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר. שים
לב לדיוק שבמילים – אנו עמלים - ומקבלים שכר. איננו עובדים בקבלנות אצל הקב"ה.
אדרבה, לפעמים נראה לנו בבירור שלא נוכל לסיים את המלאכה ואף על פי כן מלמדנו השם
יתברך – לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין ליבטל ממנה. אדם לעמל יולד,
להשתלמות ולאו דווקא לשלמות. זו טעות שהשתרשה אצלנו מהעולם המערבי והטכנולוגיה
כאילו העיקר הוא ההצלחה והתהליך לא חשוב. בספר חובות הלבבות הרב מדגיש שהאמת היא
הפוכה - ההצלחה בעבודת ה' היא בונוס והיא לא תמיד תלויה בך, ההשתדלות היא העיקר.
רבי נחמן המשיל את עבודת ה' למילוי ברכה גדולה על ידי חביות מחוררות:
מעשה באנשים אשר עבודתם הייתה
למלא חביות. אך החביות היו נקובות, כך שכל מה שהוכנס לתוכן נשפך אל החוץ. הטיפשים
שבין השכירים נטשו את משמרתם באמרם: "היות וכל הנכנס נשפך אל החוץ, למה לנו
להתייגע ולמלא שוב ושוב?". ואילו החכמים שבהם אמרו: "מה לנו אם נשפך,
הלוא שכרו אותנו כדי שנמלא ולא כדי שיתמלא".
כל ניסיון שעמדת בו ולא נפלת יקר מאוד בעיני ה'
יתברך. יהלום שתשמח בו שמחת אין קץ בעולם הבא בראותך את חשיבותו - חשיבותך.
נדמה לך כאילו אחרי נפילה הכל חזר לקדמותו אך
האמת היא שבכל פעם שאתה עומד בניסיון אתה עולה והנפילה הבאה לעולם תהיה במקום גבוה
יותר. כמו גרף של מגמת עליה שיש לו גם ירידות קטנות בדרך, אבל כל מי שמבין בגרפים
יודע – מה שחשוב זה המגמה. היה סמוך ובטוח שכל התחזקות שלך מרימה את נשמתך, ובאותו זמן ממש
עליך לזכור שהחיים בנויים מעליות וירידות.
בצעירותי למדתי אומנויות לחימה. כל השיעורים
הראשונים הושקעו בדבר מעצבן למדי. למדנו בלימות. לא בלימות של מכות של היריב אלא
בלימה של נפילת הגוף לקרקע. שעות רבות שקענו בללמוד ליפול עם מינימום נזק. לאחר
מכן בצבא היו לנו גם אימוני ספיגה. לא למדנו רק לתת מכה מנצחת אלא גם לדעת לספוג
מכות מהיריב. כיום שאני חושב על זה אני רואה בדברים לימוד רוחני גדול. רוב הצדיקים
ומורי הדרך שלנו מלמדים אותנו איך לקום ואיך לעלות אך רבי נחמן מלמד שבעל תשובה,
מתמודד, כולנו בעצם, צריכים גם לדעת וללמוד איך ליפול. מה זה לדעת ליפול?
לא לקחת את הנפילה קשה מדי, לא לתת לתדמית שלך
ליפול בעיני עצמך, גם אם נפלת קצת לא לומר לעצמך – נפלתי אז אפול כבר עד הסוף...
בהקשר הזה אמליץ לך בחום לקרוא גם אגרתו הידועה של הפחד יצחק - הרב יצחק הוטנר, לתלמידו - https://www.aish.co.il/sp/pg/112016294.html
בברכת חזק ואמץ
הרב נתנאל טל שאוליאן
ר''מ בישיבת נתיבות ישראל
רב קהילת מחזיקי תורה
וראש ציון בית להתחדשות יהודית
----- חזקים ברשת -----
המקום למי שבוחר להתמודד ברשת ולנצח!
בקבוצה תוכל לשאול באופן אנונימי על ההתמודדות שלך באינטרנט, ולקבל תשובות ממיטב הרבנים והעוסקים בתחום.
👈להצטרפות לקבוצה ולשליחת שאלה אנונימית :
https://mmb.org.il/chazakim/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.