שלום כבוד הרב, רציתי לשאול איך מסתדר העניין של "הרעבת היצר" ובכך זה ישביעו, עם זה שככל שאדם גדל כך יצרו גדל איתו, הרי אם יצרו ישבע ע"י הרעבתו איך יצרו גדל עמו?
גילאי 18-25 לא נשוי
שלום עליכם,
נהניתי מאוד מהשאלה, ניכר שהיא פרי התבוננות ומחשבה.
המשפט כפי שהוא מופיע בגמרא במסכת סנהדרין הוא 'אבר קטן יש באדם משביעו רעב מרעיבו שבע', ומשמע שאין כאן כלל לגבי היצר הרע אלא ספציפית לעניין יצר הרע של עריות ברמה התאוותנית. ולכן היינו יכולים פשוט לענות כך: כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו (סוכה נב) מדבר ככלל על יצר הרע אלא שלעניין יצר הרע של עריות ישנו כלל אחר - אבר קטן יש באדם משביעו רעב מרעיבו שבע (סנהדרין קז).
אלא
שיש לדחות הסבר זה, שהרי במקור הגמרא (סוכה נב) מדברת על אביי שראה צעיר וצעירה שהלכו יחד
בדרך ולא נכשלו בעוון ועל זה ציער עצמו ואמר שהוא לא היה עומד בניסיון עד שניחמו
זקן ושנה לו את 'כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו', וכן ידוע כי גם גדולי החכמים
והצדיקים התנסו בניסיונות בתחום העריות (מדוד המלך דרך התנאים ועד גדולי ימינו) וקיימא
לן שאין אפטרופוס לעריות, ואם כן שני המשפטים נאמרו גם על איסורי עריות.
במענה לשאלתי, ענה לי על כך מורי הרב דוד חי
הכהן שליט"א: יש הבדל בין הניסיון התדיר והיומיומי לבין ניסיונות מיוחדים.
ברמה הפשוטה והיומיומית הכלל של משביעו רעב עובד. אבל כשמדובר בניסיון מיוחד של
אנשים גדולים מעורב יצר הרע בעוצמות אחרות לגמרי. וכך אע"פ שהגדול הרעיב את
יצרו על מנת לגדול, ובאמת זכה שברוב הזמן אין תאוותיו בהמיות וגסות כשאר הבריות, מדי
פעם עליו לעמוד בניסיונות קשים ונוראים שאדם רגיל לא היה יכול לעמוד בהם. כך יש להבין
גם את הגמרא במסכת קידושין (פא) על רבי עקיבא, רבי מאיר ואחרים שהתגרו בשטן והשטן
כמעט והכשיל אותם. אין זה סיפור של יצר הרע רגיל אלא כפי שעולה מן הגמרא בב"ב
(טז) זו התגלות של היצר הרע כשטן, מעין כוח כללי בבריאה שמולו לאדם הפשוט אין הרבה
סיכוי (עיין גם מכתב מאליהו סוד שני מיני היצה"ר חלק ד עמ' 133 חלק ה 23 ועוד). לכן חש
אביי שלא היה עומד בניסיון וכשהבין שרק כאדם גדול יש ניסיונות מעין אלו ושלאנשים
פשוטים יש רק את ההנהגה של משביעו רעב ודי להם בזה עבור המאבק שלהם ביצר הרע, נחה דעתו. ואולי לכן אנו כאנשים פשוטים מתפללים להצלחת הצדיקים בכל תפילת שמונה עשרה (על הצדיקים
וכו').
ועתה, לעבודת ה'. פעמים רבות שאלות ממין אלה עשויות להיות חיפוש תירוץ ולא חיפוש תשובה לסתירה בלבד. כדי שזה לא יקרה נאמר שני דברים ברמה היותר אישית:
א. להבנתי כבודו איננו נשוי עדיין. מצב בו אדם אינו נשוי לא נקרא הרעבת היצר אלא זה מצב לא תקין ולא בריא של האדם שיש לפעול כדי לשנות אותו בזריזות של מצווה. אמנם גם לאחר החתונה, היצר הרע של עניין העריות לא יעזוב אותך לגמרי אך יהיה בהחלט ניתן לעמוד בו בקלות גדולה יותר. אינו דומה יצר הרע של אדם שאין פיתו בסלו לאדם שיש אופק למילוי צרכיו.
ב. כמו כן יש לחזק את האמונה בכך שניתן לנצח את היצר הרע במגרש בו אנו משחקים, אך כמו בכל חדר כושר לאחר שמתרגלים להרמת משקלים מסוימים יש צורך להעלות משקל ו'לשחק במגרש אחר' כדי שהשריר ימשיך לגדול. וכך גם בענייננו - לאחר שנעשה זאת וננצח בליגה אחת יהיו לנו ניסיונות מליגה אחרת... אך אל דאגה, גם בהם ננצח. נשתמש בעצות חז"ל, נאמין בצדיקים ובעז"ה נהיה גדולים יותר!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.