שנה מיוחדת הייתה השנה שעברה. היא לימדה אותנו
הרבה על מגבלות הכוח האנושי והטכנולוגיה. נגיף קטנטן במיוחד שגרם לקריסת מערכות
בקול אדירים ועל הדרך הכניס בנו קצת מידת הענווה והזכיר לנו ש'אדם להבל דמה'.
אתגר מיוחד שמזמנת לנו הקורונה היא תפילות ימים
נוראים שרבים יאלצו להתפלל ביחיד ורבים אחרים במקומות ציבוריים שאינם בתי כנסת.
הלב נחמץ, מדוע שלא נזכה להתפלל ולתקוע בשופר במקום המתאים, ובפורום רחב ככל האפשר?!
אך אנו מקבלים עלינו דין שמיים באהבה מתוך אמונה באדון שמיים שהכל עושה לטובה.
ואף על פי כן, בכל מאורע שקורה ליהודי עליו לשאול
את עצמו כיצד עלי לעבוד את ה' בסיטואציה המיוחדת אליה זימנה אותו ההשגחה העליונה.
כשמתבוננים בדבר מגלים שגם בראש השנה הראשון, יום ההולדת של האדם הראשון, היה האדם
לבדו. מדוע לא ברא הקב"ה מיד כמה אנשים, משפחה גדולה או חברה שלמה. בתחילת
המחשבה זה נשמע מוזר, אדם הראשון חייב להיות אחד, לא? אך דמיינו לעצמכם שהיו
מספרים לנו שה' ברא שבעים אנשים כנגד שבעים אומות העולם זה היה נשמע לנו לגיטימי
לגמרי. מדוע אם כן ברא ה' אדם אחד שימליך אותו והלוא אדרבה, ברוב עם הדרת מלך?
המשנה והגמרא במסכת סנהדרין (לז) עוסקות בשאלה זו
ונותנות כמה כיוונים לתשובה, אך דווקא התשובה הידועה ביותר שם היא זו שרלוונטית
לענייננו – 'חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם'. ה' ברא את האדם יחידי כדי שכל אדם
ירגיש כאילו נברא העולם בשבילו. מצד אחד כל אילנות גן עדן, ההרים והנהרות הנאים
הכל נברא בשביל האדם אך מצד שני האדם נברא כדי לעבוד, לשמור ולתקן – "לעובדה
ולשומרה". ואכן רבי נחמן מברסלב 'הצדיק של ראש השנה' מדגיש את הצד השני של המשפט
הזה: 'כי צריך כל אדם לומר כל העולם לא
נברא אלא בשבילי - נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון
העולם, ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם'.
נסו להעמיק במשפט הזה, המשפט הזה מדגיש את האחריות
של האדם כלפי תפקידו – אתה חייב לתקן את העולם והאחריות הזו כפולה משום שאין מי
שיעשה זאת במקומך! ההסתכלות הזו הופכת את המבט. אתה לא ברוא אחד ממליארד מליארדי ברואים,
אתה שותף של הקב"ה. בתקיעות ההמלכה של הי"ת אתה לא רק ממליך את ה'
בשמיים, אתה גם מוריד את מלכותו לארץ, אתה הופך להיות בן מלך ומבקש גם על כל עם
ישראל אחיך בני המלכים.
כשמקבלים אחריות והופכים לשותפים מלאים של
הקב"ה זוכים להשתתף במאורע העיקרי של יום הבריאה. הקב"ה הפיח באדם
הראשון רוח חיים וגם אנו מפיחים חיים דרך השופר וממלאים את העולם במשמעות.
בראש השנה התשפ"א, בראש השנה בבידוד יש לנו
הזדמנות להעמיק בהמלכת הקב"ה עלי תוך לקיחת אחריות אישית משמעותית להיות טוב
יותר שהרי הכל תלוי בי, ומתוך כך לפרוץ לאחר מכן את גבולות בית הכנסת ולהמליך את
הקב"ה בכל אתר ואתר, חניות, גינות שעשועים מרכזי שכונות מגורים וכו'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.