ראשית הסנהדרין בשבעים הזקנים אשר לוקטו מכל שבט ושבט עוד מימי משה (במדבר יא טז, סנהדרין יז א). קודם לכן היו ערכאות שונות בישראל כעצת יתרו, אך רק כאן מצאנו האצלת רוח שיצרה סמכות מחודשת (). הגמרא (סנהדרין טז ב) מתארת רשת בתי דינים שבטית ועירונית. מסתבר שדרך הבחירה של הסנהדרין היא כמו במדבר; בכך משתקפת החברה על כל גווניה (עי' רמב"ם הל' סנהדרין ב ח). יתכן וזו הסיבה שמדין תורה על הסנהדרין להיות מורכבת מכל שדרות העם (רמב"ם הל' סנהדרין ב ב). כשעלו ישראל בימי עזרא הוקם מוסד הכנסת הגדולה, אשר מנה מאה ועשרים חברים. מן המקורות ההיסטוריים וההלכתיים נראה כי הייתה זו מעין מועצת עם, האוצרת בכוחה סמכות אדירה כשל מלך ושל סנהדרין גם יחד (עיין למשל גיטין לו ב במקור הדין של הפקר בי"ד הפקר וכן במאמרו של הרב גורן על כנסת הגדולה). לא רחוק לומר כי המספר מאה ועשרים מסמל עשרה אנשים מכל שבט, מעניין שכך הונהג גם במוסד הכנסת במדינת ישראל המתחדשת. אם כן, בית הדין הגדול משמש כנציגות כלל ישראלית בעניינים רבים עד שבאחרונים הוגדר: שהם הבעלים על ענייני הכלל (שו"ת חת"ס חו"מ קעז ג וכן הוא בשאר אחרונים). כוחה האדיר של הסנהדרין מהווה מקור כוח לכל שאר הסמכויות - לכהן גדול ולמלך (רמב"ם הל' מלכים א ג), ובאופן מפתיע גם לנביאים (עי' ילק"ש ישעיה רמז שפה).לכל הפחות נדרשת הסנהדרין לבדוק לאשר ולשפוט את הנביא. בדומה לכהנים הסנהדרין גם נושאת באחריות הרוחנית לעם ישראל (עיין תדב"א רבה יא ד). כוח הסנהדרין עצמו שורשו בכוח העם כולו (מהר"ל תפארת ישראל פרק כח, ועיין ע"ז לו א, משפט החרם של הרמב"ן, שו"ת אורח משפט סי' ר).
נכתב בשיתוף הרב גיא אלאלוף
נכתב בשיתוף הרב גיא אלאלוף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה על התגובה!
אשתדל לראות אותה בקרוב ולהתייחס.