מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'

יש לי בשבילכם עצה מדהימה לזוגיות: כשאשתך הכינה ארוחה אל תאמר תודה. קח מאכל מסוים מכל השולחן היפה עליו עמלה אשתך ותשבח אותו באופן מפורט. 'תפוחי האדמה שהכנת פשוט מצוינים, קלויים היטב, המליחות מדויקת – ממש הצליח לך'. אתם תראו שהכרת הטוב תועבר בצורה טובה בהרבה. ראשית, זה נראה אותנטי יותר. אך מעבר לכך, הכרת הטוב אצלך נעשתה אמתית יותר כי השקעת בה ופתאום שמת לב לטובות הגדולות שעשתה עבורך אשתך.

לאמיתו של דבר העצה הזו טובה לכל היחסים שבין אדם לחברו. אך אם נעמיק בעניין, נגלה שגם ביחסים שבין אדם למקום עקרון זה פעיל בהחלט. בברכות, הברכה חשובה יותר לפי עוצמת הפירוט שלה, ולכן ברכת שהכל היא החשובה פחות מברכת בורא פרי הגפן למשל.
בתפילות, אנו מפרטים את שבחיו וחסדיו של מקום – מכלכל חיים בחסד, מחיה מתים ברחמים רבים, סומך נופלים וכו'. כדי להודות לה' צריך להתבונן ולפרט את החסדים. המילה התבוננות אומרת לפרט – דבר שנולד מדבר הוא מלשון בן. ההתבוננות גם בונה בנו יחס – לשון בניין.

מה קרה בעצם בחג העצמאות?
ניצלנו מחמש צבאות ערב בניצחון מעטים מול רבים נגד כל הגיון. פרקנו עול שעבוד מלכויות מעל צווארנו. נפתחו שערי ארץ ישראל לעלייה והתכנסו גלויות מארבע כנפות הארץ. כונננו ריבונות על ארץ ישראל ובזה קיימנו מצוות ישוב ארץ ישראל לראשונה מזה אלפיים שנה. הקמנו צבא יהודי לראשונה מזה שנים רבות וכו'.

אם כן, בחג העצמאות קבלנו שפע של חסד מבורא עולם. כעת עלינו להתבונן בשפע הזה ולשבח על כל דבר ודבר. בשורות הקצרות שנשארו לי אני בוחר להתבונן בפריקת עול הגויים מעלינו. זהו בעצם עניין העצמאות, החירות להחליט על עצמנו. ידועים דברי הגמרא והרמב"ם שההבדל המשמעותי ביותר בין ימינו לימי הגאולה הוא עניין פריקת שעבוד מלכויות.

הנהגת הישוב היהודי בארץ ישראל ידעה שעם סיום המנדט הבריטי יפלשו צבאות ערב סדירים. לכן על אף הסיכון הרב שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל החליטה מנהלת העם להכריז על הקמת המדינה. המעצמה העיקרית שהייתה אמורה לתמוך במהלך הייתה ארצות הברית. למרבה ההפתעה מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' מרשל הזהיר את בן גוריון שלא יעיז לעשות את זה. המנדט הבריטי היה צריך לפקוע בתאריך 15 במאי 1948 בחצות, באופן טבעי אז הייתה צריכה להתרחש ההכרזה. כך היה נוצר מצב של רצף – המנדט הבריטי אותו קבלה בריטניה מהאו"ם יסתיים ומיד לאחר מכן בשטח ההפקר שנוצר תקום המדינה היהודית. אך כשבן גוריון הביט ביומן הוא גילה ששעת פקיעת המנדט יוצאת בליל שבת. ההכרעה של בן גוריון הייתה חדה וברורה – 'לא יתכן שהכרזת העצמאות של המדינה היהודית תתרחש בשבת'. לכן מנהלת העם הקדימה את ההכרזה ליום שישי בצהריים ועוד טרם פקיעת המנדט, עם ישראל הכריז קבל עם ועולם – 'לא משנה מה תאמרו, זוהי הארץ שלנו ויש בה שלטון רק לעם אחד, לעם היהודי'.

מה שקרה כאן בעצם הוא שביטוי העצמאות התרבותית שלנו – השבת, גרמה לביטוי העצמאות הלאומית שלנו – הקמת המדינה בלי 'לספור' את האו"ם.

מעניין לשים לב לעובדה שע"פ לוח השנה העברי ברוב השנים יום העצמאות כלל לא נחוג בתאריך המקורי שלו – ה' באייר. וזאת משום שהוא חל בשבת או ביום שישי. מדהים לגלות שכך היה גם ביום העצמאות הראשון. 

יש כאן אמירה חשובה מאוד של מדינת ישראל. העצמאות הרוחנית שלנו – שמירת השבת היא הבסיס לעצמאות הלאומית שלנו. איזו עוד אומה בעולם דוחה את יום העצמאות שלה בשביל ערך רוחני?! מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.