איך הופכים לב אויב לאוהב? (עם סיפור מכונן)

 

למפגש עם יעקב לא בא עשיו כשפניו לשלום. הוא בא כואב, נשכני וקטלני. כך מתאר המדרש בלשונו הציורית: 'שרצה עשו לנשוך את יעקב' אלא שלפתע: 'ונעשו שיניו רכות כשעוה, וצוואר יעקב נעשה קשה כשיש'. נדמה שאם נגלה את הסוד כיצד להפוך אנשים נשכניים במהלך חיינו להיות רכים כשעווה יהיה לנו כלי עבודה חשוב ביחסים החברתיים. איך עושים את זה?

יעקב אבינו התפלל וגם התכונן למלחמה לדורון. נראה שיש כאן שלוש הכנות נפשיות שונות. הראשונה היא הכנת התפילה. כל מה שקורה ליהודי הוא סימן מלמעלה ושיחה עם הקב"ה. אדם שיודע זאת מרים עיניים לשמיים בכל פעם שהוא נפגש עם מציאות מתסכלת ושואל את עצמו – ה' יתברך, כיצד אתה רוצה שאצמח מכאן?
הכנה למלחמה. להתכונן למלחמה הכוונה לדעת את מקומך ואת זכויותיך. מה ששלי שלי ואני לא מוכן לוותר עליו. אנשים אוהבים לעשות שלום רק עם אנשים שיש להם אופי וגבולות. אדם שיש לו כבוד עצמי יכול גם בהמשך לכבד מישהו אחר ולתת לו מקום.
דורון. מצד שני יעקב אבינו רואה מה שחסר לעשיו אחיו. הוא צריך מילים טובות, לשון רכה, פירגון ואפילו מידה של תחנונים. כאן באות שיירות של מתנות עם חשיבה מדוקדקת על הפסיכולוגיה של העומד מנגד - וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר - עֵדֶר לִפְנֵי חֲבֵרוֹ מְלֹא עַיִן, כְּדֵי לְהַשְׂבִּיעַ עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע (רש"י). יעקב יורד לסוף דעתו של אחיו שקצת אוכל עם העיניים וממלא את רצונו כפי צורך המקבל ולא כפי מחשבותיו ורעיונותיו של הנותן.  

אבי ז"ל היה מספר בהקשר הזה על רבי שמואל הנגיד. רבי שמואל הנגיד היה עוזר הווזיר אבו אל-קסים אבן אל-עריף ולאחר שנפטר האחרון הפך ליועצו האישי של המלך ואחראי על כל ענייני כלכלת המדינה. כשראו הגויים שיהודי זה זוכה לעלות לגדולה התחילה שנאה לבעור בקרבם, ובקשו לפגוע ברבי שמואל. יום אחד נסע המלך בכרכרתו יחד עם רבי שמואל הנגיד, כשראה את הכרכרה מיד קפץ אחד מהגויים והתחיל לדבר ולשורר בקולי קולות נגד היהודים ונגד רבי שמואל, עצר המלך את הכרכרה וביקש לשמוע את כל דבריו. לאחר ששמע הכל חרה אפו של המלך ואמר לר' שמואל הנגיד: אותך ביזה האיש ועל כן עליך אצווה לחתוך את לשונו. והנה, הרב שמע וקיבל את דברי המלך אך במקום לבצע דבריו הלך בערב רבי שמואל אל אותו גוי עם שומרי ראשו. הגוי הרועד שידע את גזר דינו החליף צבעים אך רבי שמואל הנגיד אמר לשומרים לצאת ופתח בחביבות ושאל – 'אדוני הנכבד האם פגעתי בכבודו או עשיתי משהו שאינו לרוחו?' הגוי המופתע גמגם ואמר שאיננו מכיר את הווזיר אישית. אזי שאל רבי שמואל המשיך ושאל – 'א"כ מה כואב לך?' הגוי החל שוטח את מרמורו בתחילה בגמגום ולאחר מכן בקול ברור ובפתיחות ורבי שמואל הקשיב עד סוף דבריו בריכוז ובהבנה. בסיום דבריו הבטיח לעזור בבעיותיו ולאחר כמה ימים אף שלח לבדוק האם הכל בא על מקומו בשלום. הגוי שמעולם לא חווה יחס כזה שינה את פניו לחלוטין והיה למעריץ גדול של רבי שמואל הנגיד. לאחר תקופה קצרה שוב עבר המלך באותו מקום ולהפתעתו שמע את קולו של אותו גוי משבח ומפאר את הוזיר ואת חכמתו וטוב ליבו ואף את המלך שיבח והילל על בחירתו ברבי שמואל לעוזרו. השתומם המלך ואמר לרבי שמואל הנגיד – 'דבריו יפים, אך הלא ציויתיך לחתוך את לשונו, ומדוע לא ביצעת הוראתי?' אמר לו הרב: "ביצעתי את הוראת המלך, חתכתי את לשונו הרעה ושמתי לשון טובה במקום".